בנק לאומי ירה ראשון: פתח סדק לריבית בעו"ש

אחרי שלאורך השנים סירבו הבנקים לשלם ריבית על יתרת העו"ש, בנק לאומי, בניהולו של חנן פרידמן, הודיע היום (ג') כי יחל לשלם ריבית על חשבונות העו"ש בגובה של 1%.

למהלך הזה יש לא מעט כוכביות: לא כל הלקוחות זכאים אליו, אלא כאלה בעלי פעילות - משכנתא, תיק ני"ע או פעילות בכרטיסי אשראי בנקאי של 3,000 שקל ומעלה. בסביבת הבנקים מציינים כי מעל למחצית מהלקוחות הפרטיים עונים לתנאים הללו. אולם הכוכבית המשמעותית יותר היא שהריבית תשולם רק על סכום של עד עשרת אלפים שקלים, קרי תשלום ריבית של עד 100 שקל בשנה (לפני מס), שהם 8.33 שקלים בחודש.

לפי דו"חות לאומי יש בחשבונות העו"ש בבנק 182 מיליארד שקל, אולם חלק משמעותי מסכום זה הוא של חשבונות עסקיים ומוסדיים, בעוד הטבה זו מוצעת למשקי בית. סך עלות המהלך לבנק מוערכת ב־100-90 מיליון שקל, סכום לא מבוטל, אבל גם לא דרמטי לבנק שהרוויח אשתקד 7.7 מיליארד שקל.

אולם כשבוחנים את הצעד הזה, יש להסתכל מעבר לחישובים הללו, ובמבט רחב יותר. זו (בתקווה) יריית הפתיחה להתחלה של מהלך שבו הבנקים ישלמו ריבית על יתרות בחשבונות העו"ש. עד היום הבנקים הסבירו שאי אפשר או לא צריך לשלם ריבית על יתרת הכספים בעו"ש, ושאם ללקוח מצטבר כסף בעו"ש, ראוי שפשוט יסגור אותו בפיקדון או בקרן כספית.

והנה הלחץ הציבורי, אם של יו"ר ועדת הכספים משה גפני שמאיים בחקיקה שתתערב בתמחור הריביות, אם של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שמאיים במיסוי יתר על הבנקים, ואם של רשות התחרות שמאיימת להכריז על הבנקים כקבוצות ריכוז - הצליח לסדוק את הפרדיגמה בבנקים שלפיה לא משלמים ריבית על היתרה בחשבון העו"ש.

בעבר, בנק אגוד, בתקופה שהיה פעיל, אמנם הציע ריבית על היתרה בחשבון העו"ש, וכן אפליקציית התשלומים פייבוקס הודיעה באחרונה כי תשלם ריבית נאה של 3% על היתרה בארנק הדיגיטלי שלה (בכפוף לכמה תנאים). אולם הפעם מדובר על אחד משני הבנקים הגדולים בישראל. בנקים אחרים יתקשו להישאר אדישים למהלך של לאומי, בעיקר לאור הלחץ הציבורי עליהם. כמו כן, בהנחה שבנק נוסף יצטרף אחרי לאומי, אז סביר שהוא יפצה על כך ויציע ריבית גבוהה יותר, ואולי אפילו נראה מלחמת מחירים בתחום, כשם שכשדיסקונט העלה אשתקד לראשונה את הריבית על הפיקדונות לשנה, גם שאר הבנקים שיפרו את הריביות בפיקדונות אלו.

אם בבנק לאומי גם יראו שמהלך זה לא רק נועד להרגיע את הביקורת הציבורית נגד הבנקים, אלא גם מצליח לסייע להם בגיוס לקוחות, זה ייתן להם ואולי לבנקים נוספים תמריץ לשפר את הריבית. עם זאת, נודה שזו מחשבה אופטימית. ניסיון העבר מראה שמהלכים מסוג זה - כמו פטור מריבית על האוברדראפט, שיש בו אפילו ערך כלכלי גבוה יותר - לא גורמים לתזוזת לקוחות בין הבנקים.

בשורה התחתונה: למהלך של לאומי אין בשורה כלכלית דרמטית ללקוחותיו, אבל הוא בהחלט יכול להתגלות כיריית פתיחה בתחום שעד היום היה טאבו במערכת הבנקאית - תשלום ריבית על היתרה בחשבונות העו"ש.

המהלך של לאומי מגיע על רקע הביקורת כנגד הבנקים בשנה האחרונה. מאז החלו העלאות הריבית בשנה שעברה התברר שהבנקים מגלגלים באופן חלקי ביותר את הריבית על הפיקדונות, בעוד בצד האשראי הם מגלגלים זאת באופן מלא. בנוסף על חצי טריליון השקלים שנמצאים בחשבונות העו"ש הם לא משלמים ריבית, אף שהבנק יכול להפקיד את רוב הכספים בבנק ישראל ולקבל עליו את ריבית בנק ישראל (כיום 4.75%).

אפקט זה, בנוסף לאינפלציה שמגדילה גם כן את הכנסותיהם, הוביל את הבנקים לסיים את 2022 עם רווחי שיא של 24 מיליארד שקל, וכן להשיג תוצאות חזקות מאוד גם ברבעון הראשון של 2023, כאשר הבנקים הבינוניים הגיעו לתשואה על ההון בלתי נתפסת של מעל 20%. בימים אלה מסתיים הרבעון השני, וגם בו מגמת העלייה בהכנסות המימון וברווחיות צפויה להימשך וביתר שאת.

רווחי הבנקים הגבוהים נרשמים בזמן שהציבור מתמודד עם יוקר המחיה והתייקרות ההחזר החודשי במשכנתאות, ואלו יצרו גם לחץ במערכת הפוליטית להביא לשינוי. כאמור, סמוטריץ' הודיע כי יתמוך במיסוי מה שיוגדר כרווחי היתר של הבנקים והפיל את מדד הבנקים בבורסה באותו יום בכ־3%.

מחר צפוי סמוטריץ' לקיים דיון פנימי באוצר על סוגיית מיסוי היתר והריביות בבנקים. לפי הערכות, הדרג המקצועי במשרד האוצר פחות נלהב ממס היתר, וגם נרתע מביצוע צעדים אחרים שיביאו להתערבות בתמחור הריבית בבנקים מחשש לפוטנציאל ההשלכות של כך. עם זאת, באוצר מוטרדים מסוגיית הריביות בבנקים, וחושבים שמדובר בנושא שיש לטפל בו.

הלחץ על הבנקים לא מתמצה רק במשרד האוצר. גורם דומיננטי נוסף הוא גפני, שמוביל דיונים בוועדת הכספים, נוזף ולוחץ על הרגולטורים שיפעלו, וכבר הגיש או לקח חלק בהצעות חוק, בהן הקפאת הריבית על המשכנתאות, מיסוי יתר על הבנקים ועוד. השבוע אמר בישיבה שקיים בנושא כי הוא קרוב לנקודה שבה יקדם את הצעות החוק גם אם יגידו שהן בעייתיות.

לכל זאת יש להוסיף כמובן את הבדיקה שרשות התחרות עושה בנושא הריבית בפיקדונות. השבוע הציגה יו"ר רשות התחרות מיכל כהן ממצאים ראשונים מהבדיקה ולפיה קיים פער משמעותי בריבית בפיקדונות שמקבלים משקי בית ועסקים קטנים לעומת הריבית שמקבלים לקוחות הבנקאות הפרטית והלקוחות הגדולים. לפי ממצאי הרשות, אם משקי הבית היו מקבלים את אותה הריבית שמקבלים לקוחות הבנקאות הפרטית, הם היו נהנים מרווח נוסף של 4 מיליארד שקל. הרשות בוחנת באילו צעדים לנקוט כנגד הבנקים, כאשר אחת האפשרויות היא הכרזה עליהם כקבוצת ריכוז, מה שיקנה לרשות סמכויות במתן הוראות לבנקים.

ההודעה של לאומי על תשלום ריבית על יתרת העו"ש אולי נועדה להרגיע את הסנטימנט השלילי, אולם ספק אם היא תשנה את המצב. היום אמנם בירך גפני על המהלך של לאומי, אך גם אמר: "אין לזה קשר לנושא של ריבית המשכנתאות העולה שגורמת נזק לזוגות צעירים. לא נרפה מהעניין, ונקדם את נושא החוקים".

הבנקים הציעו הטבות לא מבוטלות בחודשים האחרונים, כמו הקפאה של חלק מעליית הריבית במשכנתאות, פטור על ריבית באוברדרפט וכעת תשלום ריבית על העו"ש. סך העלות של כל המהלכים כבר מגיע למאות מיליוני שקלים, אבל הבנקים כמו תמיד היו עסוקים יותר באקסלים ובמקסום הרווחים, והתעוררו מאוחר מדי לקולות הביקורת. אם היו עושים את הצעדים הללו כשהביקורת הציבורית החלה לפני קרוב לשנה, היה להם אפקט משמעותי יותר. כעת נראה שהצעדים שהם עושים הם הכרחיים אך לא מספיקים כדי להתמודד עם הלחץ כנגדם.