אתגר שיוויון ההזדמנויות נעשה קשה אך חשוב יותר

מחקרים מוכיחים שחברות מגוונות הן מצליחות יותר. הנהלת החברה, בדגש על חברות טכנולוגיות, צריכה להיות מודעת ולתכנן את תהליך גיוס העובדים באופן שמסייע לאוכלוסיות לא מיוצגות, שאינן חשופות לאותן הזדמנויות להצליח ולהשתלב.

כדי ליצור חברה מגוונת שתהווה בסיס לחברה יציבה, המסתגלת מהר יותר לשינויים, צריך לנהוג בסבלנות וסובלנות, הן בתהליך הגיוס והן ביום יום, באמצעות תרבות ארגונית מכילה, מכבדת ומקבלת עבור על עובד באשר הוא.

הנהלות חכמות עושות עבודה אסטרטגית ובונות תשתית כדי להכיל עובדים מכל הסוגים. פתיחת מרכזי פיתוח באזורים שמנגישים את ההייטק לכוח אדם איכותי בפריפריה או מקומות בהם יש ריכוז אוכלוסיה ערבית גבוהה. לדוגמה מלאנוקס, אחת החברות המצליחות ביותר בישראל או הסטארט-אפ PayEm שהקים לאחרונה מרכז פיתוח בשדרות.

שילוב אוכלוסיות גיוון בשלבי האיתור והגיוס והגדלת הפייפליין על ידי איתור מועמדים ספציפיים ויצירת איזון מספרי בין המועמדים לאותו תפקיד. חברה אשר מתאימה את תהליך הגיוס לאוכלוסיות שונות מרוויחה היצע רחב יותר של עובדים בעלי מוטיבציה גבוהה ועם סיכוי הישארות גבוה. עובד חרדי או ערבי שיראה מנהל בכיר כמוהו בתהליך הגיוס יאמין באופק ההתפתחותי שלו בחברה וידחף להשגת מטרותיו ביתר שאת.

בנושא המגדרי, נראית בשנים האחרונות ירידה מדאיגה במספר הנשים בעמדת מקבלי ההחלטות במגזר הציבורי וכן במגזר הפרטי, בדגש על ההייטק, בו המספרים רחוקים מלהיות מספקים. בין אם מדובר בהשלכות של הקורונה, עולם העבודה החדש שמתעדף איזון בית עבודה ובא לידי ביטוי ביתר שאת עם נשים, או הצורך בנוחות שמאפיין חלק מהדורות הצעירים. כל אלה רק מגבירים את הצורך בקידום וחינוך של הדורות הצעירים מכלל האוכלוסיות כבר בילדות ובבית הספר לחשיבות העצמאות הכלכלית וחשיבות השוויון בחלוקת הנטל בבית. בנושאי קידום בקריירה, הוכח שנשים מצליחות מתקדמות במקום העבודה אם יש להן מנטור/ית שתומך/כת בהם. נשים צריכות לסייע לנשים אחרות, לשמש דוגמה אישית ולדחוף אחת את השנייה קדימה. זה כמובן לא עניין מגדרי, שילוב יותר נשים בעמדת מקבלי ההחלטות היא קריטית להצלחה של הארגון ושל כולנו כחברה וצריכה להיות מטרה משותפת.

באופן אישי הייתי ברת מזל שבמשפחה שלי היה חינוך ליברלי, לשוויון הזדמנויות, יושר , אהבת האדם ואהבת המולדת. מעולם לא דיברו איתי על אשכנזים, ספרדים, שמאלנים או ימנים. אהבת אדם נובעת מהאישיות שלו בלבד ולא איפה נולד, מה עמדותיו הפוליטיות, מה אמונתו או דתו ומאיזה מגדר מגיע. זה בדיוק מה שחברות הטכנולוגיה החורטות על דגלן ערכים של קדמה וחדשנות צריכות לקדם. מלבד מקום העבודה והמשפחה, יש את תפקידה של מערכת החינוך וההנהגה במדינה. לאורך השנים היו לנו דוגמאות מצוינות של מנהיגים ערכיים מימין ומשמאל- שאולי לא הסכמנו לדעתם באופן גורף אבל הערכנו את ערכיהם והזדהינו איתם.

היום, כאשר המנהיגים או מתווי החינוך במדינה ומאשרי התקציבים מקדמים פילוג במקום איחוד, דוחפים שיח מקטב על ימין ושמאל, ספרדים מזרחים, ערבים ויהודים, נטייה מינית של אדם ואף מחזירים אותנו אחורה בשיח על תפקיד האישה בחברה. המשימה של קידום גיוון ושוויון הזדמנויות נעשית קשה יותר וחשובה יותר מאי פעם. כאשר הבסיס לכל זה הוא חינוך לערכים ולחשיבה מתקדמת, מאתגר מאוד לקדם שיח על גיוון במציאות בה אנחנו הולכים שנים אחורה.

רותי (שמחה) פורמן היא שותפה מייסדת של קרן ויולה קרדיט, המנהלת כ-1.5 מיליארד דולר, וחברת דירקטוריון ביוזמת Power in Diversity