"האתגר יהיה למגן יישובים בלי לגרום להם להיראות כמו מוצב בלבנון"

פיקוד העורף וצה"ל יציגו היום (ה') למועצה לביטחון לאומי תוכנית לסגירת פערים ברכיבי מיגון ובשיקום תחושת הביטחון האישי של תושבי יישובים בצפון שמרוחקים עד 9 קילומטר מגבול לבנון. התוכנית מתבססת על לקחים ראשונים שהופקו מהפשיטה הרצחנית של מחבלי חמאס ותושבים מעזה על יישובי העוטף והדרום לפני כשבועיים וחצי.

ההיקף הכספי של התוכנית הוערך בידי גורם ביטחוני בכ-100 מיליון שקל והיא כוללת פריסה רחבה של מיגוניות; שיפוץ מקלטים ציבוריים ומקלטים משותפים שבבנייני מגורים; שיקום גדרות; הקמת חמ"לים; הכפלת מספר חברי כיתות הכוננות שבכל יישוב וציודן ברובים, כוונות, אפודים קרמיים, קסדות, מכשירי קשר ועוד.

מדובר במהלכים שאמורים להרחיב את התוכנית המכונה "עמידה איתנה" שפיקוד העורף החיל בכ-50 יישובים שנמצאים במרחק של עד 4 קילומטר מהגבול עם לבנון יממות ספורות אחרי המתקפה הרצחנית בדרום.

אחד הלקחים המרכזיים שהופקו מהמתקפה הרצחנית בדרום הוא חיזוק כיתות הכוננות ביישובים שבמהלך השנים האחרונות הוזנחו. גורם ביטחוני אמר כי בכל אחד מ-50 היישובים שלאורך גבול הצפון מספר החברים בכיתת כוננות הוכפל מ-12 ל-24 וכולם חומשו ברובים ובציוד תקני שדרוש למשימות הגנה על יישוביהם. לדברי הגורם, כל כיתת כוננות ביישובים אלה קיבלה קיט בשווי של 300 אלף שקל שכולל אמצעים שאמורים לשמש אותם בזמן לחימה. זאת, לצד שיקום גדרות היקפיות של יישובים, שיפוץ מקלטים, הצבת מיגוניות בתוך היישובים ועמדות ירי שאמורות לשמש בשעת לחימה את חברי כיתות הכוננות בעלות כוללת של כ-55 מיליון שקל.

לדברי הגורם, קריית שמונה עברה תהליך דומה במהלך השנה האחרונה וזאת עוד טרם פרוץ המלחמה. הוא הוסיף כי עם קבלת אישור המל"ל להרחבת התוכנית, היא תופנה לכ-25 יישובים נוספים בצפון שנמצאים במרחק של עד 9 קילומטר מהגבול ובהם מעלות תרשיחא ונהריה. "האתגר יהיה למגן יישובים בלי לגרום להם להיראות כמו מוצב בלבנון", אמר.

מדובר בתוכנית מיידית שמבקשת לסגור פערים בשטח והמהלכים שנכללים בה לא קשורים למהלכים עתידיים שיעשו, קרוב לוודאי רק לאחר המלחמה, מתוך תפיסת הגנה חדשה שצה"ל יצטרך לגבש בהתבסס על קריסת תפיסת ההגנה שלו בדרום ב-7 לאוקטובר.

"כל מהלכינו כרגע מבקשים לשקם את תחושת הביטחון האישי של תושבי אזורי הספר שקרסה בעקבות אותו בוקר נורא ואיש לא מתכחש לכך שמשהו כאן נשבר. לאירועי הבוקר הזה יהיו משמעויות מבחינת תפיסת ההגנה שלנו בטווח הארוך וכבר עכשיו יש בצה"ל דיונים עמוקים מסביב לשולחנות עגולים כדי לנתח את מה שאירע בדרום, בין השאר תוך שיח עם חברי כיתת כוננות שהשתתפו בו ולוחמים מצה"ל. מה שהיה עד עכשיו לא ייראה כמו שנראה. כל תרחישי הייחוס שלנו ישתנו ונצטרך להעמיד תפיסה הגנתית עדכנית ורלוונטית", אמר הגורם בשיחה עם "כלכליסט".

פרט לצורך בהגדלת כיתות הכוננות באזורי ספר וציודן באופן שתהיה להן המסוגלות לענות על מתקפות של מחבלים עד להגעת כוחות התערבות של צה"ל, גורמים מקצועיים בפיקוד העורף מסמנים את הצורך לעדכן את תורת ההתגוננות בתוך ממ"דים. אם אלה שימשו עד בעיקר לתפיסת מחסה מפני ירי של רקטות ופצצות מרגמה הרי שבעקבות המתקפה על יישובי העוטף אלה יידרשו לספק הגנה גם מפני ירי ושריפה. "אנחנו מתרשמים שמי שהצליח להישאר נעול בתוך הממ"ד במהלך המתקפה על העוטף נשאר בחיים. נצטרך לדבר בתקופה הקרובה על הרבה דברים שקשורים לממ"דים – מהעמידות של הדלתות הסטנדרטיות והחלונות שלהם לירי וניסיונות פריצה", אמר הגורם.

תפיסת ההגנה החדשה על יישובים הסמוכים לגדר תצטרך להתמודד, בין השאר, עם אתגרים כמו שימור מרקם החיים האזרחי בהם. לדברי גורם ביטחוני "לא נוכל לחזור לפתרונות הגנתיים שלא עבדו ולכן נעמיד פתרונות שיהיו נכונים יותר. נצטרך לוודא שאנחנו לא הולכים לבנות כאן, בתוך היישובים עצמם, הגנות שיגרמו להם להיראות כמו מוצבי צה"ל בדרום לבנון בשנות ה-90. בכל מקרה, מושב יצטרך להיראות כמו מושב וגינה של בית במושב תצטרך להיראות כמו גינה בבית של מושב. תהיה על זה הרבה מאד חשיבה בתקופה הקרובה".