סמנכ"לית ביטוח לאומי: "מימדי חוסר הביטחון התזונתי בישראל מבהילים"

"מימדי חוסר הביטחון התזונתי בישראל מבהילים והם מאוד גדולים יחסית ל-OECD", כך לדברי סמנכ"לית המחקר והתכנון של הביטוח הלאומי ניצה קסיר בישיבת הוועדה לשורדי השואה של הכנסת בראשות ח"כ מרב כהן, שדנה היום בחוסר ביטחון תזונתי של זקנים ושורדי שואה במלחמה. חוסר ביטחון תזונתי מוגדר כמצב שבו למשק בית אין גישה סדירה למזון המספק את הצרכים הבסיסיים והפעילים, הן בתחום סדירות המזון והן באיכותו.

קסיר התייחסה לממצאי סקר הביטחון התזונתי החדש של הביטוח הלאומי שהתפרסם במסגרת דו"ח העוני, בשבוע שעבר. על פי הסקר 30% מהאוכלוסייה הבוגרת נמצאים בחוסר ביטחון תזונתי ו-12.6% בחוסר ביטחון תזונתי חמור שהוא בפועל רעב.

על פי דו"ח העוני, ההוצאה הלאומית לרווחה נמוכה בהשוואה למדינות המפותחות, ועמדה בשנת 2022 על 15.8% מהתמ"ג, בעוד הממוצע ביתר מדינות עמד על 22.4%. בהשוואה בינלאומית, העוני בישראל הוא מהגבוהים ביותר בארצות המפותחות. בקרב נפשות וילדים ישראל מדורגת שנייה במדינות ה-OECD לאחר קוסטה ריקה. יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי פרופ' רוני סטריאר דיווח לוועדה שהמועצה העבירה שורת המלצות למשרד הרווחה להגדלת הסיוע למשפחות בחוסר ביטחון תזונתי כולל הגברת הסיוע לארגון חלוקת המזון. כהן תקפה את העובדה ש"ההמלצות נמסרו לשר הרווחה לפני למעלה מחודש אבל לא קיבלו כל התייחסות, וייתכן שהיו מסייעות בצמצום התופעה אם היו מיושמות".

בישיבה הוצגו גם נתוני דו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת בנושא קשישים. לפי הדו"ח בישראל כ- 1.2 מיליון קשישים. כשישית מהם, 212 אלף, חיים בעוני. על אף העלייה בקצבאות השלמת ההכנסה לאזרחים ותיקים, 44% מהקשישים המוגדרים נתמכי סיוע נאלצו לצמצם או לדלג על ארוחות, ויותר משליש מהם (35.3%) הוגדרו ככאלה הנמצאים באי ביטחון תזונתי חמור.