ציון נכשל לתקציב: במקום להסיט תקציבים, מסיתים

תקציב מדינה הוא מפלצת של מאות מיליארדי שקלים עם מאות אלפי פעילויות ותמריצים, לטווח הארוך ולטווח הקצר, ולרוב קשה לפסוק במילה אחת אם הוא "טוב או רע". אבל בנוגע לתקציב הנוסף לשנת 2023 שאמור לעבור היום בכנסת, אין כל ספק: הוא מקבל ציון נכשל.

לתקציב 2023 היתה מטרת־על אחת, והיא להעביר מסר לממשלה, לפקידי הציבור, לציבור הרחב ולחברות הדירוג כי ממשלת ישראל מפנימה שנדרש שינוי סדרי עדיפויות עמוק. מטרה זו לא הושגה, להפך, מבנה התקציב, והאופן שבו הוא קודם, העבירו את המסרים ההפוכים, ומקטינים משמעותית את הסיכוי שתקציב 2024 יכיל את הרכיבים הקריטיים לתקציב המתאים למשק ישראלי בזמן הלחימה.

כמה ימים אחרי שפרצה מלחמת חרבות ברזל חלחלה ההבנה כי לא מדובר בעוד מבצע צבאי, אלא מדובר בנקודה קריטית בהיסטוריה הביטחונית והכלכלית של ישראל. התברר כי הוצאות המלחמה הישירות והעקיפות מגיעות למאות מיליארדי שקלים. עוד התברר שההשלכות על תקציב הביטחון ותשלומי הריבית של המדינה עשויים ללוות אותנו עשרות שנים. ושהחברה הישראלית נמצאת בתוך זעזועים ואתגרים אחרים מאלו של השישי באוקטובר, וכי העוצמה והדחיפות של האתגרים הללו השתנתה. הצעדים הכלכליים הנדרשים מקצועית כתוצאה מהתמונה הזו היו ועודם ברורים למדי: הגדלה משמעותית של ההוצאה הממשלתית על ביטחון ושיקום; צמצום הוצאות הממשלה באמצעות התייעלות; צמצום הוצאות הממשלה באמצעות קיצוץ של כספים נוגדי צמיחה; הגדלת הכנסות הממשלה באמצעות ביטול פטורים היסטוריים; וקידום רפורמות מבניות שקשה להעביר בזמני שגרה בגלל קבוצות לחץ.

אחרי שסמוטריץ' סירב להטיל מסים שיש להם השפעה חיובית על איכות החיים כמו מס משקאות ממותקים וחד פעמיים, איך הוא יוכל להגדיל את המע"מ?

היה ניתן לחשוב כי בזמן מלחמה יהיה קל לבצע את הצעדים הללו כי כולם יבינו את גודל השעה, כולם ישלימו עם כך שלמרות שזה לא נעים לקצץ בכסף שהובטח, הרי שאין מנוס מכך. בזמן שטובי בחורינו מקריבים את עצמם בחזית, ומשפחות משלמות את המחירים היקרים ביותר שניתן להעלות על הדעת, היה אך סביר להניח כי כלל נציגי הציבור יקפצו ויציעו את משרדיהם ותקציבי מגזריהם כתרומה למען הלחימה. ואכן, בימים הראשונים של המלחמה הבהיר שר האוצר סמוטריץ' כי הוא נחוש לעצור את כל הכספים שאינם משמשים ללחימה. מתחילת הדרך סמוטריץ' לא אהב את האבחנה בין ה"כספים הקואלציוניים" לבין "כספים בבסיס התקציב", אבל היה ניתן להשלים עם הבטחתו העקרונית כי "נסרוק את כל התקציב" ונקצץ את מה שלא משמש ללחימה.

אלא שלאחר מכן התברר כי מתוך התוספת של 28.9 מיליארד שקל להוצאות המלחמה, רק כ־3 מיליארד שקל באו מהסטה של התקציבים הקיימים. או במילים אחרות, תקציב המדינה המקורי ל־2023 – ערב ה־6 באוקטובר – תרם 0.6% בלבד למאמצי הלחימה. מלבד הסכומים, שר האוצר וממשלתו העבירו במהלך בניית התקציב 2023 שני מסרים עיקריים: "יש כסף", ו"הפקידים אשמים, והפקידות המקצועית היא בעיה". שני המסרים הללו שימשו את סמוטריץ' ונתניהו להעביר כספים נוגדי־צמיחה כמו תוספות תקציביות למערכות חינוך שלא מלמדות ליבה ללא התניות מספיקות. המסרים הללו לא רק שגויים ושטחיים, אלא גם מסוכנים לתקציב 2024.

המסר של "יש כסף" יביא את הממשלה הנוכחית שרואה את הבחירות מתקרבות להתנגד לכל צעד של העלאת מסים. נתניהו כבר אמר ל"כלכליסט" במסיבת עיתונאים לפני כשבוע שלדעתו "זו תהיה טעות להעלות מסים". אך יתירה מכך, לא רק שהממשלה לא תרצה להעלות מסים, אלא גם אם תרצה בכך היא תמצא את עצמה במצב מביך למדי, אחרי שבתקציב 2023 המעודכן הראו נציגי הציבור כי הם חסרי יכולת לחתוך בתקציבים של משרדיהם ומגזריהם, איך הם יוכלו לפנות לציבור הרחב העובד ולגזור עליו לוותר על פטור ממס מקרן השתלמות או על נקודות זיכוי עבור ילדים?

אחרי שסמוטריץ' סירב להטיל מסים שיש להם השפעה חיובית על איכות החיים כמו מס משקאות ממותקים וחד פעמיים איך הוא יוכל להגדיל את המע"מ? גם הפוליטיקאים החרדים לא ישושו לתת כתף ולהיות קשובים לרפורמות מבניות, הם יגידו, "אם את 2023 צלחנו ללא גזירה משמעותית, למה לא את 2024?".

המסר השני של הבוז לפקידות המקצועית רחוק מלהיות בוז לפקידים הספציפיים שמאיישים את משרד האוצר, זה בוז למקצועיות באשר היא. כשסמוטריץ' מעז להאשים פקידים באנטישמיות ובחוסר אכפתיות מדמם של ישראלים המתגוררים ביו"ש הוא לא רק מפלג ומסית אלא גם משדר לפקידים כי אין לו שום רצון להקשיב להמלצות מקצועיות בגיבוש תקציב 2024. הוא גם מזמין בכך את חברות הדירוג להתבונן בשבע עיניים על התקציב שיבוא, שכן תקציב 2023 יצר ציפיות שליליות בקרב כל מי שמסתכל על ישראל מבחוץ.