רשת החינוך העצמאי של אגודת ישראל ממשיכה להסתבך: עוד בקשה לייצוגית

בקשה שביעית לתביעה ייצוגית נגד רשת החינוך העצמאי של אגודת ישראל הוגשה ביום רביעי לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. התביעה, שמוערכת ב־24 מיליון שקל, טוענת שהחינוך העצמאי שילם בניגוד לחוק ל־3,000 מורות כאילו היו מורות זמניות ולא שילם להן שורה של תוספות שלהן הן זכאיות.

בסך הכל מגיעות הבקשות לתביעות ייצוגיות נגד החינוך העצמאי ל־670 מיליון שקל.

החינוך העצמאי היא רשת החינוך המרכזית של המפלגות החרדיות האשכנזיות, אגודת ישראל ודגל התורה. העמותה הפעילה ב־2022 כ־270 מוסדות לימוד, מועסקים בה כ־15 אלף עובדים ורשומים בה כ־118 אלף תלמידים.

מדובר ברשת החינוך המרכזית של בנות חרדיות אשכנזיות בגילאי בית ספר יסודי, וכן היא מפעילה בתי ספר לבנים חרדים וחוזרים בתשובה בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. בכספים הקואליציוניים יועדו, למרות המלחמה, 600 מיליון שקל למורים של החינוך העצמאי והרשת של ש"ס בני יוסף.

בשבוע שעבר חשף "כלכליסט" חוות דעת משפטית של רואה החשבון החוקר עופר אלקלעי שלפיה מתברר כי גירעון הרשת של אגודת ישראל גדול במאות מיליוני שקלים מהגירעון הענק הידוע של 350 מיליון שקל. בין היתר הוגשו נגד הרשת 74 תביעות, מהן שש ייצוגיות, שיוצרות חבויות של מאות מיליוני שקלים ויש התחייבויות אקטואריות גדולות שלא חושבו.

אלקלעי הזהיר שהרשת נמצאת בפועל במצב של חדלות פירעון ועומדת על סף קריסה נוסח הבנקים או קרנות הפנסיה הוותיקות.

עכשיו מתברר שהבקשות לתביעות הייצוגיות ממשיכות להצטבר בדיוק בתחום שבו עומדים להעביר לרשת עוד מאות מיליוני שקלים - תשלום שכר למורים. את התביעה השביעית הגישו עורכי הדין יאיר ציטרון ויוחנן שהם בשם מורה שהועסקה במשך תשע שנים בחינוך העצמאי ושולם לה שכר שעתי כממלאת מקום יומית בלבד, במקום שכר מלא כמורה קבועה. היא מוגשת בשמן של 3,000 מורות הנמצאות במצב דומה ולכן מוערכת ב־24 מיליון שקל. המורה טוענת כי לא שולמו לה סכומים באלפי שקלים, כגון "תוספת פגרות חג וקיץ בחופשת לידה", "שעת הנקה" ו"הפרשי הבראה", כמקובל בחינוך הרשמי.

זו התביעה הרביעית המוגשת בשם המורות האלה על תנאי שכר שונים. התביעה הראשונה, שמוערכת בעד 151 מיליון שקל, הוגשה בספטמבר 2021 על ידי עו”ד ענת שני־רבה ועו”ד פיני קלמן בשל אי־תשלום קרן השתלמות ותוספת מעונות לאמהות לפעוטות. תביעות נוספות עסקו באי־תשלום שכר בחודשי החופש הגדול ותוספת למחנכות.

בסך הכל התנהלות החינוך העצמאי חושפת את המדינה לפיצוי של 397 מיליון שקל למורות שקיבלו שכר שעתי, כולל התביעה החדשה. יחד עם תביעות בנושאים אחרים, כמו גביית תרומת חובה ממורות ואי־תשלום בשעת תפילה, הסכום מצטבר ל־670 מיליון שקל.

בתשובת המדינה לאחת התביעות כתבה עו"ד עידית ליבוביץ־שקד מפרקליטות מחוז תל אביב כי "בהתאם לנתונים המצויים בידי המדינה, החינוך העצמאי נוהג להעביר הקצאת שעות הוראה בין מוסדות חינוך, לכאורה, בניגוד לתקנות ולכללי המינהל התקין". המטרה בחלק גדול מהמקרים היא, ככל הידוע, מימון שכר מורים במוסדות קטנים מדי שאינם זכאים לתקציב או זכאים לתקציב מופחת. עוד היא כתבה ש"המדינה העבירה לחינוך העצמאי את מלוא סכום התמיכה שלו הוא זכאי".

אלא שהחינוך העצמאי טוען ש"על המדינה לשלם את ההפרשים", וממילא הוא מתכוון לתבוע את הסכומים האלה ממשלם המסים.

זו אחת הסיבות לכך שהחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג הודיע החודש לשתי רשתות החינוך החרדיות שהוא דורש להגיע להסכמה על הקמת חשבויות של עשרות עובדים כמקובל במשרדים ממשלתיים עד 1 במאי, כך שהם יהיו מסוגלים לפקח על השכר וההוצאות.

אם זה לא יקרה, רוטנברג מתכוון לבטל את תפקידה של חשבת השכר של הרשתות שושי שוורץ ולתקצב את הרשתות כגוף חיצוני. בתצהיר שהשיגה שוורץ לבית המשפט היא הודתה שאין לה יכולת לקבוע ולשנות שכר.