"החוב הממשלתי יתייקר, S&P ופיץ' צפויות להוריד את הדירוג"

שוק ההון המקומי הגיב היום בצורה סולידית להחלטת סוכנות הדירוג מודי'ס להוריד את דירוג האשראי של ישראל ברמה אחת מ־A1 ל־A2. ביום המסחר הראשון לאחר ההודעה ירד מדד ת"א־125 ב־0.7% ומדד ת"א־35 ב־0.6% בלבד, ומדד תל בונד, שמרכז איגרות חוב, ירד ב־0.3%. גם מדד הפחד המקומי, שמודד את סטיית התקן באופציות על מדד ת"א־35, ומשמש אינדיקטור לרמת הלחץ, עלה ב־3.3% בלבד — עלייה שנחשבת סולידית.

התגובה המנומנמת להורדה הדרמטית, שלוותה בדו"ח חריף, מוסברת בעיקר בכך שהיא כבר היתה מגולמת בשוק, שמציג תשואת חסר עקבית מול השווקים בחו"ל, וגם בכך שהגופים המוסדיים, שמנהלים את חסכונות הציבור, הגדילו חשיפה לישראל בחודשים האחרונים על רקע הירידות שנגרמו כתוצאה מהמלחמה. זאת בשל ההשקפה ששוק המניות הישראלי זול, וכי בתום המלחמה הם עשויים ליהנות מריבאונד. המוסדיים מחזיקים בסחורה רבה לטווח ארוך, דבר שמקנה לשוק יציבות יחסית.

אי אפשר לתלות את הורדת הדירוג רק במלחמה

"הנקודה הנמוכה ביותר של מדד ת"א־35 היתה בסוף אוקטובר האחרון, ומאז הוא עלה ב־12.5%", הסביר אבירם נאה, מנהל תחום מניות במיטב גמל, את הגדלת ההחזקות בשוק המקומי. "כלומר, מי שקנה לתוך הירידות בשוק המקומי כבר רשם תשואה של 12.5%. הבעיה היא שמדד S&P 500 עלה ביותר מ־20%. מוסדיים שדיברו על השוק הישראלי התכוונו להסתכלות ארוכת טווח, בעוד בפרספקטיבה של ארבעה חודשים מוקדם לקבוע. השוק זול, וכשהמלחמות נגמרות - ובסוף הן נגמרות - הוא עשוי לסגור פערים מול שאר המדדים", אמר נאה, שתולה את הורדת הדירוג בעיקר במצב הביטחוני ובמלחמה: "ההורדה התרחשה מאחר שאנו עוברים אירוע בסדר גודל שטרם חווינו. אולם עם התבהרות אי־הוודאות יש בהחלט סיכוי לא רע, בטווח של כמה שנים, לחזור ולעלות בדירוג. זה לא בלתי הפיך".

למרות עמדתו של נאה, אי אפשר לתלות את הורדת הדירוג במלחמה בלבד. סביר להניח כי אם מודי'ס היתה מתרשמת כי התקציב הנוכחי הוא מעודד צמיחה, ואם שהממשלה היתה מציגה באופן סדיר את המקורות שמהם תשאב את הוצאות המלחמה - הסוכנות היתה מותירה את דירוג ישראל על A1. "תמיד אפשר לשאוף לתקציב טוב יותר, גם מזה שהממשלה הציגה, ואני מאמין שעוד לא נאמרה המילה האחרונה בנושא. עוד נראה שינויים, ואני מקווה שגם שיפורים. הודעת הדירוג באה לעשות סדר בדברים שאפיינו את הכלכלה הישראלית מאוקטובר. המשק שלנו סתגלן ויצירתי", הוסיף נאה.

מי שפסימי יותר הוא הוא הכלכלן הראשי של הפניקס, מתן שטרית, שכתב במסמך שהגיע ל"כלכליסט" כי "גיוסי החוב של הממשלה יקרים יותר בפועל מאז תחילת המלחמה. התייקרות החוב של ישראל משמעו תשלומי ריבית גבוהים יותר, שעשויים לבוא על חשבון סעיפים כמו משרדים חברתיים, ובהמשך יובילו כמובן לעליית מסים. סוכנויות הדירוג פיץ' ו־S&P, שבפעם האחרונה עדכנו את תחזית הדירוג לשלילית, צפויות לפרסם בקורב עדכון דירוג, וסביר להניח שיצטרפו למודי'ס ויורידו את הדירוג לישראל".

שטרית הסביר כי לפי דירוג הסיכון של ישראל בשווקים, ה־CDS ל־5 שנים, מקביל לדירוג BBB, כך שהשוק מתמחר את ישראל בדירוג נמוך מ־A2. "ברמת הדירוג החדשה של ישראל A2 נמצאות מדינות כמו פולין וצ'ילה, אך הן נסחרות ב־CDS של 65 ו־56 נקודות בסיס, בהתאמה. לעומת זאת, מדינות כמו בולגריה ומרוקו, שמדורגות Baa1 ו־Ba1, בהתאמה, נסחרות ב־CDS דומה לזה של ישראל, 110 נ"ב".

שטרית מוסיף כי "באשר לתגובת שוק האג"ח, על אף שהשוק הבין את המתרחש, ייתכן שנראה בטווח הקצר עליית תשואות, בעיקר בחלק הארוך של העקום, אך להערכתנו עליות אלה יתקזזו בהמשך. במקביל להפחתת הדירוג, שתפעיל לחץ על התשואות, האוצר צפוי לגייס כ־4.1 מיליארד שקל ביום שני הקרוב, ובנוסף, תשואות האג"ח בארה"ב רשמו עלייה בימים חמישי ושישי, דבר שצפוי גם הוא לתמוך בעליית תשואות עם פתיחת המסחר".

הדירוג A2 עלול לעכב את הורדת הריבית

חברות האשראי החוץ־בנקאי נמנות עם הנפגעים העקיפים מהורדת הדירוג, שצפויה לגרום למשקיעים זרים לדרוש פרמיה גבוהה יותר על השקעותיהם, ועל כן היא עלולה לעכב את המשך הורדות הריבית בידי נגיד בנק ישראל אמיר ירון. ריבית הפריים הגבוהה יחסית במשק, 6%, פוגעת בעסקי חברות האשראי החוץ־בנקאי, שכן היא מייקרת את ההון שהן מלוות ללקוחות וגם מגדילה את הסיכון לחובות פגומים.

"הורדת הדירוג עלולה להקשות על הנגיד, אך ייתכן שמחשש להאטה יבקש בנק ישראל לעודד פעילות עסקית במשק ויחליט לבסוף על הורדת ריבית", סבור אורי פז, מנכ"ל חברת האשראי החוץ־בנקאי מכלול. "השאלה היא מה יקרה לאינפלציית הבסיס, כאשר הצפי הוא להורדת ריבית בשיעור כולל של עד 1% לאורך 2024".

פז הוסיף כי "בחו"ל לא אוהבים מלחמה, ומהלך הורדת הדירוג היה צפוי, דבר שמסביר את אדישות המשקיעים המקומיים. עכשיו אנחנו ממתינים להתפתחויות בעקבות הצפי של מודי'ס כי תוריד את הדירוג שוב. אנחנו במצב של הסתברויות ריאליות למלחמה בלבנון, לעומת התוואי בעזה שהולך וקטן. רוב ההתפתחויות הכלכליות פחות תלויות במה שיגידו מודי'ס ויותר במה שאנחנו נעשה. יש גם אופציות חיוביות על השולחן — ירידה במתיחות בצפון, הפסקת הלחימה. זו לא גזירת גורל.

איתי ליפקוביץ', הבעלים ומנכ"ל בית ההשקעות הורייזן, מסביר כי "כל עוד לא מדברים על הורדה נוספת השווקים יהיו יציבים. מדברים על הורדת הדירוג כבר חודשיים, ולכן השוק עיכל זאת. הורדה נוספת תיעשה רק אם תהיה הידרדרות מהותית בביטחון ובכלכלה, ואז השווקים יירדו גם בלי חברות הדירוג. מה שהביא להורדה הוא התחממות הגזרה הצפונית, אבל כל עוד מדובר במלחמה מקומית ולא אזורית, אני מאמין שהוא יישאר".

תרחיש הפלת החשמל יקריס את השווקים

לשאלה מדוע במלחמת לבנון השנייה הדירוג לא ירד ענה כי "למלחמת לבנון הבאה יהיו השלכות קשות מאלה שליוו את מלחמת לבנון ב־2006. תרחיש של הפלת החשמל במדינה ופגיעה של חיזבאללה בתחנות כוח עלול להקריס את השווקים. ייתכן שאלה רק הפחדות, אבל אפילו שר הביטחון יואב גלנט אומר שחיפה תחטוף קשה במלחמה". ליפקוביץ' סבור כי "בתקופה כזו כדאי להסיט השקעות לחו"ל, ומשקיעים רבים עשו זאת בפרוץ המלחמה. אנליסטים טוענים שהבורסה המקומית היא בתשואת חסר ולכן כדאית, אך לדעתי היא תמשיך להיות בתשואת חסר".