הצבעה על תקציב המדינה המעודכן ל-2023 בוועדת הכספים, דצמבר | צילום: עמית שאבי
מפת האינטרסים במסדרונות הכנסת: כל הבוחשים בחוק ההסדרים
הבנקים נאבקים נגד הגדלת המס על רווחי יתר, הקבלנים מנסים לסכל קיבוע מס רכישה של 8% למשקיעים, בעלי הון לוחצים למיסוי מופחת במשיכת דיבידנדים ובקואליציה מגינים על המעשנים. מה מחכה עד לאישור חוק ההסדרים
ארבעה משרדי לובינג המעסיקים 24 לוביסטים, לצד שורה של בעלי עניין, פושטים על הכנסת במטרה להוציא ולשנות גזירות בחוק ההסדרים שאושר בשבוע שעבר בקריאה הראשונה, בצד קידומן של הטבות שיסייעו ללקוחותיהם. החוק הזה יידון בוועדת הכספים בחודש הקרוב יחד עם חוק התקציב המעודכן ל־2024. אישורם של כל החוקים בקריאה שנייה ושלישית צפוי בתחילת מרץ 2024.
הבנקים, הקבלנים, המעשנים שקונים קרטוני סיגריות בדיוטי פרי, העשירים שרוצים למשוך במיסוי מופחת דיבידנדים מהחברות שלהם – כל אלה נפגעו מחוקי התקציב, ההסדרים וחוקי המס והם דורשים לשנותם. כל שינוי בחוק ההסדרים שיגרע מהכנסות המדינה, יגולגל על הציבור בדרך אחרת. בצד כל אלה, ראשי המועצות האזוריות אשכול ושער הנגב יבקשו בדיונים לקבע תקציבים שמיועדים להם במסגרת התקציב, והעצמאים ינסו לשפר את הסיוע הממשלתי למי שנפגעו מהמלחמה.
בכנסת רשומים היום 117 לוביסטים. כלומר כמעט לוביסט אחד על כל ח"כ. כל אחד מהם פוזל לעבר חוק ההסדרים ובודק שלא יפגע בלקוחותיו. הלוביסטים יתרוצצו בכנסת, וינסו לשכנע את המחוקקים לתת הקלות לטובת שולחיהם. לראשונה זה שנים רבות, חוק ההסדרים המצורף לחוק התקציב המעודכן ל־2024 מצומק ויש בו רק 24 עמודים הכוללים, בין היתר, את הגדלת הכנסות המדינה ממסים כמו מס על רווחי יתר בבנקים, הקפאת מדרגות ביטוח לאומי, העלאת מס בריאות ב־0.15% החל מהשנה הבאה, והקפאה והפחתה של דמי ההבראה השנה לטובת חיילי המילואים. לפי הצעת החוק, המע"מ יועלה ב־1% בתחילת 2025.
בנוגע להעלאת המע"מ המתוכננת, מודי'ס החמיאה על המהלך, בצד הורדת דירוג האשראי לישראל שביצעה בסוף השבוע. הנגיד אמיר ירון הביע אכזבה מאי־העלאתו של המע"מ כבר כעת. אלא שבקואליציה יש התנגדות להעלאת המע"מ החל מ־2025 ובהחלטת הממשלה לאישור התקציב נקבע שהנושא ייבחן בסוף 2024. כך שהעלאת המע"מ תוטל בספק עד לסוף השנה ולא מן הנמנע שלקראת המועד יופעלו לוביסטים על ידי החברות הגדולות והארגונים הכלכליים למניעת העלאתו. עם זאת, אי־העלאת המע"מ ב־2025 עלולה לפגוע עוד יותר במעמדה של ישראל בעיני מודי'ס.
חוק ההסדרים פוגע בעיקר בציבור הרחב, אבל גם בעסקים גדולים כמו הבנקים והקבלנים שינסו באמצעות הלוביסטים לשכנע את הח"כים למרוט את נוצותיו של החוק. עם זאת, השנה היכולת של הלוביסטים מוגבלת במידה רבה בשל ההבנה בצורך בגיוס משאבים למימון המלחמה והעורף מהעסקים כדי למתן את הפגיעה בציבור כולו. "כלכליסט" צולל למאבקים המרכזיים שינהלו הלוביסטים ובעלי העניין במסדרונות הכנסת.
1. הבנקאים נגד המס על רווחי היתר
איגוד הבנקים מנהל את אחד הקרבות הקשים בתולדותיו - נגד הטלת מס על רווחי יתר בבנקים. האיגוד שוכר דרך קבע את משרד הלובינג נהלה ומטעמו מנהלת את עבודת הלובינג עידית סידס. הבנקים לא יפעלו באופן עצמאי אלא באמצעות איגוד הבנקים שראשיו כבר החלו בפגישות עם חברי הכנסת.
לפי ההצעה, המס על רווחי היתר של הבנקים יועלה מ־17% ל־26% לתקופה של שנתיים. הבנקים, כמו שאר המוסדות הפיננסיים, לא משלמים מע"מ. במקום זאת מוטלים עליהם מס שכר ומס רווח בגובה של 17% (בנוסף למס החברות שהם משלמים על רווחיהם). באוצר מעריכים שהעלאת המס תגדיל את הכנסות המדינה ממסים ב־1.4 מיליארד שקל בשנה, אולם מתחשיבים שעשו בבנקים, הם מעריכים שהעלייה תהיה משמעותית יותר ותעמוד על מעל ל־2 מיליארד שקל בשנה.
הבנקים שכרו לצורך המאבק את שירותיו של אבי ליכט ששימש בעבר כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה ומכיר לא מעט חברי כנסת, שרים ופקידים באוצר, בבנק ישראל ובמשרד המשפטים. כיום הוא שותף במשרד עורכי הדין מיתר. ב־2020 היה שותף בהיבט המשפטי בצוות המו"מ הקואליציוני של כחול לבן בראשות בני גנץ מול הליכוד. עורכי דין המגיעים לכנסת לייצג את לקוחותיהם מקבלים תג של לוביסט.
ליכט כבר שיגר חוות דעת נגד הפגיעה בבנקים. הבנקים טוענים כי הטלת המס תבריח משקיעים זרים, תפגע באיתנותם ובהון שלהם ותשפיע לרעה על יכולתם לתמוך בצמיחת המשק. עוד הם טוענים כי מדובר באפלייתם לעומת ענפים אחרים שגם בהם יש רווחיות גבוהה אבל מס שכזה לא מוטל עליהם.
גם בנק ישראל מתנגד להטלת המס, אבל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא מוכן לוותר. סמוטריץ' נהנה בסוגיה הזו מגיבוי פוליטי של יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) שתוקף את הבנקים בשנים האחרונות ואף הגיש בסוף 2022 הצעת חוק שתקפיא את העלאת הריבית על ידי בנק ישראל לנוטלי המשכנתאות. בקרב חברי הקואליציה בוועדת הכספים קיימת תמימות דעים שיש להטיל את המס על רווחי היתר של הבנקים. הבנקים שוקלים לעתור לבג"ץ אם יתקבל החוק.
2. קואליציה שעסוקה בסיגריות בדיוטי פרי
בצד חקיקת חוק ההסדרים יגיש סמוטריץ' צו לביטול הפטור ממס קנייה והפטור ממע"מ לרוכשי סיגריות מחו"ל הקיים כיום עד למכסה של שתי חבילות סיגריות. האוצר מבקש לגבות באמצעות ביטולי הפטורים כ־50 מיליון שקל בשנה.
בקרב חברי הקואליציה בוועדת הכספים יש הסכמה גורפת להפיל את הצו לביטול הפטור בנימוק שהם לא רוצים לפגוע בישראלים הנוסעים לחו"ל ונוהגים לרכוש שני קרטוני סיגריות בדיוטי פרי בישראל או בחו"ל. לפי אתר הכנסת, אין לחברת ג'יימס ריצ'רדסון לוביסט המייצג אותה בכנסת. אבל חברי הכנסת בוועדת הכספים טוענים כי ככל שהכנסותיהן של חנויות בדיוטי פרי בנתב"ג יקטנו כתוצאה מביטול הפטורים, הן ישלמו פחות תמלוגים לרשות שדות התעופה ותקציב המדינה ייפגע יותר.
לעומתם, שירה כסלו, מנכ"לית המיזם למיגור העישון, טוענת כי תוכנית מס חדשה על מוצרי עישון, שפרסם לאחרונה האוצר להערות הציבור, כללה כוונה להעלות את מס הקנייה על סיגריות וטבק וכוונה לבטל את הפטור הקיים ממס קנייה על הכנסת מוצרי עישון שונים לישראל.
עם זאת, התוכנית נמנעת מהעלאה של המס על הסיגריות האלקטרוניות וסעיפים בנושא הורדו ברגע האחרון בהוראת שר האוצר טרם פרסומם לציבור. כסלו הוסיפה כי התוכנית המקורית ערב אישור הממשלה כללה העלאת מס של כ־20% על סיגריות, טבק לגלגול, טבק בחימום וסיגריות אלקטרוניות. בהוראתו של שר האוצר הוסרו הסעיפים המעדכנים את המס על הסיגריות האלקטרוניות.
לדבריה, "הבחירה של שר האוצר להימנע מהעלאת המס על הסיגריות האלקטרוניות מייצרת עיוות בשוק, בשל פערי מחירים בלתי נסבלים בין מוצרי עישון שונים המזיקים לבריאות הציבור. כפי שהראה ניסיון העבר, ברגע שנוצר עיוות שכזה, שבו קיים מוצר זול ונגיש, זרם המשתמשים בו - בעיקר מקרב בני הנוער והצעירים שרגישים למחיר - הולך וגדל ובכך נפגע המאמץ למגר את מגפת העישון בקרב דור העתיד של ישראל".
המיזם שוכר את שירותיה של הלוביסטית אירדה קרמייר ממשרד הלובינג אימפקט.
3. הקבלנים נגד הפגיעה במשקיעים
התאחדות הקבלנים נאבקת נגד קיבוע מס הרכישה למשקיעי דירות על 8%, שנכלל בתוכנית לעידוד ענף הבנייה שתוגש לכנסת. תוקף המס המוגדל שנחקק כהוראת שעה יפוג בסוף 2024. הקבלנים מתכוונים להופיע בדיוני ועדת הכספים ולהיפגש עם חברי הכנסת.
סגן נשיא התאחדות הקבלנים חיים פייגלין אמר ל"כלכליסט" כי "אנו חושבים שזוהי טעות לקבע את המס בעיתוי הזה כשענף הבנייה בצרה צרורה, לאחר כל השנה וחצי האחרונות של העלאת הריבית, הרפורמה המשפטית, והמלחמה שעדיין לא רואים את מועד סיומה. בעיתוי הזה הייתי ממליץ לאוצר לטפל בענף הבנייה בתמריצים ולא בגזרות".
לדבריו, "מס רכישה גבוה על משקיעים מרחיק אותם משוק הנדל"ן, במקום שיזרימו כסף ויאפשרו הגדלת ההיצע של דירות לשכירות. תפקידם של המשקיעים הוא קריטי בהתחלות הבנייה כי הם אלה שבעצם מניעים את כל ההליך של ה'פרי סייל' והתחלות הבנייה. אנו נדרשים על ידי המערכת הבנקאית והגופים המוסדיים המממנים את הבנייה למינימום של 40%-20% מכירות לפני שהפרויקט נכנס לליווי בנקאי או מוסדי. הקבלנים משיגים את זה בעיקר באמצעות המשקיעים כי הכסף שלהם פחות בנוי על משכנתאות ויותר על הון עצמי".
בנוסף, ובלי קשר לחוק ההסדרים, הקבלנים דורשים מהממשלה ופונים לח"כים בסוגיה, להגדיל ל־100-85 אלף את מספר ההיתרים להבאת עובדים זרים. כיום יש 30 אלף עובדים זרים, המכסות הוגדלו ל־65 אלף ויחלוף עוד זמן רב עד שיצליחו להביא עובדים שיחליפו את הפועלים הפלסטינים.
4. המושכים בחוטי משיכת הדיבידנדים
בצד אלה שנאבקים בגזירות הכלולות לטעמם בחוק ההסדרים, יש גם כאלה שמנסים לקדם הטבות למגזרים שהם מייצגים. כך, הנשיא הפורש של איגוד לשכת המסחר אוריאל לין מתכוון להגיע לדיוני ועדת הכספים ולדרוש את הורדת המס על משיכת דיבידנדים בחברות. לין שימש בעבר כח"כ מטעם הליכוד, ובתחילת שנות השמונים כממונה על הכנסות המדינה באוצר. בעבר עמד שיעור המס על 25% והועלה ל־30% ול־33% לבעלי הכנסות גבוהות. כתוצאה מכך, השאירו בעלי חברות את הדיבידנדים בקופת החברות, מה שיצר את המונח "רווחים כלואים". לין תובע להפחית באופן קבוע את גובה המס על דיבידנדים ל־25%.
הוא מציין כי ב־2017, לתקופה קצובה של תשעה חודשים, הורידו את המס ל־25%, ובדרך זו הגדיל האוצר את ההכנסות ממסים ב־12 מיליארד שקל. יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון מצדד כעת בהפחתת המס אבל בצמרת האוצר מתנגדים למהלך. באוצר חוששים כי הורדה שכזו כעת תעודד את בעלי המניות להמתין עם משיכת דיבידנדים עד למבצע הבא להורדת שיעור המס.
לין אומר ל"כלכליסט" כי אם שיעור המס יופחת באופן קבוע ל־25%, תהיה חלוקת דיבידנדים רציפה על ידי החברות שתגרור הכנסה קבועה של תקבולי המס למדינה. ייתכן שבסופו של דבר ראש הממשלה בנימין נתניהו יתערב בסוגיה. איגוד לשכות המסחר שוכר דרך קבע את משרד הלובינג ריפבליק בבעלות מבשרת נבו ולירון הרשקוביץ, שטרם התבקשו לסייע בעניין.
5. בעוטף נאבקים על תקצוב ההסעות
המועצות האזוריות אשכול ושער הנגב יחד עם איגוד המועצות האזוריות ומועצות נוספות נלחמות בוועדת הכספים להכניס לבסיס תקציב המדינה סכום של 180 מיליון שקל להסעות תלמידים ותלמידים בעלי צרכים מיוחדים. כל אלה שוכרים דרך קבע את משרד הלובינג ריפבליק.
ערב הדיון בממשלה על התקציב המעודכן לשנת 2024 הפעילו הלוביסטים לחץ על האוצר להכניס 3 מיליארד שקל מתקציב מינהלת תקומה לבסיס התקציב והצליחו בכך. כעת הם נלחמים להכניס לבסיס התקציב גם את תקציב ההסעות.
ריפבליק, שהפך למשרד הלובינג הגדול בכנסת, מייצג גם את ארגוני החקלאים והמועצות החקלאיות. בדיונים בממשלה פעלו הלוביסטים להקטנת הקיצוץ בתקציב משרד החקלאות. שר החקלאות אבי דיכטר הצליח לבסוף להפחית את הקיצוץ השנה מ־850 מיליון שקל ל־200 מיליון שקל.
6. העצמאים פועלים להגדלת הסיוע
לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים בראשות רועי כהן, שוכרת את משרד הלובינג של יעל גויסקי אבס לפעילות בכנסת כדי לשפר את תנאי העצמאים, העסקים והענפים שנפגעו במלחמה. גויסקי מייצגת גם את פורום העצמאים מבית ההסתדרות, התאחדות משרדי הנסיעות וסוכני התיירות ואיגוד המוסכים.
ראשי הארגונים והלוביסטים מגיעים לדיוני הוועדות הכלכליות, והפיצו מכתב לח"כים שבו נטען כי "התקציב אינו משקיע מספיק במנועי צמיחה שיסייעו להתמודד עם הגירעון ויחס חוב תוצר שעתידים לגדול", כאשר אחד ממנועי הצמיחה לטעמם הוא תמיכה בעצמאים בעקבות המלחמה.