התשובה להדתה: לחלן, במלוא הכוח

1.75 מיליארד שקל מייעדת הקואליציה לפעילות של החזרה בתשובה, הדתה והפצת זהות יהודית ברוח אורתודוקסית.

מדובר בסכומים משני מציאות שמטרתם להמיר את אמונתם של כמויות של חילונים ומסורתיים, בייחוד צעירים, להפוך אותם לדתיים אורתודוקסיים וכמובן לייצר כמויות בוחרים למפלגות מחנה הדיקטטורה. כמו חוקי ההפיכה המשטרית גם ההקצבה הזאת, פי 6 מהסכומים שיועדו בעבר למטרות אלו, היא שינוי מוחלט של הכללים וחשיפה של הרצון לייצר פה ישראל אחרת. בישראל הזו תפקיד המחנה החופשי והיצרני מוגבל לחמורו של משיח ואילו המחנה התורני והלא יצרני מנהל את העניינים ומנתב את התוצר של החמור אל הרוכבים.

קיבלו עד כה בהכנעה את כללי המשחק

אחד הטאבואים החמורים בחברה החילונית הוא ניהול תעמולה ליציאה בשאלה. לכאורה זה מנוגד לכל היגיון. אידאולוגיה בריאה מפיצה את עצמה וכך היה ראוי שתעשה גם הציונות החילונית. אבל החילונים בישראל קיבלו במשך עשורים בהכנעה את כללי המשחק שלפיהם לחרדים ולחרד"לים מותר לנהל פעילות מיסיונרית ואילו החילונים צריכים להסתפק במתן תמיכה דלה למי שכבר החל לצאת בשאלה. כאשר ירון לונדון, מבכירי האינטלקטואלים כאן, קרא "לכווץ את החרדים" פרצה סערה, כאילו לא הציע לעשות בדיוק את מה שמוסדות ש"ס עושים על בסיס קבוע. בסופו של דבר מהי רשת החינוך מעיין החינוך התורני בני יוסף וארגון התרבות אל המעיין אם לא מפעלי החזרה בתשובה במימון המדינה?

עכשיו ממשלת הכפייה מלא מלא מלמדת אותנו שהכללים השתנו ואין עוד מגבלות. ב־2021, שנה נדיבה במיוחד בתקציבי הדתה, יועדו למטרה זו 140 מיליון שקל. אבל משרד המשימות הלאומיות של האיחוד הלאומי לבדו יקבל 472 מיליון שקל בשנתיים הקרובות לזהות יהודית, תרבות יהודית וגרעינים תורניים. מתברר שהמיסיון החרד"לי הוא משימה לאומית. רשות הזהות היהודית של אבי מעוז תקבל 285 מיליון שקל בשנתיים האלו למרות שמעוז עוד בכלל לא חזר לממשלה.

משרד המסורת המומצא של מאיר פרוש מיהדות התורה יקבל חצי מיליארד שקל לשנתיים למטרות שעוד לא הספיק להמציא ולכן יביא אותן לאישור בנפרד. משרד המורשת שהומצא באחת הקדנציות הקודמות יקבל 200 מיליון שקל. אבל גם משרד החינוך יקבל בשנתיים הקרובות 300 מיליון שקל לתרבות חרדית, כלומר להפצה שלה ולגרעינים תורניים ואפילו להפצת חג הגאולה של חב"ד. מה המשותף לכל התרבויות והזהויות האלה? בעיקר הרצון של כל זרם ומפלגה דתיים ליצור לעצמם תשתיות של פעילים ובוחרים.

אל מול ההסתערות חסרת המעצורים הזו של המיסיון החרדי והחרד"לי על הערים והשכונות, על הילדים והנוער שלנו – ברור שהתשובה צריכה להיות – נגמר האיפוק. מעכשיו הפעולה היא דו־צדדית – אנחנו נביא את אור החילוניות אל מול חושך הכפייה. אנחנו ננהל פעולות שיסבירו ששום אמונה במאה ה־21 לא מצדיקה הפיכת נשים לשפחות, כבילה שלהן לנישואים, התייחסות למי שזהותו המינית אחרת כאל חיה. נסביר שאהבת ישראל זה גם אהבת השונה ממך ולא רק הדומה לך, שלאומיות זה לייצר ולא להרוס את כלכלת המפעל הציוני, שמי שמשרת בצבא הוא הציוני ואילו האנרכיסט הוא המשתמט.

המיסיון הוא דו־כיווני

סנונית ראשונה היא גמ"ח הפצת הטלפונים החכמים "ישראל נאורה" של איש התוכן נאור נרקיס, שמחלק סמארטפונים יד שנייה ליוצאים בשאלה. חשיבות המהלך היא באמירה – המיסיון הוא דו־כיווני ולא נתאפק יותר מהפצת האמת הליברלית. פעם החרדים פעלו לשמור על הגבולות הפיסיים מפני השפעות, אך בעידן הדיגיטל אין עוד חשיבות לגבולות כאלה. והיה עליהם לחשוב על כך לפני שהסתערו על ילדינו.

הגמ"ח צריך להיות רק פעולה אחת מרבות שיכוונו לצעירים חרדים וחרד"לים. אתרים ודפים שידברו בשפתם, חשיפת דמויות חיקוי שהיו חרדיות והקמת רשת משפחות חילונית לאימוץ יוצאים בשאלה. מדובר בהגירה מהעולם השלישי לעולם המערבי וזו משימה לא פשוטה. המסר צריך להיות ברור: הדמוקרטיה הליברלית היא עגלה מלאה של ערכים ואנו נפיץ אותם במלוא הכוח וכן, נחלן ככל יכולתנו.