האקזיט של גארדיקור: בסייבר לשווי אין קשר להכנסות

600 מיליון הדולרים ששילמה אקמאי על גארדיקור הופכים את הרכישה הזו לאחת הגדולות בשנים האחרונות בסייבר הישראלי. כיצד ייתכן שענף שבו סנטינל וואן למשל הנפיקה לאחרונה לפי שווי של 9 מיליארד דולר, Wiz מגייסת לפני שווי שנושק ל־2 מיליארד דולר וצ׳ק פוינט נסחרת סביב 16 מיליארד דולר - לא מייצר רכישות גדולות יותר?

חודשיים לפני האקזיט הנוכחי אינטסייטס נרכשה על ידי Rapid 7 תמורת 400 מיליון דולר, וגם במבט היסטורי יותר מגלים שמרבית הרכישות של חברות סייבר ישראליות נעו סביב מאות מיליונים ולא מיליארדים. הסיבה להפרשים הללו בין שוויין של חברות פרטיות לבין המימוש של השווי הזה ברכישה אינה, למרבה ההפתעה, הפרש מהותי בהכנסות החברה. גארדיקור מייצרת כבר היום הכנסות של עשרות מיליוני דולרים בשנה, Wiz ואורקה לעומת זאת הפכו ליוניקורנים עם הכנסות של מיליונים בודדים.

מייסדי גארדיקור: פבל גורביץ, אריאל צייטלין ודרור סלעי | צילום: עמית שעל

אז מה אחראי להבדלים המהותיים הללו? התשובה מורכבת. הסיבה הראשונה להפרשים היא זהות הרוכשות. מרבית הרכישות של חברות סייבר נעשות על ידי חברות שאבטחה היא רק חלק מהמוצרים שהן מפתחות. חברות כאלה לרוב לא יוציאו מיליארדים רבים על רכישה במה שאינו תחום הליבה שלהן. סיבה נוספת היא זהות המשקיעים. אורקה למשל קיבלה השקעה מהקרן של גוגל, סנטינל מקרנות ענק כמו טייגר גלובל ו־Wiz מבלקסטון. כל אלה הן קרנות ששמות סכומי ענק ומנפחות את השווי בהתאם. וכשהשווי מתנפח יש גם פחות סיכוי למצוא רוכשת ואין ברירה אלא להמשיך לדרך עצמאית, כנראה בגיבוי של אותן קרנות ענק שימשיכו להציע גב כלכלי ולנפח את השווי וחוזר חלילה, עד להנפקה. סיבה אחרונה היא זו שמשקיעים ומייסדים אוהבים לצטט - פוטנציאל הצמיחה. זה נכון, יש חברות עם פוטנציאל צמיחה גבוה מאחרות, אבל יש גם השאלה המורכבת של כיצד מחליטים למדוד את הפוטנציאל הזה. במילים אחרות, קצת מזל וטיימינג מוצלח שווים הרבה כסף.