התקציבים לישיבות קוצצו, האברכים יוצאים לחופשה

הבוקר צפויות 1,250 ישיבות לקבל את התקציבים המקוצצים, לאחר שבחורי הישיבות איבדו את מעמדם כמי שנמצאים בדחיית השירות מטעמי "תורתו אומנותו". זה הרגע שבו ראשי הישיבות צפויים לקלוט את גודל הצרה התקציבית שאליה נקלעו ולבדוק מהי היכולת שלהם לשלם החודש לעובדים, לספקים ולאברכים. קרוב ל־250 ישיבות יקבלו את התקציב רק בשבוע הבא. מדובר באותם מוסדות שירדו אל מתחת לסף התלמידים הדרוש (40 תלמידים לישיבה, 15 לכולל אברכים) ולמעשה לא היו אמורים לקבל אגורה. בגלל שופטי בג"ץ הרחמנים שהחליטו להתחשב בהם הם יקבלו תקציב חלקי עד לסוף שנת הלימודים.

לדבריו של עורך שנתון החברה החרדית ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, ביולי הקרוב צפוי להגיע היקף התלמידים שיאבדו תקציב ל־21 אלף אברכי כולל (תלמידי ישיבות נשואים) ו־35.5 אלף תלמידי ישיבות גדולות (ישיבות לרווקים). המשמעות היא שביולי יאבדו הישיבות 34.5 מיליון שקל לחודש שהם 414 מיליון שקל בחישוב שנתי, כרבע מתקציב הישיבות המוגדל שעומד על 1.7 מיליארד שקל. מאחר שהצו הדרגתי ומספר תלמידי הישיבות שהוא חל עליהם כעת עומד על 43 אלף – החודש יאבדו הישיבות רק 26 מיליון שקל.

הקיצוץ, לדברי מלאך, דומה לתוספת של חצי מיליארד שקל שקיבלו החרדים בכספים הקואליציוניים אולם הפגיעה לא מתחלקת באופן שווה. הישיבות הגדולות צפויות לסבול מהקיצוץ הרבה יותר מכוללים מפני שיש בהן הרבה יותר תלמידים שאיבדו את דחיית השירות. אותן ישיבות גדולות שאינן נהנות מתרומות ומתשלומי הורים משמעותיים צפויות, להערכתו, להיקלע למצוקה תקציבית כבר בחודשים הקרובים.

העיתונאי יעקב ריבלין מהעיתון החרדי "בקהילה" מגדיר את הקיצוץ כ"לא כזה שאי אפשר לעמוד בו". לדבריו, יש ישיבות גדולות שיאבדו את כל התקציב אבל "אם מסתכלים ברמת המאקרו, בעבר היו מכות קשות יותר", דוגמת הקיצוץ בתקציב הישיבות בימי ממשלת נתניהו־בנט־לפיד ב־2014.

ריבלין מעריך כי מה שיפיל את הממשלה לא יהיה הקיצוץ התקציבי אלא צווי הגיוס שמערכת הביטחון תשלח בקרוב לאברכים. "אין היתכנות אידיאולוגית שמפלגה חרדית תשב בקואליציה כאשר בני ישיבות מקבלים צווי גיוס, אפילו אם מדובר בצווים ראשונים", טוען ריבלין. הוא צופה שראשי הישיבות יורו לתלמידים לא להתייצב בלשכת הגיוס, והמשמעות היא שאלפי חרדים ייחשבו לעריקים. לדבריו, "הדרך היחידה לעצור את התהליך היא חוק גיוס. מאחר שהסיכויים לחוק כזה קלושים, ניתן לצפות את סופה של הממשלה הנוכחית לסוף מושב הקיץ של הכנסת או אפילו קודם לכן".

מחר בבוקר ייערך בבני ברק כנס חירום של ראשי הישיבות. בכנס ינאם המנהיג החדש של דגל התורה הרב דוב לנדו שצפוי לדבר על "הסכנה הנוראה לביטחון הלאומי" מהפחתת כמות לומדי התורה. צפוי שגם תהיה קריאה לתורמים להשלים את מה שהמדינה הפסיקה לתת. העובדה שהכנס נערך עכשיו ולא לפני חודש מעידה על רמת ההיבריס והשאננות של ההנהגה החרדית שלמרות הפרסומים החוזרים ונשנים על הצו הצפוי של בג"ץ לעצירת התקציבים לא נערכה אליו – לא פוליטית, לא פיננסית וגם לא באמצעות ניסיונות פשרה.

על עוצמת הניתוק של ראשי הישיבות אפשר ללמוד מכך שהכנסת היא לא היחידה שיוצאת לפגרה לקראת פסח. ביום שלישי תלמידי הישיבות ייצאו לחופשת פסח שתימשך כל חודש ניסן. מתברר שלימוד התורה חיוני כדי להגן על ביטחון המדינה אבל לא מספיק חיוני כדי לבטל את חופשה שנמשכת חודש.

האתר החרדי "כיכר השבת" דיווח כי היו שמועות שהחופשה תבוטל בעקבות המלחמה אולם "הכרעת הרב לנדו קובעת נחרצות: תלמידי הישיבות כולם יצאו לבין הזמנים. הסיבה: חשש מרפיון בזמן קיץ הבא עלינו לטובה". ההסבר של הרבנים הוא שבגלל השנה המעוברת זמן החורף היה ארוך במיוחד. אולי צריך לספר להם שבאותם חודשי חורף אלפי אנשי מילואים לחמו בעזה.

הרב שרגא שטיינמן הנחה את בחורי הישיבות שלא להסתובב במקומות שיש בהם הרבה לא חרדים והסביר: "מה לעשות שלא כולם מבינים את הגדלות והרוממות של בן תורה. גם טיולים ראוי לקיים בעיקר במקומות סגורים או קברי צדיקים ופחות במקומות אחרים. צריכים גם לומר לבחורים להשתדל שלא להיכנס לוויכוחים. בוויכוחים אף פעם לא יודעים מי ינצח".