לא כולם כמו טסלה – על חשיבותו של קניין רוחני לחברות טכנולוגיה

אילון מאסק, מייסד טסלה והאיש העשיר בעולם, הכריז בעבר, במכתב פתוח, כי טסלה לא תיזום תביעות פטנטים נגד כל מי שרוצה, בתום לב, להשתמש בטכנולוגיה של החברה, זאת, מכיוון שלדבריו "מנהיגות טכנולוגית אינה מוגדרת על ידי פטנטים אלא על ידי היכולת של חברה למשוך ולהניע את המהנדסים המוכשרים ביותר בעולם." חברות רבות בעולם, בשלבי חיים שונים וטכנולוגיות שונות, החלו מאז ליישם את ״פילוסופיית הקוד הפתוח״ של טסלה – מי מתוך שיקולים תקציביים ומי מתוך אמונה אמיתית כי אכן אין כל צורך בקניין רוחני – באופן אשר השפיע על תפיסות הקניין הרוחני, מעמדו ותפקידו בחברות טכנולוגיה.

בעוד שמייסדי חברות סטארט-אפ רבים פירשו את מכתבו של מאסק כדוגמא חיה לאופן שבו חברה יכולה להצליח ללא פורטפוליו של קניין רוחני, בפועל מסתמן כי מדובר באסטרטגיית קניין רוחני ממולחת. למעשה, נראה כי טסלה ביקשה לקבל גישה לטכנולוגיות מוגנות בפטנט של יצרני ציוד מקורי (OEMs) אחרים (ביניהם פורד, מרצדס, GM, BMW ועוד), מבלי לבזבז זמן וכסף במשא ומתן על מאות הסכמי רישוי צולבים שכן, אסטרטגיית הקוד הפתוח הגיעה עם תנאים, לפיהם הפטנטים של טסלה ניתנים לשימוש ״חופשי״ רק אם חברה שעושה בהם שימוש לא תאכוף שום זכות כלפי טסלה (אשר בתורה תעשה שימוש בשיפורים שפותחו על ידי החברות הללו), ולא תתנגד לפטנטים של טסלה או תעתיק את העיצובים שלה.

נוכח האמור, לא תהא זאת הפתעה לגלות שבמקביל למכתבו הנוקב של מאסק, טסלה ממשיכה להגיש מאות בקשות לפטנט על הטכנולוגיות אותן היא מפתחת, לצד אינספור בקשות לסימני מסחר, בקשות לרישום עיצובים (מדגמים) ושימוש תכוף בסודות מסחר להגנה על המצאותיה – זכויות הניתנות כולן לרישום בטרם פורסמו ברבים (למשל במסגרת שחרור מוצר או פיצ׳ר חדש). המציאות אפוא היא שטסלה לא זנחה את רעיון הקניין הרוחני, וודאי שלא הקדישה את הטכנולוגיה שלה לציבור ״תם הלב״, וגם לה, כמו לכל חברות הטכנולוגיה הגדולות האחרות, יש פורטפוליו קניין רוחני הולך וגדל, אותו החלה לבנות בתחילת דרכה ואותו היא יכולה למנף אסטרטגית כדי לשמור על דומיננטיות בשוק ולאכוף נגד מתחרותיה.

צילום: ניקי ווסטפל, לואיז גרין

הנה, הדרך הטובה ביותר עבור חברות סטארט-אפ טכנולוגיות לאמץ את אסטרטגיית הקוד הפתוח של טסלה, אינה להתעלם מקיומו של קניין רוחני, וודאי שלא לטעות לחשוב כי איש אינו תובע בימינו אנו, אלא להמשיך להבטיח את זכויותיהן בתחום הטכנולוגי שלהן באמצעות זכויות קניין רוחני. ללא פורטפוליו, או פורטפוליו לא שלם הנעדר מיפוי ואסטרטגיה ראויה, לחברות שכאלה יהיה בהמשך מינוף מוגבל, אם בכלל, על פני מתחרים בשוק. זאת, בנוסף להשקעה בפיתוח נתח שוק והכרה במותג בתחום הטכנולוגי המתפתח בו בחרו, על מנת להיות במצב המאפשר את שיתוף הפעולה והידע בין חברות שונות בתחומן – כפי שעשתה טסלה.

זכויות פטנטים ובמידה רבה גם עיצובים ניתנים לרישום כל עוד הם לא פורסמו ברבים ולכן לא ניתן יהיה להשיב את הגלגל לאחור לאחר פרסומם ולדאוג לרישומים בשלב מאוחר יותר. כשמדובר בסימני מסחר, המצב שונה וניתן לדאוג לרישום לאחר שהסימן פורסם אבל במקרים כאלו יתכן שצד שלישי מפר "יאמץ" סימן של חברה תמימה וירשום אותו בטרם החברה המקורית עשתה זאת (במיוחד במדינות המזרח הרחוק ודרום אמריקה) מה שעשוי למנוע את השימוש ואת הרישום של הסימן ע"י החברה המקורית באותן מדינות בהן הוא "אומץ" ע"י חברה מפרה.

אין ספק כי הגישה של טסלה מדגימה דרך חדשה לחשוב על קניין רוחני ככלי לשיתוף פעולה וקידום חדשנות בין מתחרים בשוק מסוים ומראה שמדובר בכלי עסקי אסטרטגי חשוב מאין כמותו בנוף העסקי של ימינו, עבור החברות שישכילו לעשות בו שימוש נכון. לשם כך, על חברות סטארט-אפ ליתן את הדעת לנושא הקניין הרוחני עוד בתחילת דרכן, על מנת לייצר בסיס איתן שמקדם את מטרותיהן בהמשך הדרך, להשקיע בחוכמה ברישומים אסטרטגיים, ובעיקר, לדעת שגם כאשר הקניין הרוחני משתנה עם הטכנולוגיה החדשה הנכנסת לחיינו, הוא רחוק מלהפוך לנחלת העבר.

מאת עו"ד עדי בן אלי היא יועצת קניין רוחני לחברות טכנולוגיה. עו"ד דור כהן צדק היא שותפה במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ.

d&b – לדעת להחליט