מבחני השפה הארציים: יותר מרבע מהתלמידים היהודים ברמה נמוכה בקריאה

מבחן השפה הארצי של משרד החינוך מגלה פערים קשים: ל-43% מהתלמידים היהודים מרקע כלכלי חברתי נמוך שולטים ברמה נמוכה בשפה, לעומת 19% בלבד מהתלמידים מרקע גבוה.

בסך הכל 26% מהתלמידים היהודים בישראל, יותר מאחד מכל ארבעה, הם ברמה נמוכה. אצל התלמידים הערבים מדובר בנתונים שהם על גבול האסון החינוכי: 82% מהתלמידים הם ברמה נמוכה בשפה הערבית.

כך עולה מתוצאות מבחני ההערכה החיצוניים בשפת אם שקיים משרד החינוך בראשית השנה בכיתות ד'. המבחנים האלה מחליפים את מבחני המיצ"ב שבוטלו ב-2019. לביטול המיצ"ב היו שני גורמים. אחד היה הגילוי שמנהלים רבים היטו את תוצאות המיצ"ב של 2018 באמצעות הגדלת מספר התלמידים שקיבלו הקלות. השני הוא הביקורת על נזקי פרסום הציונים של כל בית ספר. משרד החינוך מתכוון לא לפרסם את הציונים הבית ספריים של הבחינות הנוכחיות אלא שסביר שהדבר יעמוד למבחן בבית המשפט העליון.

ועדה שהקים משרד החינוך החליטה לעבור לבחינות בכיתה ד' ולא בכיתה ה. הבחינה שתוצאותיה פורסמו היא הבחינה הארצית הראשונה שנערכה אחרי הקורונה. אבל הרשות הארצית למדידה והערכה של משרד החינוך (ראמ"ה) החליטה על סולם ציונים שונה, מה שהופך את ההשוואה לתוצאות המיצ"ב שנערכו לפני הקורונה לקשה מאוד ומקשה לאמוד את נזקי הקורונה. ההשוואה היחידה שניתנת היא שהפערים בין תלמידים מרקע חברתי כלכלי חזק וחלש לא גדלו וראמ"ה מציעה הסבר מאוד מפתיע שייתכן שהפגיעה של הקורונה בחזקים וחלשים הייתה דומה.

המבחן נערך בדצמבר 2021 בקרב 71 אלף תלמידי כיתות ד' מכ-1,400 בתי ספר, שהיו באמצע כיתה ב' בשלב שבו פרצה המגפה, כלומר מדובר בתלמידים שהלימודים שלהם היו חשופים לנזק גדול מהסגרים. 26% מהתלמידים דוברי העברית, יותר מרבע, הם ברמה נמוכה וגילו שליטה בפעולות פשוטות בלבד של הבנת הנקרא. 50% מהתלמידים היהודים מרקע חברתי-כלכלי גבוה הם ברמה הגבוהה בהבנת הנקרא, כלומר שולטים בכל הפעולות והמיומנויות המצופות מהם. רק 27% מהתלמידים מרקע נמוך ברמה גבוהה. רק 19% מהתלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה הם ברמה הנמוכה לעומת 43% מהתלמידים מרקע נמוך.

בעולם נמצאו ממצאים שמעידים על פגיעה קשה בהרבה בחלשים

הנתון המפתיע ביותר הוא שהפערים שנמצאו במבחן בין בעלי הרקע הגבוה והחלש עומדים על שני שליש, כמו במבחנים קודמים שנערכו לפני הקורונה. בראמ"ה מציעים את ההסבר ש"ייתכן שהקורונה ותהליכים נוספים שהתרחשו במערכת החינוך השפיעו באופן דומה על הקבוצות השונות, ולכן הפערים נותרו דומים". אלא שההסבר הזה מנוגד לרוב הגדול של המחקרים בעולם שמעידים על פגיעה הרבה יותר קשה בחלשים.

48% מהתלמידים הערבים, כמעט חצי, בהם ברמה נמוכה מאוד ובסך הכל 82% ברמה הנמוכה. רק 3% הם ברמה הגבוהה. 90% מהתלמידים במגזר הבדואי בדרום, 84% מהתלמידים במגזר הדרוזי ו- 78% מהתלמידים במגזר הערבי (ללא דרוזים ובדואים) הם ברמה הנמוכה. ממוצע התשובות הנכונות של התלמידים הערבים עמד 39% לעומת 71ֵ% של היהודים.

שיעורי התלמידים ברמות הביצוע בהבנת הנקרא בעברית

ראמ"ה טוענת שלא ניתן לערוך השוואות בין יהודים לערבים כי תוכניות הלימודים שונות. בין היתר לימודי השפה הערבית קשים יותר משום שמדובר בערבית ספרותית שאינה מדוברת בבית. בפועל לנוכח גודל הפערים נראה שיש חובה לערוך את ההשוואה. סביר שהדבר מעיד על פגיעה אנושה בתלמידים הערבים בתקופת הקורונה.

שרת החינוך יפעת שאשא ביטון אמרה ש"הנתונים יאפשרו מתן מענים מדויקים במקומות בהם ישנם פערים. כבר השנה התחלנו לפעול לצמצום הפערים ואנו נמשיך ונמקד את המענים במקומות שידרשו לכך שכן מדובר בתהליך שיימשך יותר משנה אחת".

חוקר החינוך הבכיר נחום בלס ממרכז טאוב אומר ש"ההנחה היא שאנשי ראמ"ה עושים את עבודתם במקצועיות ובאובייקטיביות אבל הממצא שהפערים בין תלמידים חזקים וחלשים לא גדלו מפתיעה על רקע מחקרים ממקומות אחרים ובארץ".