העשור המדהים בהייטק הישראלי: 95 מיליארד דולר ל־12 אלף חברות

ענף ההייטק הפך בחודשים האחרונים להיות שני דברים שהוא לא רגיל להם: מוביל של מחאה חברתית ושק חבטות. בכירי הענף, שנחשבו עד לא מזמן ל"מנותקים שמתעניינים רק בטכנולוגיות והשקעות", גילו מעורבות חברתית יוצאת דופן במחאה נגד ההפיכה המשטרית, ובמקביל נהפכו למוקד ביקורת מצד תומכי הרפורמה.

דו"ח שנתי שמפרסמת רשות החדשנות מחזיר את הזרקור לחשיבותו וגם לאופיו החריג בנוף העולמי של ההייטק הישראלי: הענף שתלות המשק כולו בו הולכת וגוברת מצד אחד ומאידך הענף עצמו תלוי לחלוטין במשקיעים פרטיים, רובם מחו"ל. ב־2022 היווה ענף ההייטק 18.1% מהתמ"ג של ישראל, כלומר הענף עם התוצר הגדול ביותר, שגם צומח הכי מהר מול הענפים האחרים. אם לפני עשור, תרומתו של הייטק הייתה גדולה ב־50% מתרומת ענף המסחר והקמעונאות, השני בגודלו בישראל, ב־2022 הפער כבר עמד על 90%.

בעולם אין אח ורע למרכזיות ענף ההייטק לכלכלה. בארה"ב, מדינה שגם בה הטכנולוגיה הייתה מנוע הצמיחה המרכזי בעשור האחרון, ההייטק אחראי רק לכ־10% מהתוצר. באירופה הממוצע עומד על 6%-5% בלבד. מנגד ישראל חריגה גם בקצה השני: 91% מההשקעות בהייטק מגיעות מן המגזר הפרטי ויתרה מכך – 80% מקורם בהשקעות זרות.

בעולם מקובלים שיעורים גדולים הרבה יותר של השקעה של גורמי ממשלה במחקר ופיתוח, מה שמציב את ישראל במקום האחרון ב־OECD בהקשר זה. מצד אחד נתון זה יכול ללמד על רמת הבגרות והעניין בפני המשקיעים שמייצר האקוסיסטם הישראלי, אך בתקופות של האטה כלכלית עולמית והתייבשות מקורות מימון לקרנות השקעה, זה מעמיד את ישראל בעמדת חיסרון וחושף אותה לזעזועים.

"הכלכלה הישראלית כולה תלויה במידה רבה בשימור וטיפוח אמון המשקיעים הזרים בהייטק המקומי", אומר מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין, "אנו רואים ירידה חדה בהשקעות ברבעונים האחרונים ואף ירידה בתעסוקה בההייטק. ניסיון העבר מלמד כי לרוב, שני רבעונים לאחר שמתחילה התאוששות בשוק ההון בוול סטריט, ישנה גם עלייה בגיוסי הון ועובדים בהייטק הישראלי. לאור העלייה בנאסד״ק מתחילת השנה, במצב עניינים רגיל ניתן היה לצפות לעלייה בגיוסי ההון והעובדים בישראל כבר בחודשי הקיץ. אני מקווה שכך יהיה".

מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין. "חייבים לשמור על האטרקטיביות של ישראל" | צילום: יריב כץ

לא בטוח שבענף ההייטק היו רוצים לראות השתתפות גדולה יותר של הממשלה במימון. בין סבור כי הממשלה צריכה להיות מעורבת יותר בהשקעות בתחומים מסוכנים ועם רמות חדשנות גבוהות יותר, כמו מחשוב קוונטים, פודטק או אקלים טק. "ההייטק הישראלי לא מספיק מגוון", קובע בין, "40% מהחברות עוסקות בתוכנות ארגוניות, פינטק וסייבר ולשם מופנות גם 50% מההשקעות בהון סיכון. אין בישראל מספיק פעילות של קרנות שמתמחות בתחומים נוספים ואנחנו חושבים כיצד למשוך לפה גופי השקעה חדשים".

בדו"ח הנוכחי חושפת רשות החדשנות ניתוח עומק של המועסקים בהייטק. נשים, חרדים וערבים הם עדיין מיעוט משמעותי, ששיעור ההשתתפות שלו בענף כמעט ולא עלה בעשור האחרון. אבל, בתמהיל המועסקים ישנן תמורות. בסוף 2022 עמד מספר המועסקים בהייטק על 508.4 אלף שכירים ושכירות, כאשר הנשים מהוות 33.9%, החרדים 3% והערבים 2% בלבד.

כל הענף מהווה כבר 14% מתוך השכירים בישראל ומדובר בזינוק חד מ־10.6% ב־2014. לראשונה כוללים ברשות החדשנות במספר זה גם את העובדים הטכנולוגיים מחוץ לענפי ההייטק המסורתיים, כמו מתכנתת ברשת קמעונאית או מהנדס בבנק. ברשות החדשנות בוחנים גם את השפעת מגמת ההתרחבות של השנים האחרונות במהלכן צמחו בישראל יותר חברות טק גדולות והן מעסיקות לא רק עובדים טכנולוגיים, אלא גם עובדים שלא השתלבו במגזר זה באופן מסורתי, כמו שיווק או כספים.

מן הבדיקה עולה כי ככל שהחברה גדולה יותר כך עולה "המכפיל התעסוקתי" שלה, כלומר יחס בין עובדי הטק שהיא מעסיקה לעובדים לא טכנולוגיים. למכפיל תעסוקתי גבוה משמעות מרכזית למשק, שכן כך יכולים עובדים רבים יותר להשתלב במשרות עם שכר גבוה. חברות תוכנה גדולות מעסיקות בממוצע 2.55 עובדים בתפקידים לא טכנולוגיים על כל עובד פיתוח ואילו בסטארט־אפים היחס הזה נמוך ביותר ועומד על 0.32. חברות הצמיחה, המעסיקות 20% מהעובדים בענף, מחזיקות בממוצע ב־1.34 עובדים לא־טכנולוגיים על כל מהנדס ומהוות את קטר התעסוקה העיקרי.

למרות המספרים שמצביעים על עלייה בתעסוקה בהייטק, בעשור האחרון עיקר הצמיחה במספר העובדים הגיעה מתפקידים טכנולוגיים ולא מתפקידי הלווין. אם ב־2014 על כל שכיר בהייטק היה שכיר בתפקיד לא־טכנולוגי, הרי שב־2022 ישנו "חצי שכיר" לא־טכנולוגי, נפילה של 50%. גורם נוסף לעלייה בשכירים במה שמוגדר "משרות טק" היו ענפים לא טכנולוגיים, שעברו טרנספורמציה דיגיטלית וגייסו עובדים כדי לתמוך בתהליכים אלה. מספר העובדים האלה צמח ב־34% בעשור האחרון.

שילוב עובדי הייטק במגזרים נוספים הוביל למהפך במדד פריון העבודה, שנשלט שנים ארוכות על ידי מגזר הטכנולוגיה. ב־2022 לראשונה ענף הבנקאות, הביטוח והפיננסים עקף אותו במדד שמחושב כתוצר שעתי לעובד. דווקא במדד הזה הייטק צמח בקצב נמוך יותר: 29% לעומת 42% בכלל המשק. עם זאת הפריון בענף עדיין גבוה יותר מ־90% מהעובדים במשק.

השינוי המעניין באמת הוא בענף השירותים הפיננסיים, שהפריון בו גבוה לא רק בגלל תחרות נמוכה, אלא גם בזכות תהליכי התייעלות וגיוס של עובדים טכנולוגיים, שהשתלבו בו. בעשור האחרון זינק הפריון בענף זה ב־50%.

בסוף אפריל 2023 פעלו בישראל 9,093 חברות טכנולוגיה, כאשר בעשור כולו הוקמו 11,865 חברות, שגייסו 95 מיליארד דולר. מספרים אלה ממקמים את ישראל בהאב השלישי בעולם אחרי סן פרנסיסקו וניו יורק במונחי מספר חברות ובמקום השישי בעולם בגיוסים. אף שהמספרים נראים גבוהים, בפועל הרבה פחות סטארט־אפים קמים בשנים האחרונות, לאחר שיא של קרוב ל־1,400 חברות ב־2014 וב־2015. ב־2021 הוקמו בישראל 728 חברות ו־633 בלבד ב־2022. לא מדובר בתופעה ייחודית לישראל, אלא באירוע עולמי. ברשות החדשנות סבורים כי הירידה נובעת בעיקר מהיחלשות תחום המדיה החברתית והפרסום, שמספרן צנח ב־70% מאז 2021. הסבר נוסף הוא מחסור בכוח אדם איכותי והקושי של הסטארט־אפים להתחרות בתנאים שמציעות החברות הגדולות.

בין מוסיף כי היום גם ארגונים גדולים למדו להיות חדשניים ולפתח סטארט־אפים פנימיים, שמשמרים כך את העובדים. האם ב־2014 היו יותר מדי סטארט אפים או שהיום יש מעט מדי? ברשות החדשנות סבורים כי כיום אנחנו נמצאים במספרים ההגיוניים: "עדיף שיהיה יותר מדי מאשר מעט מדי ואני קורא ליזמים ויזמיות לקום ולפעול - זה הזמן להקים סטארט אפים פורצי דרך", אומר בין.

אחד המסרים החשובים של רשות החדשנות בדו"ח, הוא שישראל אמנם הפכה לכוכבת ואבן שואבת ליזמים ולמשקיעים, אבל רבים בעולם מנסים ואף מצליחים להעתיק את המודל שלנו. כך למשל, ב־2022 לונדון עברה לראשונה את ישראל בהיקף הגיוסים לחברות הייטק ופריז צומחת בקצב מהיר יותר מישראל, כזה שיאפשר לה לעקוף אותנו תוך שנים ספורות.

"לפני 15-10 שנה רוב הסטארט־אפים קמו בסיליקון ואלי או בישראל, אבל בזמן האחרון כל הכלכלות המפותחות הבינו כי החדשנות זה המפתח לכלכלת העתיד ומעתיקות את המודל הישראלי", מסכם בין, "כולם מתחרים על אותו הון סיכון ועל הנוחות ליזמים, לעובדי הייטק קל לקבל היום אשרות עבודה כמעט בכל מקום בעולם ולכן ישראל חייבת להיות ערנית ולשמור על האטרקטיביות שלה".