החזרה של אברכהן לא מנעה את צניחת שופרסל

דוחות שופרסל לסיכום 2022, שהתפרסמו אתמול, חשפו את עומק המשבר שאליו נקלעה החברה ב־2022. קמעונאית המזון הגדולה בישראל חתמה את השנה עם קיפאון במכירות שירדו ב־0.7% והסתכמו ב־14.7 מיליארד שקל והתרסקות של הרווח הנקי ביותר מ־99% ל־2 מיליון שקל לעומת 393 מיליון שקל ב־2021.

הכנסות מגזר הקמעונאות ירדו ב־1.4%, בעקבות ירידה של 2.2% במכירות רשת המזון וירידה של 3% במכירות בחנויות הזהות, שפעלו גם ב־2021, כמו גם המכירות למ"ר שירדו ב־3.3% והסתכמו ב־25.4 אלף שקל למ"ר. ירידות אלו נבלמו בזכות עלייה במכירות סיטונאיות ורכישת רשת הסטוק דן דיל.

הירידה במכירות התבטאה בשיעור חד יותר של 3.45% ברווח הגולמי שהסתכם ב־3.88 מיליארד, מה שהוביל לשחיקת הרווחיות הגולמית ל־26.5% מהמכירות, לעומת 27.2% בשנת 2021. הרשת שנהנתה בשנתיים של משבר הקורונה מביקושי שיא ומרווחיות חריגה, לא התאימה את הוצאותיה לחזרה לשגרה שהתאפיינה בירידה במכירות, כך ששיעורן של הוצאות המכירה, שיווק, הנהלה וכלליות, עלה ל־23.8% לעומת 22.3%, מה שהוביל לירידה חדה של 45.7% ברווח התפעולי ולשחיקה ברווחיות התפעולית ל־2.7% מהמכירות לעומת 4.9% ב־2021. תוכנית ההתייעלות שהובילה הנהלת החברה בחודשים האחרונים, הייתה כרוכה בהוצאה של 182 מיליון שקל, מה שהצניח את הרווחיות התפעולית ל־1.9% מהמכירות.

תוצאות שופרסל חותמות את אחת השנים הסוערות שעברה החברה. הסאגה שהחלה עם התפטרות המנכ"ל אז איציק אברכהן בינואר 2022 והסתיימה עם שובו לחברה כיו"ר כעבור כחצי שנה, גררה את ענקית הקמעונאות לרצף ארועים חריגים שטלטלו את החברה. במהלך התקופה, שונה הרכב הדירקטוריון וההנהלה, שנפרדה מחברי הנהלה מרכזיים וותיקים ובהם סמנכ"ל משאבי האנוש והאסטרטגיה צביקה פישהיימר, הסמנכ"ל והיועץ המשפטי ערן מאירי וסמנכ"לית הכספים טלי הובר, שסיימו את כהונתם עם שובו של אברכהן.

המאבק התקיף שניהלה שופרסל בספקי הרשת שביקשו להעלות מחירים, הסתיים בשיפור חד של תנאי הסחר של מובילת שוק הקמעונאות, אך זו אינה מתכוונת להמשיך ולפעול באותה דרך לבלימת עליות המחירים הצפויות, ובראשן של החברה המרכזית (קוקה קולה ישראל), שתעלה את מחיר המשקאות הקלים ב־6.7% מיד לאחר הפסח. בשיחה עם "כלכליסט" לאחר פרסום הדוחות הקשים של החברה, הבהיר זאת המנכ"ל אורי וטרמן, שאמר: "בסוף, האחריות ליוקר המחיה היא לא של שופרסל. אנחנו קמעונאי שראיתם כמה אנחנו מרוויחים ברבעון האחרון ובשנה הבאה נרוויח יותר, אבל זה עדיין באחוזים בודדים. יש גופים שזה התפקיד שלהם. אנחנו העברנו מסר והמסר עבר — הסיפור של להוביל את הארוע מול הציבור נגמר".

כזכור, שופרסל סירבה בתוקף לאשר עליות מחירים שביקשו הספקים, ובתגובה לאלו שעמדו על דרישתם, חדלה הרשת — המהווה 20% משוק הקמעונאות המבורקד — להזמין סחורה. עיקר הסכסוך התנהל מול יוניליוור, טרה ותנובה, שרק אחרי שהסכימו לשפר את תנאי הסחר שלה, חזרה להזמין מהם סחורה. העמדה של וטרמן באה לידי ביטוי גם בדברי היו"ר איציק אברכהן שהסביר את הנסיבות שהובילו את הרשת להתנגד לעליות המחירים: "היינו חייבים לייצר מחדש את המיצוב שלנו מול הספקים. זה היה נושא קריטי, אחרי שנה מאוד קשה. העניין השני היה יוקר המחיה. מה נעשה עכשיו עם כל דרישה של כל ספק מפה קדימה? נשקול מחדש. המדיניות שלנו לא השתנתה".

כעת בוחנת הקבוצה הכנת תוכנית אסטרטגית חדשה, לקראת המחצית השנייה של 2023. זאת במקביל להשקת מותג ספאר בישראל, בכפוף לאישור רשות התחרות. המותג הבינלאומי, אמור להחליף חלק ממוצרי המותג הפרטי, באופן שיאפשר הוזלת המוצרים ושיפור רווחיות הרשת, בזכות כוח הקנייה העצום של ספאר. במקרים אחרים, מדובר במגוון מוצרים שאין היום במותג הפרטי, כמו מקבילה לחטיף פרינגלס במחיר מוזל. בכוונת הרשת להגדיל בדרך זו את נתח המותג הפרטי מ־ 27.2% לכ־35% בשנים הקרובות.

פתיחת מחסני הליקוט האוטומטי לזרוע האונליין, שמספקים כבר 40% מההזמנות, תסייע לחברה להגדיל את נתח האונליין מ־19.4% ל־30% בשנים הקרובות. עוד פועלת החברה לתעל את העלאות הריבית והמצב בשוק הנדל"ן לטובת הרחבת פעילותה, באמצעות רכישות ושיתופי פעולה. "נדע לעשות מהלכים משמעותיים וניכנס לנדל"ן בגדול. אנחנו לא מתכוונים לפספס את ההזדמנות הטובה שנוצרה. זה נכון גם לפייבוקס, והאפשרות לפיקדון שהשקנו לפני כחודש שההיענות לו מראה שיש מקום לשירותי בנק דיגיטליים, וזה יהיה מנוע צמיחה נוסף". אמר וטרמן.

עלות שכרם של חמשת בכירי החברה הסתכמה ב־17.7 מיליון שקל. עלות שכרו של היו"ר אברכהן בשנה החולפת עמדה על 4.9 מיליון שקל, וזו של המנכ"ל וטרמן על 4.1 מיליון שקל.