נשיא לשכת הספנות: "ביכולתנו לקצר בשליש את התור של האוניות מחוץ לנמל"

"מחקר שערכנו בטכניון הראה שביכולתנו לקצר את התור של האוניות מחוץ לנמל בשליש באמצעות הקצאה של עוד ידיים וזה לא פחות חשוב מחדשנות", כך לדברי ד"ר יורם זבה, נשיא לשכת הספנות, בוועידה הלאומית לתשתיות סחר וחדשנות של כלכליסט בנמל אשדוד. הדברים נאמרו בפאנל שהנחה עיתונאי כלכליסט יובל שדה ואשר עסק בשאלה "איך מתמודדים עם אתגרי שרשרת האספקה, המחסור בחומרי גלם והפקקים בנמלים"? בו השתתפו גם אלי בר יוסף, מ"מ מנכ"ל נמל אשדוד, יואב צוקרמן, הדירקטור הישראלי של נמל המפרץ וצביקה שכטרמן, מנכ"ל נמל מספנות ישראל.

מבחינה כלכלית ישראל היא אי. סחורות מגיעות באוניות. ולאחרונה יש עיכובי אספקה והנזק למשק אדיר. עשרות אוניות חיכו מחוץ לנמל והפקק משתחרר. מה קרה?

שכטרמן: "כתוצאה מהקורונה היה גידול ביבוא סחורות, ברבעון הראשון של 2022 היה גידול של 36% והיתה מלחמה באוקראינה. היה גל סחורות גדול שהגיע ארצה. ואז החלו כמה מהלכים - ראשית התחלנו לעבוד בשבת. שנית קיבלנו עזרה מחברת נמלי ישראל בדמות שטחים מחוץ לנמל ועובדים שהוקצו למשימות. בפועל, כיום מגיעות לישראל פשוט פחות אוניות. בשנה שעברה קנו סחורות רבות, מחירי הברזל עלו, ליבואנים בארץ יש סחורות".

בר יוסף: "נמל אשדוד מטפל ב-24 מיליון טון מטען בשנה. ענף הקרוזים מתעורר. הבעיות שהיו לנו אשתקד היו שייכות למשבר עצמו. אנו בקו מגמה של ירידה מובהקת בעבודה. אוניות מטען כללי, כרגע לקראת ערב החג מתחילות להצטבר. בפועל אצלנו ממתינות 15 אוניות בחוץ אך יש ירידה מובהקת בזמן ההמתנה מחוץ לנמל וזוהי ירידה מובהקת. בשנת 2021 איגוד הטרמינלים הבינלאומי הגדיר את המשבר הזה כמשבר ענק. אבל בנמל אשדוד לא עצרו לרגע. אנו מצאנו את עצמנו בנקודה מסוימת עם עשרה אחוזים מן המטען השנתי כשהוא מחוץ לנמל בשבוע נתון. והתגברנו".

זבה: "כבר שנים שיש תופעה שלילית שאנו סובלים ממנה - מטען כללי מקבל יד אחת למשמרת לאוניה, כלומר אוניה באה לנמל עם כמה מחסנים אבל משרתים מחסן אחד. וזה הגורם העיקרי לתור האוניות. מחקר שערכנו בטכניון הראה שביכולתנו לקצר את התור בשליש באמצעות הקצאה של עוד ידיים וזה לא פחות חשוב מחדשנות. אני ממליץ לפתור את הבעיה הכאובה הזאת, זה כמו להיכנס לסופר מרקט ולגלות ארבעה תורים עם קופאי אחד בלבד".

אתם נמל מכולות, כמה הושפעתם?

צוקרמן: "נמל חיפה מרגיש ירידה משמעותית בכמות המכולות וזוהי פעילותנו המשמעותית בנמל המפרץ. ברציפים החדשים כבר פרקנו 250 אלף טון, חמישים אוניות. עם צמד מנופים ניידים - בגלל שאנו עובדים שבעה ימים בשבוע בשלוש משמרות. אנו תורמים את חלקנו לפתרון העומס ואנו נתנו פוש עיקרי ויש ירידה במטען הכללי. אני סבור שהעידן הזה של התחרות שהתחיל הוא לטובת הלקוחות, זה כיף כשלקוח חוזר לנמל או למספנות ומציין שקיבל הצעה יותר טובה בנמל המפרץ, זה טוב".

יש תחרות אמיתית בנמלי ישראל?

שכטרמן: "תחומי עיסוקנו הם מטען כללי וצובר. משרדי נמצא ליד הנמלים. התחרות כבר כאן ואנו רואים שכאשר SIPG (חברת Shanghai International Port Group המפעילה את נמל חיפה - ת.ה) לקחו עבודה בנמל חיפה הפעילות עלתה, אבל זו רק ההתחלה. אם אני מסתכל קדימה אנו עובדים על זה שנים ונעבוד עוד. נמל אשדוד הקים כעת מסוע ואין לי ספק שמיליון טון יעברו מחיפה לאשדוד אבל בישראל יש מחסור תשתיות. אנו מקימים ממגורות, מכניסים מסילת רכבת ורוצים שהלוגיסטיקה תהיה יותר יעילה".

כנמל ממשלתי תוכלו להתחרות?

בר יוסף: "אני מתפרנס מתחרות עשרות שנים. אני חייב לומר שכאשר הקמתי את חטיבת הלקוחות כאן בנמל, החלטתי לפעול כמו חברה פרטית, אך יש אילוצי חברה ממשלתית כמובן. התחרות קיימת, אנו מתחרים בנמל חיפה ובנמלים החדשים. הייתי חלק מן הרפורמה בענף הדלק ואני מאמין שהמשק הישראלי יסתגל. יש כאן אנשי מקצוע מעולים".

אבל העומס נרגע, מה תעשו מכאן?

צוקרמן: "אנו מחכים לפעילות רכב. אנו נפרוק כל מטען שמותר לנו ונאתגר את השוק".

האם בשוק יש קרטל?

זבה: "ההיצע קטן מהביקוש וגם ההיצע הנומינאלי קטן כי עשרה אחוז מהצי העולמי עומד בנמלים. יש תחרות, יש חוזי הובלה. כיום 30% מהצי העולמי בהזמנות ואני מניח שבשנה הבאה הגלגל יתהפך ומחירי ההובלה ירדו".