המרדף המשטרתי אחרי קופת האוצר: המפכ"ל מחריף את סכסוך השכר

השבוע במשרד לביטחון הפנים מתכננים להציב סולם בתוך החדר שאליו אמורים להיכנס אחרי תקופה של נתק נציגי משטרת ישראל ומשרד האוצר. אחרי שכל צד הוציא את הארטילריה שלו ושידר במהלך דיון לוהט בוועדת ביטחון הפנים בכנסת וייב של מלחמת חורמה, מקווים המעורבים במו"מ שאפשר יהיה לחזור "לדבר ביזנס" ולחשוב על פתרונות יצירתיים שיאפשרו לכל אחד מהצדדים לרדת מהעץ שעליו טיפס.

מצד אחד, מפכ"ל המשטרה רנ"צ קובי שבתאי שהודיע לפני כמה שבועות חד־צדדית על הקפאת תוכנית ההתייעלות שמשמעותה פיטורי שוטרים, כנדרש ממנו בהסכם שהוא עצמו חתם עליו בשנה שעברה, על רקע גל ההתפטרויות החריג במשטרה. כדי להתמודד עם הגל העכור הזה הוא דרש תוספות שכר משמעותיות בסכום המוערך בכ־400 מיליון שקל בשנה לטובת שוטרים מתחילים וכאלה המשתכרים שכר נמוך.

"עזיבה של 80 שוטרים בכל חודש זה כמו לסגור תחנת משטרה בכל חודש", אמר שבתאי בדיון בכנסת ביום שלישי. "כדי לשפר הון אנושי ולגייס שוטרים איכותיים צריך לשפר את שכר השוטרים — קבוצה ספציפית של השוטרים בשטח, שוטרים מתחילים, בשנים הראשונות. יש פה זעקה ממש. אם לא נפתור את השבר שמשטרת ישראל נקלעה אליו, אנו נפגע בביטחון של כל אזרח במדינה. אנו מתקרבים למצב שלא רק שלא נגיע בדקות ספורות לאירועי חירום, אלא אולי לא נוכל להגיע בכלל".

מהצד השני אגף התקציבים באוצר שמיהר להודיע בתגובה למהלך החד־צדדי של שבתאי על הקפאת מענקים בגובה 34 מיליון שקל שכבר אושרו לטובת המשרתים במקומות שבהם יש חוסר וקושי לגייס או לשמר שוטרים. בנוסף, באוצר מתנגדים בתוקף לתוספות בשכר הבסיס של השוטרים, בטענה שהשכר במשטרה כבר צמוד לתוספות השכר בצה"ל ולתוספות הסכמי המסגרת מול ההסתדרות. מבחינתם, הם לא מוכנים לאפשר "כפל מבצעים" שכזה.

"תוספות שכר זה לא דבר שרלבנטי בנקודת הזמן הזו", אמר בנחרצות אמיר רשף, סגן הממונה באוצר על התקציבים לנושאים ביטחוניים, בדיון. "להגיד אני רק צריך תוספות שכר, לא מתכתב עם זה שתקציב המשטרה ומשאביה רק הולכים וגדלים עם השנים".

בדיון, כל צד האשים את השני בעיוות הנתונים והצגת תמונה מטעה ומסולפת כדי להטעות את הציבור. "הדם הרע" וחוסר האמון בין האוצר והמשטרה יצאו מחדרי הישיבות למרחב הפומבי. מי שיצטרך לשמש כמעין "מתווך" בסכסוך הוא מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים (בט"פ) תומר לוטן, כובע שחבש בשנה האחרונה, עד לפיצוץ הנוכחי.

חשוב להגיד: המשטרה כיום סובלת מבעיה אמיתית וחריפה של גל עזיבות יוצא דופן ויש בקרבה שכבה לא קטנה של שוטרים מתחילים ובדרגות נמוכות שמשכורתם נמוכה. שוטר עם עומס עבודה רב, כולל בשבתות וחגים והסיכון שבעבודתו, מביא הביתה בשנים הראשונות לשירותו שכר בעייתי של 7,500, 8,500 או אפילו 10,000 שקל ברוטו בחודש — המספרים שמציגה המשטרה בגיבוי תלושי שכר (באוצר מנגד מדברים על ממוצע שכר של 12 אלף שקל ברוטו אחרי שלוש שנים). זו גם הסיבה העיקרית, לפי מסמך של מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, לכך ש־90% מהמתפטרים מהמשטרה ב־2021-2017 עשו זאת בעשר השנים הראשונות לשירותם — 47% בחמש השנים הראשונות ו־43% בחמש השנים הבאות. 95% מהעוזבים היו בני פחות מ־40.

המספרים מדברים בעד עצמם והמשטרה עושה בהם שימוש במאבקה: 631 התפטרויות בשנת 2021, כפול מבשנה שקדמה לה, ובסך הכל 1,266 עזיבות (כולל מתפטרים, מפוטרים ופורשים, משלל סיבות, כולל רפואיות, פנסיה וכו'). במחצית הראשונה של 2022 המצב גרוע אף יותר: 456 שוטרים התפטרו מתחילת השנה, ו־1,131 שוטרים עזבו — בקצב שישאיר אבק גם למספרים הגבוהים של 2021.

הסיבות לכך רבות, וניכר שאפקט הפוסט־קורונה בשוק העבודה העולמי והישראלי לא פסח גם על המשטרה שהציגה בדיון בכנסת סקר שנעשה בקרב השוטרים שלפיו הסיבה העיקרית לעזיבות היא השכר הלא מספק (71%). אולם שכר אינו חזות הכל, והשוטרים מדברים גם על שחיקה (49%), עומס עבודה גבוה (45%), שעות עבודה רבות (42%), קושי לאזן בין צורכי התפקיד לבין המשפחה (41%), סידורי עבודה לא נוחים (31%), היעדר גיבוי ממפקדים (26%), אי־שביעות רצון מהיחס (26%) וסיבות נוספות.

לפי המסמך של ממ"מ, נכון ליוני השנה יש במשטרה 29,818 תקנים אך רק 26,790 מאוישים. ראש אגף משאבי אנוש ניצב בועז גולדברג אמר בדיון שלאור מצב המשטרה, קשה לה לגייס כוח אדם איכותי, ושמתחילת השנה גויסו רק 1,102 שוטרים חדשים שנשלחו לקורסים והכשרות, ושלאור מספר העוזבים הגבוה, "אנו כארגון לא התחזקנו. עד שהשוטרים החדשים ייכנסו לשירות פעיל ויסגרו פערים, אנו נותנים שירות פחות טוב לציבור".

הוא הצביע על מחסור של כ־1,720 שוטרים בתפקיד הליבה: 566 סיירים, 322 חוקרים, 198 בלשים, 133 שוטרי תנועה ו־500 לוחמי מג"ב. "משמעות הפער הזה הוא כמו של 18 תחנות משטרה סגורות", אמר גולדברג, "12,880 תיקי חקירה שלא טיפלתי, 2,830 אירועי סיור בחודש שאני לא מטפל, אפס סיירים בכל סופ"ש. זו שחיקה אדירה".

נציגי המשטרה שידרו בכנסת "מצב חירום", טענו שהמשטרה הוזנחה על ידי המדינה ושאו־טו־טו לא תוכל לתת מענה לציבור. את האמירות האלה צריך לשים בפרופורציה. כפי שהציגו באוצר — המשטרה קיבלה בשנה האחרונה תקנים נוספים יותר מבעבר, היא נמצאת במגמת התעצמות בשנים האחרונות, ותקציבה גדל מאז שנת 2014 בשיעור גבוה יותר מאשר העלייה הכוללת בתקציב המדינה. "האמירות והנתונים שהמשטרה זורקת לחלל האוויר לא נכונים", הדגיש רשף מהאוצר.

בנוסף, עד לפיצוץ הנוכחי התקיים שיח פורה, כך מספרים גורמים ממשלתיים, בין המשטרה, האוצר והבט"פ, והבעיות השונות הושמו על השולחן, ופתרונות לחלק מהדברים כבר נראו באופק. השיח נחלק לשניים: הן דיונים לקראת תקציב 2023 — שבמסגרתו הוסכם כי שנה זו תוגדר כ"שנת הבט"פ", והמשטרה תקבל תעדוף וקדימות בדיוני התקציב - והן סביב יישום "הסכם גג שכר" הכולל חובת פיטורי שוטרים במסגרתו, שהמשטרה ניסתה למתן.

זה דורש הסבר: בספטמבר 2021 המפכ"ל שבתאי חתם על הסכם שכלל לא מעט גזרים אך גם מקלות. מצד "הגזרים", ההסכם העניק למשטרה כ־1,000 תקנים לגיוס שוטרים, כדי להתמודד עם הפשיעה בחברה הערבית, ותקצוב להתעצמות הארגון.

מצד שני שבתאי נאלץ להסכים ל"מקלות" שנדרשו כדי לבצע מהפכה בכל הנוגע לדרגות, לשכר ולעתיד הפיננסי של הארגון. בין היתר נקבע בהסכם תקציב גג עבור שכר שתקבל מדי שנה המשטרה, שיעצור את "הטייס האוטומטי" שהכניס את המשטרה לסחרור, והוענקה למשטרה גמישות ניהולית גבוהה בניהולו. וגם אשרור וחתימה מחדש על מה שהמשטרה לא יישמה במשך 12 שנה — פיטורים של כוח אדם לא איכותי בכל מחזור כדי שלא ימשיך ויתקדם עד לפנסיה, מה שמהווה "פצצת זמן" פיננסית ומשקולת כבדה.

מדובר במודל, הלקוח מהצבא, שבמסגרתו נקבע "שער ארגוני" אחרי 5 שנות שירות ואחרי 15 שנה. בשני ה"שערים" האלה המשטרה מחויבת לפטר מכסה מסוימת (שהולכת ועולה מדי שנה) של שוטרים כדי לטייב את כוח האדם שלה. על פי ההסכם, בשנת 2022 המשטרה מחויבת לפטר 8% ממחזור הגיוס מלפני חמש שנים (מחזור 2017) — 168 שוטרים.

בהסכם נקבע כי ככל שתהיה כמות מתפטרים חריגה, אז מספר המפוטרים ייבחן על ידי צוות שיוקם. ואמנם, בחודשים האחרונים ככל שגל המתפטרים גבר, ישבו אנשי המשטרה, האוצר והבט"פ וחיפשו טריקים ותרגילים חישוביים יצירתיים כדי להקטין את מצבת השוטרים שהמשטרה תצטרך לפטר כעת באופן יזום. "בסופו של דבר, הפער עמד על כ־45-40 שוטרים בלבד", מספר גורם שלקח חלק בדיונים, "זה היה עניין של ימים לסגור את זה".

במקביל נערכו שיחות לקראת תקציב 2023. בנוגע לשכר, במשטרה שמו יהבם על השוטרים המתחילים בעלי הדרגות הנמוכות, ודרשו תוספת שכר של כ־1,000 שקל לשוטר, בעלות מוערכת של כ־400-370 מיליון שקל בשנה. באגף משאבי אנוש במשטרה אומרים כי מדובר בקבוצה של כ־15 אלף שוטרים, כולל קצינים בדרגת פקד ומטה.

במשרד הבט"פ דיברו על מודל אחר יותר דיפרנציאלי, שבמסגרתו יינתנו תוספות שכר לכמה קבוצות ייחודיות: תוספת של כ־15% לשוטרים המשתכרים פחות מ־10,000 שקל, השוואת שכרם של חוקרים לשכרם של סיירים ותוספות לקבוצות שונות כמו אופנוענים, שוטרים בתחנות במגזר הערבי, משרתים בירושלים וכדומה. "האוצר היה נדיב עם המשטרה בשיחות לקראת תקציב 2023, מלבד בנקודה אחת — בשכר. זה היה דגל אדום מבחינת אגף התקציבים", מספרים מי שישבו בשיחות.

וכאן שני האירועים האלה מתחברים. זה קרה בתחילת חודש יוני, כשהמפכ"ל החליט "לשבור את הכלים", והוציא הודעה לכלל השוטרים שלפיה "החלטתי בשלב זה להקפיא את ועדות מסלולי השירות במחוזות ואת השימועים להפסקת השירות".

במשרד הבט"פ היו בהלם היות שהמהלך לא תואם עמם בעוד באוצר התפוצצו, ראו בכך התנערות של שבתאי מהסכם "גג שכר" שהוא חתם עליו, והחליטו לנתק מגע: להקפיא את המענקים שכבר אושרו לחלוקה בתחילת אוגוסט לכ־5,000 שוטרים בסכום של כ־34 מיליון שקל, לעצור את השיח על מכסות נוספות שהמשטרה ביקשה לפורשים לפנסיה מוקדמת ועוד.

"המפכ"ל עשה פאול מארץ הפאולים שהרס קרוב לשנה של בניית אמון", מגדירים גורמים המעורבים בתהליך. מכאן הדרך להסלמה היתה מהירה, ושיאה בדיון היצרי בכנסת, שבמהלכו שבתאי אמר: "הסכמים צריך לכבד אבל צריך גם לעשות הערכת מצב מה הפגיעה. אני לא יכול לפטר מחר עוד שוטרים כדי לעמוד במכסות. מחזיקים אותי בן ערובה עם המענקים".

אבל עוד לפני הדיון הפומבי, כל צד ניהל מעין קמפיין משלו. מאז ששבתאי חתם על הסכם "גג שכר" הוא סובל מאופוזיציה מתוך הבית — מניצבים מובילים שיצאו מולו בריש גלי ועד ארגון נשות השוטרים, שראו בחתימה על ההסכם התקפלות מבישה שלו מול האוצר. זו הסיבה, מפרשנים גורמים שונים השותפים לתהליך, לבחירה של המפכ"ל להסלים את המאבק בתקופה האחרונה, כולל דיווחים על כך שאיים בפני בכירים בבט"פ בהתפטרות.

בארגון שההתאגדות אסורה בו, יש מי שרואה בשבתאי כמי שמנסה "להפוך ליפה בן דויד של השוטרים" לצורכי יח"צ פנים־ארגוני, כדי לזכות מחדש באהדה מהשטח ולצמצם את הביקורת הפנימית כלפיו. על רקע זה המשטרה מקדמת פרסומים על השכר הנמוך של שוטרים מתחילים.

מנגד גם באוצר מיומנים במאבקי שכר תקשורתיים. לאחרונה החלו לצוץ פרסומים עם נתונים המקדמים את האג'נדה האוצרית, שמראים כי השכר הממוצע במשטרת ישראל כ־19 אלף שקל בחודש, גבוה בהרבה מהשכר הממוצע במשק (כ־11.5 אלף שקל בחודש) — פער גבוה גם בהשוואות בינלאומיות, כשהפערים האלה הולכים וגדלים ככל שהגיל עולה, וזאת בנוסף להטבה משמעותית: פרישה מוקדמת לגמלאות, בגיל 55.6 בממוצע, נמוך משמעותית מכלל המשק.

מעל הכל מרחף המספר האסטרונומי 22 מיליארד שקל — תוספת השכר הכוללת שאושרה למשטרה (ביחד עם השב"ס) בשנת 2019. התוספת היא עבור מה שמכונה "היעדר ביטחון תעסוקתי" כפי שסוכם מול הצבא. מדובר בתוספת רטרואקטיבית משנת 2006, לאחר שהמדינה ניסתה להימנע מתשלום ההצמדה הזו גם לשוטרים ולסוהרים. רק אחרי מאבק משפטי שהסתיים בניצחון משפטי בבית הדין לעבודה, החליט שר האוצר דאז משה כחלון למשוך את ערעור המדינה ולסכם עם מפכ"ל המשטרה דאז על תשלום ההצמדה — בפריסה עד שנת 2035.

בעקבות זאת, בכל שנה המדינה תשלם מאות מיליוני שקלים הן עבור תשלום שוטף והן עבור תשלומי רטרו, לשוטרים ולסוהרים המשרתים ולגמלאי המשטרה והשב"ס. באוצר, כחלק ממאבק השכר הנוכחי, הציגו טבלה שלפיה עליית השכר במשטרה בין השנים 2018 ו־2020 היתה כ־653 מיליון שקל לכלל הארגון, כאשר שיעור ניכר מתוכו זרם לבעלי שכר גבוה.

לשיטת האוצר, כל עוד שכר השוטרים מוצמד לשכר בצה"ל ולהסכמים במגזר הציבורי — דבר שבמשטרה לא יסכימו לוותר עליו - אין כל סיבה להעלות לשוטרים שכר נוסף מהקופה הציבורית. מבחינת האוצר, המשטרה קיבלה כסף לתוספות שכר, והיא יכולה לחלק את העוגה באופן אחר כראות עיניה.

"בעקבות תוספות השכר החזקים התחזקו יותר, והחלשים נשארו מאחור", אמרו גורמים באוצר והדגישו שאפשר להגיע לסיכומים עמם או אף להעביר החלטת ממשלה שתשנה את אופן חלוקת תוספות השכר שניתנו, אולם לדבריהם, בכירי המשטרה לא באמת רוצים להכניס את היד לכיס של מי ש"קרוב לצלחת". מנגד אומר אחד הניצבים במשטרה כי "זו דמגוגיה מתוחכמת אבל זולה". לדבריו, למשטרה אין יכולת עצמאית לעשות שינוי באופן חלוקת התוספות.

ככל שהצדדים יחזרו לשולחן המו"מ, הסוגיה הזו של תוספת השכר תהיה המורכבת יותר, בטח בשנת בחירות. הגורמים המתווכים כבר חושבים על רעיונות ששני הצדדים יוכלו לחיות איתם, כמו למשל תוספת משמעותית חד־פעמית עבור השוטרים בעלי השכר הנמוך, שלא בבסיס השכר, כדי "לקנות שנת שקט". בכל מקרה, עד שהמו"מ יבשיל, אם בכלל, נדמה שחשוב שהמשטרה תשקול היטב את ההשלכות של אמירות פומביות על אי־יכולתה להגיע לזירות של פשעים חמורים בשל היעדר כוח אדם. זה ודאי לא תורם לחיזוק כוחה ומעמדה בעיני הציבור.