גדר ההפרדה החסרה בין היו"ר למנכ"ל

בימים אלה, מתקיים שלב נוסף בשורת המינויים של מנכ"ל חדש לחברת מגדל, בהסכמת היו"ר, גם הוא חדש, אלוף במיל' יפתח רון טל, זאת לאחר רצף של מלחמות בין יושבי ראש למנכ"לים שהתחלפו במגדל חדשות לבקרים. 

תופעה זו חוזרת לאחרונה בחברות ציבוריות נוספות. כך בחברת הביטוח איילון, נוהלה מלחמה קשה בין בעל בחברת האם השולטת בחברת הביטוח ליו"ר הדירקטוריון בדבר מינוי מנכ"ל חברת הביטוח. בחברת כלל ביטוח מתיחות בין יו"ר החברה דני נוה שביקש את התפטרותו של מנכ"ל החברה יורם נווה לבסוף נאלץ היו"ר להתפטר בעצמו, לאחר דו"ח של פרופ' יורם דנציגר שמונה ע"י הממונה על שוק ההון. בפז נפט, החברה שהיה מנכ"ל חזק, נטען כי יש צורך ביו"ר חזק, היו"ר החזק פיטר את המנכ"ל החזק עובר למינויו והיו"ר עצמו נאלץ לאחר מספר חודשים, להתפטר בלחץ הדירקטוריון.

מימין: דני נוה, לשעבר יו"ר כלל ביטוח ומשה ברקת הממונה על רשות שוק ההון משה ברקת | צילומים: עמית שעל, אוראל כהן

דירקטורים, מנכ"לים ובעלי שליטה אינם חפצים בגדר הפרדה בין יו"ר למנכ"ל. כל אחד מנקודת מבטו. בחברות רבות בעל השליטה פועל למנות יו"ר, יד ימינו, שהוא לא אחת איש קש מטעמו שישמור על האינטרסים של בעל השליטה. החוק בנושא ברור ביותר בקביעה כי בחברה ציבורית לא יוקנו ליו"ר הדירקטוריון או לקרובו סמכויות המנכ"ל ומספר מגבלות נוספות. 

בעת הדיון, בוועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת לאימוץ חוק החברות החדש,  התנהל דיון סוער במיוחד סביב הדרישה להפרדה מוחלטת בחברות ציבוריות בין יו"ר הדירקטוריון למנכ"ל. כנגד התנגדים טוענים נגד הצעת החוק טען בצדק "איך ייתכן  שבראש הגוף המפקח יישב המפוקח הראשי"?

הבנקים נדרשו להפריד בין שני האורגנים

בהוראת נוהל בנקאי תקין, שפורסמה לאחרונה, מטעם המפקח על הבנקים נדרשו הבנקים להפריד בין שני האורגנים. הגורם להנחיה החדשה, כפי שפורסם, הוא כנראה, הודעת  יו"ר בנק לאומי סאמר חג' יחיא כי חתם בשם הבנק על מספר חוזים עסקיים עם חברות באמירויות. עמדת המפקח על הבנקים היא שהדירקטוריון חייב להגדיר את תפקידיו וסמכותיות של היו"ר אשר חייב להתרכז בפיקוח על המנכ"ל במסגרת הדירקטוריון. הבנקים הביעו התנגדות להנחיה וגייסו את מיטב המומחים בארץ ובחו"ל להצדיקם. המפקח נכנס למאבק מיותר שכן חוק החברות מתייחס באופן ברור לנושא זה לכלל החברות הציבוריות.

לנושא ההפרדה השלכות מרחיקות לכת על מאות רבות של חברות ציבוריות. הבעיה תגדל שבעתיים עם אימוץ התיקונים העומדים לאישור הכנסת בנושא של חברות ללא בעלי שליטה.

ועל קרבת משפחה

אחד מכללי היסוד בחוק החברות הדן בניהול חברות הוא ההפרדה בין היו"ר למנכ"ל. החוק מתווה את סמכויות הדירקטוריון ותפקידיו: "הדירקטוריון יתווה את מדיניות החברה ויפקח על המנכ"ל ופעולותיו". לגבי תפקיד המנכ"ל נקבע כי הוא אחראי לניהול השוטף של ענייני החברה במסגרת המדיניות שקבע הדירקטוריון וכפוף להנחיותיו. 

החוק אינו מסתפק בקביעה הכללית של הסמכויות, אלא מוסיף כי בחברה ציבורית לא יכהן כיו"ר מנהלה הכללי של החברה או קרובו וכן כי לא יוקנו ליו"ר, או לקרובו, סמכויות המנכ"ל. לא זו בלבד, אלא בחברה ציבורית גם לא יכהן היו"ר כבעל תפקיד אחר באותה חברה או בתאגיד בשליטתה. ההנחיה הורחבה גם לגבי יחסי קרובים. 

ביצוע נכון של ההפרדה מעודד צמיחה ומערכת יחסים שקטה ויעילה בחברה. עם זאת, לעומת דרישת החוק הברורה לא נראה כי הפרדה זו אכן מתקיימת בפועל בחברות רבות.

מצב זה אינו משביע רצון ואם בחברות הגדולות, שחלקן מפוקחות ע"י  המפקח על שוק ההון והביטוח ההפרדה לא תמיד מתקיימת בפועל, הרי בחברות ציבוריות רבות, ספק רב אם ההפרדה אכן מתקיימת.

הדירקטורים חייבים להיות ערים לכך שמקום שבו מתקיימת ההפרדה כנדרש בחוק, יכול בעל מניות לדרוש לבטל החלטות של הדירקטוריון, היה ויתעורר סכסוך כלשהו ובעלי מניות יפנו לביהמ"ש בדרישה לבטל החלטות שנתקבלו בניגוד לדרישות החוק.

תקלה נוספת: במספר חברות הוסף סעיף "ההתגברות" על החוק והוצמדו ליד שם היו"ר צמד המילים יו"ר פעיל או CEO. יש לי ספק רב בתקפות מצב זה לאור הדרישה המפורטת בחוק.

מצב שונה בארה"ב ואירופה

אין דומה לדרישת ההפרדה בחוק בישראל, בחוק האמריקאי או האנגלי ובחלק ממדינות אירופה. חברות רבות בארצות אלה אכן מאמצות את גדר ההפרדה גם ללא דרישת החוק. נזכיר כי  איל ולדמן, בעלי מלאנוקס, בחר למחוק את החברה מהבורסה בת"א לאור דרישות למינוי כפול. חברות ישראליות נוספות העדיפו לרשום מניותיהם למסחר בארה"ב גם לאור דרישות ההפרדה כאשר בעל השליטה מבקש לשמור לעצמו שליטה מקיפה ורוצה לכהן, בכפל תפקידים, גם כמפקח וגם כמבצע.

לאור לחצים אלה נכנע המחוקק לאחר פרישת מלאנוקס מהבורסה בת"א והוסיף לחוק הוראה שלמרות הכללים האמורים רשאית האספה הכללית להחליט, במגבלות מסוימות, כי ניתן להסמיך לתקופות של 3 שנים את היו"ר למלא את תפקיד המנכ"ל. תיקון זה רק מצדיק טיפול מקיף של נושא חשוב זה.  

יוסף גרוס הוא פרופ׳ מן המניין (אמריטוס) בפקולטות לניהול ולמשפטים באוניברסיטת ת"א, יועמ״ש לחברות ציבוריות רבות, ומייסד משרד גרוס ושות׳