כלכלנים מהאוני' העברית ממליצים: חזרה לחל"ת ופתיחת קופסת תקציב מלחמה

כלכלנים מבית הספר למדיניות ציבורית ע"ש פדרמן באוניברסיטה העברית ממליצים למקבלי ההחלטות שורת צעדים ובראשם פתיחת קופסת מלחמה ומתן חל"ת לעובדים - כמו בעידן הקורונה. בין משתתפי הצוות: פרופ' מומי דהן - כלכלן בכיר בבנק ישראל ויועץ למנכ"ל משרד האוצר ; פרופ' קלוד בר רבי - סמנכ"ל במרכז טאוב, פרופ' אודי ניסן – שכיהן כממונה על התקציבים במשרד האוצר- פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי – שכיהן עד לאחרונה כמנהל חטיבת המחקר ויו"ר הועדה המוניטרית של בנק ישראל וגם ד"ר ערן פוליצר - לשעבר כתב המאקרו של קול ישראל.

אחת ההמלצות המרכזיות - בניגוד לעמדת האוצר - היא פתיחת קופסה בתקציב המדינה לשנת 2024 עם תקציבים המיועדים להתמודדות עם המלחמה, שיקום הצבא והעוטף. קרי, הצוות תומך בהרחבה חד-פעמית של הגירעון והחוב הממשלתי בשנה הבאה אך ורק כדי לממן הוצאות הכרוכות במלחמה וכדי לתמוך בפעילות במשק. זאת, תוך שמירת המחויבות למתווה הפחתת הגירעון בשנים שלאחר מכן תוך בניית מסגרת תקציב רב-שנתי להמשך שייפרט את אופן המימון של אותה הוצאה חד-פעמית. "אנו סבורים שיש לפצות באופן מלא את הפירמות והפרטים באזורים שניזוקים באופן ישיר כתוצאה מהעימות, ובמקביל חשוב לקבוע עקרונות להתמודדות עם ירידה מתמשכת בפעילות בשאר חלקי הארץ", מסרו לכלכליסט.

"למרות המעקב השלילי של חברות דירוג האשראי, האופי החד-פעמי של הוצאות הביטחון שיוכללו במסגרת הקופסא יתמוך בשמירה על האמינות הפיסקלית, בדומה להכרזה שנעשתה במלחמת לבנון השנייה. בטווח הקצר ניתן לחזק את האמינות הפיסקלית גם באמצעות צעדים כמו הקפאה של העברת הכספים הקואליציוניים וצמצום משרדי ממשלה תוך מניעת כפילויות. חשוב כי במקביל יוכרז על מתווה מעודכן להפחתה הדרגתית של הגירעון בשנים שלאחר מכן. החל מ-2025, מוצע להפחית את הגירעון ככל שהוא נובע מתוספת הוצאה קבועה בתחום הביטחון או השיקום באמצעות ביטול פטורים ממס, העלאת מסים וקיצוץ הוצאות", הסבירו.

הצוות מדגיש כי חבילת ההעברות החד-צדדיות המסתמנת מארה"ב תתרום לייצוב המצב התקציבי ותסייע למימון הוצאות הביטחון ולשיקום הנזקים בעוטף עזה, אך הגעת הכספים עלולה להתעכב בגלל שיתוק בית הנבחרים שם.

מבחינת הצעדים לתמיכה במשק הצוות מציין מתן פיצוי ישיר לנפגעים פלוס הרחבת הגדרת הנפגעים למשפחות החטופים והנעדרים (צעד שכבר יושם על ידי הביטוח הלאומי). הפיצויים צריכים לכסות את הבנייה מחדש של בתי המגורים, התשתיות ומוסדות הציבור שנפגעו וכן להעניק פיצוי כספי שוטף הולם לנפגעים באזור עוטף עזה.

גולת הכותרת של הצוות היא חזרה למודל החל"ת מהקורונה- אך רק במשך תקופת החירום ורק עבור עסקים שמחזור עסקיהם נפגע באופן משמעותי. "תוכנית האוצר הציעה לתת פיצוי של עד 60% מהוצאות השכר למעסיקים שמחזור עסקיהם נפגע באופן משמעותי. אנו ממליצים לאמץ עבור עסקים אלה את אופציית החל"ת, שתופעל על ידי הביטוח הלאומי בתקופת החירום; זאת כדי למנוע הגדלה של כמות המפוטרים, בהינתן שהפיצוי שנקבע למעסיקים בתוכנית האוצר חלקי. בדרך זו כל פירמה שתפגע לאורך זמן תמצא את התמהיל האופטימלי ביחס לצוות עובדיה בתקופת החרום", נמסר.

עוד צעד חשוב שצוין הוא במישור שוק העבודה - שוק קריטי לתפקוד והמשך הצמיחה: הקטנת מספר ימי ההכשרה לקבלת דמי אבטלה והארכת משך הזמן שבו משולמים דמי האבטלה באזורים שנפגעו משמעותית מהעימות. כמו כן, הצוות ממליץ על על הגדלת הסכומים למענק העבודה שיינתן ב-2025 (על סמך ההכנסות מעבודה ב-2024) כדי לעודד עובדים לחזור לשוק העבודה או להישאר בו.

עוד צעדים מומלצים הם: הפעלת קרנות המימון שהיו בשימוש בקורונה ובמיוחד הקרן לעסקים קטנים; דחיית תשלומי מע"מ ברמה הארצית לעסקים המעוניינים בכך; הפעלת תכנית לפיצוי מעסיקים בדומה לתקופת הקורונה; נקיטת צעדים מידיים הנדרשים כדי להבטיח את מיגון התלמידים, תוך חתירה לנורמליזציה בחזרה ללימודים בבתי הספר היסודיים והתיכון; מבצע ממשלתי מידי להרחבת אמצעי המיגון (בניית ממד"ים) בערים וביישובים בהם זמן ההתרעה לנפילת טילים קצר; הרחבת מערך הקורסים להכשרה מקצועית; מתן תמריץ להשתתף בקורסים באמצעות הארכת התקופה לקבלת דמי אבטלה למשתתפים; מחיקת תשלומי ארנונה לעסקים באזורים הנפגעים, במימון הממשלה; הרחבה של התמיכה במערך בריאות הנפש בקופות החולים וברשויות המקומיות; הגדלת ההוצאה על פרויקטים בתשתית כולל תחבורה ציבורית ויצירת תשתיות לפיתוח מקורות אנרגיה חילופיים ; ואימוץ תמריצים ממשלתיים לבנייה תעשייתית מהירה.

הצוות הביע תמיכה בצעדים שנקט עד כה בנק ישראל וסבור כי עליו למצות את תוכנית למכירת מט"ח של הבנק תוך שהוכרז מראש על הרחבתה במידת הצורך (כעת עומד על 30 מיליארד דולר בשוק הספוט ועוד 15 מיליארד דולר בשוק הסוואפ). כמו כן - ככל שתתחזק חזרתה המסתמנת של האינפלציה לתחום היעד (מתחת ל-3%) הצוות ממליץ לשקול הפחתת ריבית לצורך תמיכה בביקוש לצריכה ולהשקעה, וכן למנות נגיד לקדנציה שלמה - לרבות את הנגיד הנוכחי- תוך הבטחת עצמאותו של בנק ישראל, גם בעיני השווקים.