תלמידי ישיבה חרדים | צילום: שאול גולן
בג"ץ: אם הממשלה לא תשיב תוך 10 ימים לעתירה לגיוס בחורי הישיבות – נקבל החלטה בלעדיה
אזהרת שופטי בג"ץ מגיעה לאחר שהמדינה לקחה לעצמה שמונה דחיות בהגשת התגובה הקודמת בנושא. השופטים מבקשים עד ה-26.3 את נתוני גיוס הרלוונטיים וכל מידע אחר שחיוני לנושא
שופטי בג"ץ מזהירים את הממשלה כי אם לא תשיב לעתירת גיוס בחורי הישיבות עד ה-27.3 הם יקבלו החלטה אם להוציא צווים בעתירה ללא תשובתה. השופטים הורו למדינה להגיש עד ה-26.3 את נתוני גיוס השנתונים הרלוונטיים וכל מידע אחר שחיוני לעניין זה. סביר להניח שברקע האזהרה החריגה של מ"מ הנשיא עוזי פוגלמן והשופטים יצחק עמית ונועם סולברג עומדת העובדה שהמדינה ביקשה שמונה דחיות להגשת התשובה הקודמת שלה בעניין זה, כשגם התשובה שהוגשה בסופו של דבר בעצם לא אמרה כמעט דבר על כוונות המדינה. בכך והעמידה הממשלה שוב ושוב את בית המשפט בפני עובדה מוגמרת.
ב-2017 פסל בג"ץ את שני החוקים שאפשרו אז לא לגייס את בחורי הישיבות. מאז נתן לכנסת בסבלנות אין קץ אורכות להעברת חוק חדש עד סוף יוני אשתקד. החל מה-1.7.2023 אין חוק שמאפשר את מתן דחיית השירות לבחורי הישיבות. הממשלה קיבלה החלטה שמורה לצה"ל לא לגייס את בחורי הישיבות עד ה-31.3 השנה. בג"ץ דן ב-26.3 בשלוש עתירות שטוענות שהחלטת הממשלה אינה חוקית ויש לגייס לאלתר את בחור הישיבות ובשתי עתירות שדורשות לעצור את המימון לתלמיד הישיבות.
צפויי שבג"ץ יורה עד סוף החושד לעצור את המימון לרוב המכריע של תלמידי הישיבות הגדולות (ישיבות לרווקים חרדים בגילאי צבא). לעומת זאת, בנושא הגיוס ארוכה הדרך המשפטית. גם אם בג"ץ יוציא צו על תנאי המורה למדינה לנמק מדוע לא תבוטל החלטת הממשלה שלא לגייס את בחורי הישיבות, יעברו עוד חודשים ארוכים עד לקבלת החלטה. לכאורה זה מאפשר למערכת הפוליטית זמן להעביר חוק השתמטות חדש שיאלץ את בג". להתחיל בדיון מחדש אלא שבמלחמה קשה מאוד לגייס רוב לחוק כזה גם בקואליציית הימין.