בניסיון למנוע את העלאת המס על רווחיהם: ראשי הבנקים ייפגשו עם סמוטריץ'

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' צפוי להיפגש הערב (א') עם חלק מראשי המערכת הבנקאית. הפגישה עם איגוד הבנקים וחלק מהמנכ"לים צפויה לעסוק בכוונת סמוטריץ' להגדיל את המס על הבנקים בשנים 2025-2024 וזאת כחלק מגיבוש תקציב המדינה החדש לשנה הקרובה המותאם למלחמה.

במסגרת התקציב צפוי מס רווחי הבנקים לעלות מ-17% ל-26% ממרץ הקרוב ועד לסוף שנת 2025, מה שאמור להגדיל את הכנסות המדינה בהיקף של 1.4 מיליארד שקל בשנה. הטלת המס נובעת הן מהגידול הצפוי בגירעון שמצריך את המדינה להגדיל את הכנסותיה, אך גם מכיוון שרווחי הבנקים עלו באופן חריג בשנתיים האחרונות בעקבות עליית הריבית והאינפלציה. את תשעת החודשים הראשונים של שנת 2023 סיימו הבנקים עם רווח של מעל ל-19 מיליארד שקל, וזאת על אף הפרשות גבוהות להפסדי אשראי שביצעו בשל השלכות אפשריות של המלחמה.

בבנקים נערכים למאבק בהגדלת המס, ושכרו לשם כך את עו"ד אבי ליכט, לשעבר המשנה ליועמ"ש וכיום שותף במשרד עורכי הדין מיתר. הבנקים טוענים בין היתר כי מדובר במס מפלה, ושאם כבר יש צורך בהגדלת נטל על המס יש לעשות זאת על כלל המגזר העסקי או לכל היותר על כלל המגזר הפיננסי. בחלק מהבנקים גם חושבים שיש בסיס משפטי לעתור לבג"ץ אם אכן מס היתר ייכנס לתוקף, אולם לא ברור אם האיום הזה יושמע בפני סמוטריץ' הערב בפגישה.

במכתב חריף ששלח באחרונה ליכט ליועצים המשפטיים של משרד האוצר ולמשרד המשפטים הוא כתב בין היתר: "בהיעדר רצון לקבל החלטות קשות לגבי שינוי סדרי העדיפויות לכיסוי הגירעון ולמניעת משבר כלכלי, בחרה המדינה בפתרון קל לכאורה, אלא שפיתרון זה בעייתי לכאורה מבחינה כלכלית ומשפטית. מדובר בבחירה במטרה פופוליסטית תוך יצירת 'קופה קטנה' בדמות הבנקים לכיסוי הגירעון. וזאת כדי להגדיל את ההכנסות בצורה מפלה, חסרת תקדים ולא קוהרנטית".

בינתיים בגרסה העדכנית של חוק ההסדרים שפורסמה בשבוע שעבר, לא רק שאין כוונה להרחיב את המס על כלל המגזר הפיננסי, אלא אף בוצעה החרגה נוספת של בנקים קטנים (בעיקר בנק ירושלים) שיקבלו פטור מהגדלת המס, בנימוק שממילא הרווחיות שלהם נמוכה לעומת שאר הבנקים, ופגיעה נוספת תקשה עליהם להתחרות בבנקים הגדולים. עוד נקבע בגרסה האחרונה כי לשר האוצר תהיה הסמכות לבטל את הגדלת המס לשנת 2025 אם ייווכח שהתנאים הכלכליים מאיימים על רווחיות הבנקים ומצדיקים זאת.