הכביש החדש לדימונה דורס יישוב בדואי

תושבי היישוב הבדואי אום רתאם גילו שהכביש החדש לדימונה עולה להם על הבית. בחודש שעבר הופקדה בוועדה המחוזית דרום תוכנית להקמת דרך חדשה שתהווה כניסה צפונית לדימונה, בין כביש 25 לכביש הטבעת של דימונה. לתוכנית הוגשה לאחרונה התנגדות שעליה חתומים 64 תושבים מהיישוב הבדואי אום רתאם בטענה כי "חלופת הדרך המוצעת בתוכנית חוצה את שכונתם, מביאה להריסת בתים ומבנים קיימים, מבתרת את השכונה ופוגעת בקיומה ובסיכויי הסדרתה העתידיים".

עו"ד ד"ר קייס נאסר, ממשרד מ.פירון ושות', שהגיש את ההתנגדות בעבור תושבי אום רתאם, טוען כי תכנון הכביש הוא לא פחות מ"גזעני": "אום רתאם הוא מקבץ בתים שבו יש כ־600 תושבים וממוקם מערבית לדימונה. התושבים גרים שם מאז שנות ה־50 של המאה הקודמת, אך עד היום ההתיישבות שלהם אינה מוסדרת. התוכנית החדשה מציעה דרך באורך 5 ק"מ שחוצה את אום רתאם וגורמת להריסת בתים. בנוסף לכך כדי לסלול את הדרך יש להזיז את צינור הגז שעובר שם, וגם זה יגרום להריסה של בתים. לא ייאמן שנכתב סעיף שמונע את חיבור היישובים הבדואים לכביש החדש. במקום לתכנן בצורה שמעודדת דו־קיום ופיוס בין האוכלוסיות, באה התוכנית ואומרת שהיא אוסרת על הבדואים להשתמש בדרך. בעיניי, האיסור הזה לא חוקי. מה שמפליא זה שמי שמגיש את התוכנית זה משרד הבינוי והשיכון".

בהתנגדות של תושבי אום רתאם נטען כי בני המקום הם "קהילות ילידות", כלומר "ילידים שהם הקבוצה הראשונה של המקום והצאצאים של אלה שחיו במקום הזה לפני הקולוניאליזם". הטענה של המתנגדים היא שהיה צריך לערב את תושבי אום רתאם בתכנון: "לאור המעמד המשפטי והחברתי המיוחד של ילידים בעולם, התפתחה בעולם התכנון פרדיגמה לתכנון מול קהילות ילידות. פרדיגמה זו, שמכונה Planning Indigenous, נוצרה מהצטברות ניסיונות רבים בעולם של תכנון מול קהילות ילידות, והיא מבוססת על הצורך להשתמש בידע של האוכלוסייה הילידה לצורך התכנון, להפוך אותה לשותף אמיתי בתכנון, תוך הפגנת כבוד ראוי למאפיינים המיוחדים ולתרבות האוכלוסייה".

בני ביטון, ראש עיריית דימונה, אינו מבין על מה הטרוניה: "דימונה בונה 30 אלף דירות במסגרת הסכם הגג. לא יעלה על הדעת שיש לנו רק שתי כניסות לעיר. אנחנו מתכננים שתי כניסות חדשות, אחת מכיוון צומת ערוער, והשנייה מכיוון שכונת השחר. כרגע שיווקתי מספר אסטרונומי של 8,000 דירות".

את הטענה שהכביש עולה על בתי היישוב אום רתאם ביטון דוחה על הסף: "לא יכול להיות שבכל מקום שהם שמים רגל הם יגידו שזה הבית שלהם. אני בעד להסדיר את ההתיישבות הבדואית ושיהיו להם יישובי קבע. כשאני נולדתי, ב־1959, לא היו ביישוב הזה אפילו שני בתים. ברור שהאוכלוסייה שלהם בריבוי טבעי, ואני בעד לתת להם מה שמגיע ואפילו יותר".

תושבי אום רתאם לא מעוניינים אמנם בכביש שיחצה את היישוב שלהם, אך יש להם חלופה: "הדרך נלקחה כמעשה עשוי, כאקסיומה תכנונית, ולא נבחנה ההצדקה לתוכנית. כל החלופות שהוצעו יוצאות מאותה נקודת חיבור עם כביש 25, ולא נעשתה כל שקילה שהדרך תסתעף מכביש 25 מנקודה דרומית יותר או צפונית יותר בצורה שתאיין את הפגיעה במתנגדים... במקום להציע פריצת דרך יש מאין, באזור רחב ממדים שלא חל עליו תכנון מפורט, באורך 5 ק"מ, אנו מציעים דרך קצרה יותר שיוצאת מכביש 6 בחלק הקרוב לדימונה, ובכך לייתר את כל המשך התוואי ממערב עד לכביש 25".

מהוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום נמסר: "התוכנית תאפשר את המשך פיתוחה של דימונה עם אלפי יחידות דיור חדשות. התוכנית תואמה, בין השאר, עם הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב בנוגע לפתרונות ההסדרה המתוכננים על ידי המדינה לאוכלוסייה המתגוררת באופן לא מוסדר באזור".

ממשרד הבינוי והשיכון לא נתקבלה תגובה עד סגירת הגיליון.

ממינהל התכנון נמסר בתגובה: "מדובר בתוכנית שתאפשר את המשך פיתוחה של העיר דימונה עם אלפי יחידות דיור חדשות. התוכנית תואמה, בין השאר, עם הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, בהתייחס לפתרונות ההסדרה המתוכננים על ידי המדינה לאוכלוסייה המתגוררת באופן לא מוסדר באזור. התוכנית פורסמה להפקדה כמקובל, וההתנגדויות יידונו ע"י הוועדה המחוזית".