מדינת ישראל נערכת לגייס את הרחפנים הפרטיים למאמץ המלחמתי

בהמשך למיזם הרחפנים הלאומי ובמסגרת טיוטה לתקנות לשעת חירום מבקשת מדינת ישראל "לחייב את כל הכטב"מים האזרחיים הפועלים בישראל להפעיל RID (Remote Identification) - קרי להיות בעלי יכולת לשדר נתוני זיהוי והפעלה (מיקום, גובה, כיוון ומהירות) בזמן אמת ליחידת ניהול תעבורה אווירית במטרה לשפר את יכולת הגילוי של כטב"מים עוינים ולסייע בהגנה על שמי המדינה".

המשמעות של ניסוח זה היא שמדינת ישראל מבקשת מתושבי המדינה שיש בבעלותם רחפן להשתמש במאפיינים הטכנולוגיים הבסיסיים שלו, כלומר היכולת להיות מעין "משדר מידע", ומבקשת מהם לחלוק עם המדינה (כלומר עם יחידת ניהול תעבורה אווירית ייעודית) את המידע אשר מתקבל מהרחפן.

כיום מפעילי רחפנים אינם מחויבים "לשדר" למדינת ישראל מידע מן הרחפן שלהם, מה שיהפוך כל רחפן פרטי שיהיה חלק מן היוזמה למעין תחנת שידור נתונים למוקד מידע ארצי. עוד יודגש כי למרות שכיום אסור להטיס בישראל רחפנים פרטיים בזמן הלחימה – רשות התעופה האזרחית תעניק רישיון לשתי "יחידות" של מפעילי רחפנים שפועלות במסגרת מיזם הרחפנים הלאומי בעת המלחמה ואלה יקלטו לתוכן את מפעילי הרחפנים האזרחיים. כלומר, יעניקו את הכיסוי הטכנולוגי למפעילים האזרחיים החדשים שיאוגדו במסגרת כיתות כוננות.

עוד קובעת החקיקה כי בעלי רחפנים אזרחיים במדינת ישראל (מספרם לא ידוע מכיוון שחלק ניכר מהם ככל הנראה יובאו ארצה באופן פרטי - מה גם שלא כל מפעילי הרחפנים בישראל רשומים) יכללו במה שמוגדר כ"הסדר ייעודי להפעלת כטב"מים במסגרת כיתות כוננות שיאפשר הפעלת כטב"מים בבעלות התושבים ומוטסים על ידם במסגרת כיתות כוננות".

כלומר, מפעילי הרחפנים יגויסו לכיתות כוננות מסודרות שתפקידן יהיה לשתף פעולה עם הרשויות המתאימות ולשדר מידע למאגר של המדינה.

האזרחים שיפעילו את הכטב"מים שלהם במסגרת המאמץ הלאומי יידרשו, כאמור, לרישום של הכטב"ם (כלומר הרחפן) במאגר של מדינת ישראל אם הם מפעילי כטב"ם רשומים, או לדווח את פרטי יצרן, הדגם והמספר הסידורי. עם זאת, יש גם כטב"מים שאינם עומדים בתקנות שהמדינה קובעת - למשל, כאלה שהמסה המרבית שלהם המותרת להמראה קטנה מ-200 גרם ומיועדים באופן מובהק למטרות משחק.