שלמה דוברת | תמוז רחמן
שלמה דוברת: "ההייטק תחת איום קיומי, אך המחאה מרגיעה את המשקיעים"
דוברת, מראשי תעשיית ההון סיכון, דיבר בכנס שהתקיים באוניברסיטת תל אביב ובו הוצגו ההשלכות הכלכליות של ההפיכה המשטרית; הוא הסביר כי המחאה גורמת למשקיעים הזרים להבין ש"אנחנו לא מוותרים"; הנגיד לשעבר, יעקב פרנקל: "בשביל מה לסכן את כל מה שבנינו?"
"הנס של ההייטק הישראלי נמצא תחת איום קיומי בגלל הרפורמה המשפטית. עם זאת, אחד הדברים שמרגיעים את המשקיעים הזרים זו המחאה, זה שאנחנו לא מוותרים", כך אמר שלמה דוברת, יו"ר מכון אהרן למדיניות כלכלית, בכנס שהתקיים הערב (ה') באוניברסיטת תל אביב שבו הוצגו ההשלכות הכלכליות של ההפיכה המשפטית.
דוברת, מראשי תעשיית ההון סיכון הישראלית, הדגיש את הנזקים שהרפורמה עשויה להביא לתעשיית ההייטק בישראל. לדבריו, "הממשלה לא יכלה למצוא זמן גרוע יותר בשביל לפגוע בכלכלה - אנחנו בפתחו של מיתון עולמי, ההשקעות בהייטק נמצאות בירידה. בדיוק כעת אנו צריכים להיאבק על כל השקעה". דוברת הוסיף כי תעשיית ההייטק העולמית נמצאת כעת במעבר ל"מעגל חדש של חדשנות, כמו תחומי הבינה המלאכותית, וכשיש מעבר למעגל חדש של חדשנות, יש סיכון שאנחנו לא נמצא את עצמנו בו".
נגיד בנק ישראל לשעבר, הפרופ' יעקב פרנקל, ממארגני הכנס, אמר כי "אנחנו לא פוליטיקאים, ואין לנו שאיפות פוליטיות, אבל אנחנו מושפעים מהחלטות שפוליטיקאים מקבלים. למרות שיש לנו עשורים של קשרים ושיחות עם פוליטיקאים, אנחנו מוצאים שאנחנו צריכים 'מילון' כדי לדעת איך לדבר איתם. בחודשים האחרונים אנחנו מגיעים עם טיעונים הגיוניים, עם עובדות מוצקות, עם דוגמאות מרחבי העולם, והתחושה היא שאנחנו לא מצליחים. זה מאתגר מאוד". פרנקל הוסיף כי "אנחנו נמצאים בטירוף מערכות, אנחנו נסחפים לתהום, כל יום שעובר אנחנו מתקרבים לשם. אף אחד לא מצליח להבין את בולמוס החקיקה, ביטוי המפתח בכלכלה ומנהל עסקים הוא ניהול סיכונים. מה התשואה? מה העלות? ומה ההסתברות? השאלה שנשארה פתוחה היא, בשביל מה לסכן את כל מה שבנינו?". לסיום קרא פרנקל לממשלה: "עצרו את החקיקה, הקשיבו למומחים, הקשיבו ליועצים, יש כל כך הרבה מה להפסיד".
בכנס גם דיבר נגיד הבנק ההונגרי לשעבר, אונדראש שימור, שהתראיין לפני חודש למוסף כלכליסט. הוא תיאר באופן מפורט את האופן שבו ראש הממשלה ויקטור אורבן רידד את המוסדות העצמאיים במדינה. עתה הפרלמנט האירופי מכנה את הונגריה "אוטוקרטיה נבחרת", והכלכלה חווה הידרדרות. שימור סיים במשפט: "זה הסיפור שלנו, אני מקווה שהסיפור שלכם יהיה טוב יותר". נגידת בנק ישראל לשעבר, הפרופ' קרנית פלוג, שמונתה על ידי נתניהו, אמרה כי "אנו סבורים שהמקרה ההונגרי הוא ככל הנראה המקרה הרלוונטי ביותר לישראל בעת הזו. מה שברור מהמקרה שלכם שההשלכות הכלכליות לא מתרחשות ברגע אחד, זה תהליך שבאופן איטי פוגע בחדשנות ובאופי הדינמי של הכלכלה. לכלכלה הישראלית שתלויה בחדשנות מדובר באפקט שיכול להיות הרסני".
במהלך הכנס, הוצגו דבריהם של שלושה חתני פרס נובל המביעים חשש מהרפורמה: הפרופסורים אריק מסקין, פול קרוגמן וז'אן טירול.
טירול עמד על החשיבות המבנית שיש למערכת משפט עצמאית ממספר סיבות, כשהראשונה שבהן היא הצורך לשלוט בעוולות של פוליטיקאים. הסיבה השנייה, היא הצורך להגן על מיעוטים, ולמנוע את עריצות הרוב. הסיבה השלישית היא הצורך בהסתכלות ארוכת טווח. טירול ציין כי זה הרציונל מאחורי הקמת מוסדות עצמאיים כמו בנק מרכזי ורשות התחרות. הוא הוסיף כי בעולם המחר תהיה חשיבות גוברת לעצמאות הרשות השופטת, בגלל הטכנולוגיות החדשות של בינה מלאכותית וזיהוי פנים. הטכנולוגיות הללו מאפשרות לממשל להשיג שליטה חברתית בעלות נמוכה, והמעוז האחרון למניעת שליטה חברתית כזו הוא בית המשפט העליון. טירול ציין כי בהקשר הישראלי יש חשש מנזקים כלכליים שיתפתחו בארבעה ערוצים: ירידה בהשקעות חוץ, הגירה שלילית של אליטות כלכליות, החרפת המתיחות הפנימית וכן גל חקיקה נוסף שיפגע בכלכלה, דרך פגיעה בעצמאות הבנק המרכזי, פופוליזם פיסקאלי ופגיעה בזכויות קניין.
הכלכלן קנת' רוגוף, מאוניברסיטת הרווארד, שנחשב לאחד המובילים בעולם, אמר כי "אני לא יכול להאמין שהדבר הזה קורה בישראל, זו לא הדרך לעשות שינויים גדולים. הבעיה של איך עושים שינויים משמעותיים במדינה דמוקרטית היא בעיה עתיקה. והפתרון המקובל הוא לדרוש רוב קיצוני או מנגנון של איזונים ובלמים. לא רוב פשוט. אפשר לעשות שינויים אבל זה חייב להיות בתהליך". האירוע התקיים במסגרת שיתוף פעולה של המועדון העסקי-אקדמי ואגודת ידידי אוניברסיטת תל אביב בשיתוף מכון פרנקל-צוקרמן לכלכלה גלובלית, המכון הישראלי לדמוקרטיה ומכון אהרן למדיניות כלכלית.