משפט הקוטג' בעליון: "אם המחיר היה מופרז הקהל היה מצביע ברגליים"

משפט הקוטג' בבית המשפט העליון: בא כוח תנובה, עו"ד צבי אגמון ציין היום (יום שני) בבית משפט העליון כי "יש לעשות שימוש בעילת מחיר מופרז ובלתי הוגן 'כמוצא אחרון, בריסון ואיפוק'". אגמון ציטט פסיקה בתיק אחר של בית המשפט העליון. עוד ציין כי תנובה הורידה את מחיר הקוטג' בתקופת המחאה החברתית ב-20 אחוז "וזו לא סיבה להכריז שהמחיר הקודם היה בלתי חוקי".

לאחרונה, קבע בית המשפט העליון הלכה מחייבת (בתיק אחר, בעניין קוקה קולה) בנוגע להכרה בעילה של מחיר מופרז ובלתי הוגן ואופן יישומה בישראל. במהלך הדיון היום ציין ע"ד אגמון כי בית המשפט העליון קבע שיש להכיר בעילה אך הדגיש כי יש להיזהר מאוד ביישומה, בין היתר בשל עמימותה והשלכותיה השליליות האפשריות על התמריצים לפיתוח ולחדשנות. עוד הדגיש כי בית המשפט העליון קבע במקרה אחר (תיק קוקה קולה) כי יש לעשות שימוש בעילת מחיר מופרז ובלתי הוגן "כמוצא אחרון, בריסון ואיפוק"; רק במקרים "הדוקרים את העין".

בא כוח תנובה הוסיף כי לטעמו פסק הדין של בית המשפט המחוזי שקיבל התביעה הייצוגית נגד תנובה הינו מוטעה כשקבע כי "כל סטייה ממחיר תחרותי מהווה הפרה וזו הטעות הבסיסית. בית המשפט קמא (מחוזי-ל.ד) קבע כי כל מחיר שעולה על המחיר התחרותי הוא מופרז". עוד נטען שבית משפט לא צריך להפוך להיות מפקח על מחירים.

מאבק של שנים

כ-11 שנים לאחר מחאת הקוטג', ביהמ"ש העליון דן היום בערעור שהגישה חברת תנובה על פסק הדין של שופטת ביהמ"ש המחוזי מרכז, אסתר שטמר שקבעה ביוני 2020 כי תנובה גבתה מחיר מופרז ובלתי הוגן על הקוטג' במהלך השנים 2009-2011. השופטת שטמר הורתה כי תנובה תשלם פיצוי לציבור שהיום עומד על מעל ל-20 מיליון שקל לקרן של משרד המשפטים. בפסק דינה השופטת שטמר קבעה כי תנובה רשמה לאורך כשנתיים וחצי "רווח בלתי הוגן" וקבעה כי "תביעת התובע מתקבלת ותנובה נדרשת להחזיר לקבוצה את הרווח הבלתי הוגן שהרוויחה בגין מכירת גבינת הקוטג' בגביעי 250 גר' 9% ו-5% בתקופה 1.1.2009 עד 30.6.2011".

יש לציין כי הדיון בערעור של תנובה ובערעור של התובע הייצוגי המבקש להגדיל את הפיצוי שודר באופן יוצא דופן ועל פי החלטת בית המשפט בשידור חי. הערעורים נידונו בפני שופטי בית המשפט העליון, יעל וילנר, רות רונן ואלכס שטיין.

פרשת "תביעת הקוטג'" שנידונה היום נולדה סמוך ל"מחאת הקוטג'" הציבורית מקיץ 2011, שבה נטען כי מחירי הגבינה המוכרת מאוד בישראל נסקו באופן בלתי סביר.

התובע, עו"ד אופיר נאור, טען באמצעות עוה"ד שחר בן מאיר ודוד דנינו כי במהלך התקופה מחודש מרץ 2008 ועד יולי 2011 קבעה "תנובה" מחיר בלתי הוגן לגבינת הקוטג', תוך ניצול מעמדה של תנובה כמונופול בשוק מוצרי החלב, ובפרט בשוק גבינת הקוטג', וגרמה בכך פגיעה בציבור. תנובה הכחישה, וטענה מנגד באמצעות עו״ד צבי אגמון מאגמון, ועו״ד טל אייל-בוגר, מפישר (FBC)*, כי המחיר שנקבע היה הוגן בתנאי השוק, בעיקר בשים לב לכך שמדובר במוצר שיצא מפיקוח, שבשלו נמכר בעבר בהפסד ניכר.

במהלך המשפט במחוזי צוין כי הקוטג' הוצא מפיקוח מחירים בשנת 2006 ואז מחירו עמד על כ-4.8 שקלים, אולם מאז ועד ליולי 2011 עלה המחיר של הקוטג' לצרכן עד לכ-7 שקלים. עוד צוין בפסק הדין כי בשנת 2008 יצר הקוטג' לתנובה רווח של 13.7 אחוז על העלות, בעוד תשלובת החלב כולה השיאה לתנובה רווח של 9.5 אחוז בלבד. פער של 44 אחוז. בשנת 2009 התעצם הפער ל-65 אחוז, כשהקוטג' השיא ריווחיות של 19.8 אחוז לעומת 12 אחוז למחלבה כולה, בשנת 2010 הרווחיות מהקוטג' עלתה ל- 22 אחוז בעוד המחלבה הסתפקה ב-13.8 אחוז ובמחצית הראשונה של 2011 שבסופה פרצה המחאה, זינק הפער בין ריווחיות הקוטג לרווחיות המחלבה ל-102 אחוז.

"אם המחיר היה מופרז הקהל היה מצביע ברגליים"

תנובה ערערה לבית המשפט העליון על קביעת השופטת שטמר וביקשה למעשה לדחות התביעה נגדה וגם התובע הייצוגי ביקש לקבוע פיצוי גבוה יותר מזה שקבעה השופטת שטמר. היום התנהל דיון בערעורים בבית המשפט העליון.

בא כוח תנובה ציין בבית משפט העליון כי "20 אחוז רווח תפעולי לעולם לא יהיה רווח מופרז". עוד נטען כי אם ההתייעלות בתנובה היא זו שגרמה לרווח אז שיעור הרווח לא עלה באופן מופרז.

מנגד, טען בא כוח התובע הייצוגי, עו"ד שחר בן מאיר כי "המחיר לדעתי מופרז באופן קיצוני". עוד טען כי תנובה לא הביאה שום הסבר למה המחיר הוא הוגן למרות שהוא מופרז.

השופטת רות רונן ציינה בדיון כי בא כוח תנובה ציין כי אם המחיר היה מופרז הקהל היה מצביע ברגליים וקונה תחליפים והוא לא עשה כן. מנגד טען בא כוח התובע הייצוגי כי "זה בדיוק ההפך. העובדה שאתה מעלה את המחיר ב-40 אחוז בתקופה של 5 שנים והכמויות שנרכשו הן אותן כמויות, העובדה שלא מפסיקים לקנות את המוצר שלך זה מראה שזה ביקוש קשיח לחלוטין".

לעומת זאת ציינה השופטת יעל וילנר בדיון כי "נדמה לי כי כשעשו את החרם המכירות ירדו פלאים, אז זאת אומרת שהוא לא קשיח. מוצר קשיח זה אומר שהוא לא יורד גם אם המחיר מופרז. עובדה היא שכשהצרכן רצה הוא לא קנה והמכירות ירדו פלאים אז זה לא מוצר קשיח". מנגד טען בא כוח התובע הייצוגי כי המכירות לא ירדו פלאים, המחיר ירד. השופטים ציינו בסוף הדיון כי פסק הדין יישלח לצדדיים.