למרות הלחצים, בבנק ישראל מבינים שהמשק אינו בשל להורדת ריבית נוספת

"חשוב להתקדם, אבל לא פחות חשוב להתקדם בזהירות. ככל שאנו מתקדמים, חשוב שאותה התקדמות תהיה מדודה וזהירה", במילים פשוטות אלו תיאר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון את החלטתו להמתין הפעם עם הורדת ריבית נוספת ולהשאיר אותה ברמה של 4.5%.

ההחלטה של ירון מגלמת לא מעט אומץ ומדגישה עד כמה חשובה עצמאותו של בנק מרכזי. הופעל עליו לחץ להמשיך להפחית ריבית כדי לעודד צמיחה ופעילות והוא לא נרתע.

הנתונים לגבי הצמיחה, האינפלציה, שוק הנדל"ן ושער החליפין, בין השאר, סיפקו לנגיד תשתית מסוימת להורדת הריבית. לראייה: לפי סקר "בלומברג" שהתפרסם ערב ההחלטה, מחצית מהחזאים הימרו על הורדה ומחצית הימרו להיפך. התיקו הזה נדיר ואומר הרבה.

דבריו של הנגיד לגבי הסיבות המסבירות את ההפסקה הזמנית היו ברורים: רמת אי הוודאות שעדיין שוררת בישראל גבוהה מאוד. קל וחומר כשלא ברור מתי ואיך המלחמה, שמחוללת את רוב אי הוודאות, מגיעה לסיומה. כלומר, הנגיד עדיין מתעדף את סיכון היציבות במקום הראשון בקרב שלושת יעדי הבנק המרכזי. "מידת אי הוודאות לגבי היקף ומשך הלחימה הצפויים והשפעותיה גדולה מאוד. למלחמה השלכות כלכליות משמעותיות, הן על הפעילות הריאלית והן על השווקים הפיננסיים ופרמיית הסיכון של המשק עדיין שוהה ברמה גבוהה", נכתב בשורה הראשונה של ההודעה לעיתונות של בנק ישראל.

אגב, הנגיד לא מתכחש להיבטים מסוימים בהם רמת אי הוודאות ירדה, אך כפי שהסביר ל"כלכליסט" היא עדיין נותרה גבוהה: "יש תרחישי יחוס אבל יש תרחישים אחרים ולהם משקולת כלכלית אחרת ומספרים שונים לגמרי". בכך הנגיד רמז על האפשרות של פתיחת חזית מלחמה נוספת בצפון ועל כל המשתמע מכך גם ברמת המאקרו.

אבל יש סיבות אחרות שקשורות ליעד החשוב ביותר של בנק מרכזי: ריסון האינפלציה. למרות שהאינפלציה יורדת בקצב טוב, ירון הדגיש כי ישנם סיכונים לתהליך התבססות של האינפלציה המאיימים על ריסונה. "אנו חייבים לראות שהאינפלציה מתבססת כלפי מטה", הוא הדגיש. ראשית, הציפיות לאינפלציה עלו בחודש האחרון וזהו סימן מטריד על רקע נתון אינפלציית הבלתי סחירים: 3.3% שנתית - מעל היעד.

שנית, עדיין ישנם שירותים (בלתי סחירים) שמתייקרים. יתרה מכך, הסיכון לריבאונד של מחירי הסחורות והמוצרים (סחירים) לא הוסר והנגיד דיבר על דיווחים על מחסור בחומרי גלם מסוימים ועל מגבלות כוח אדם קשות בתחום הבנייה שעלולות להשפיע על מחירי השכירות - הסעיף בעל המשקל הגדול ביותר במדד. כמו כן, הנגיד גם דיבר על התייקרויות אפשריות בתחומי הקמעונאות והמזון.

הנגיד העניק דגש מיוחד למדיניות התקציבית של הממשלה ויש לכך סיבה טובה: היא גם מהווה סיכון ליציבות וגם מהווה סיכון לאינפלציה. לגבי היציבות, דברי הנגיד ברורים: "כדי לחזק את אמון השווקים וחברות הדירוג בכלכלה הישראלית, חשוב שהממשלה והכנסת יפעלו לטיפול בסוגיות הכלכליות שמועלות בדו"ח, אלו יחייבו שינויים מבניים נדרשים במשרדי הממשלה ובתעדופים לטובת מנועי צמיחה".

עוד הוסיף כי "מדיניות פיסקלית אחראית היא נכס אסטרטגי במונחים כלכליים. חשוב להמשיך לנהל מדיניות פיסקלית אחראית, ולשדר זאת לשווקים, שעוקבים היום יותר מתמיד אחר הפעילות בישראל".

הנגיד דיבר על החשיבות להעביר בכנסת חבילה פיסקאלית של 20 מיליארד שקל. זו קריאה חשובה על רקע דברי חברי כנסת שכבר דורשים לוותר על כמה צעדי התאמה. ניכר כי הנגיד רוצה לראות תקציב מאושר לפני שהוא מתקדם עם הריבית.

החידוש הגדול של הבנק המרכזי הגיע דווקא מכיוון האינפלציה: ישנו ויכוח לא פתור בין כלכלנים אם ההרחבה הפיסקלית חסרת התקדים של הממשלה בעלת אופי אינפלציוני. רוב הכלכלנים עדיין סבורים שהיא לא, מפני שיש ירידה משמעותית בביקושים. אלא שהנגיד מבקש לנקוט במשנה זהירות עם הקביעה הזו וקורא – לעקוב אחרי זה.

ההחלטה שקיבלה היום הוועדה המוניטרית לא מפתיעה. ירון הבהיר כמה פעמים במהלך מסיבת העיתונאים שערך כי אי ההמתנה עליה הוחלט היא קונסיסטנטית עם תוואי הריבית שבנק ישראל קבע ל־2024 והתוואי נמשך כמתוכנן: ארבע הורדות ריבית במהלך השנה כולה. יתרה מזו, הנגיד גם הדגיש כי הנתונים בפועל נכון לסוף פברואר תואמים כמעט אחד לאחד את התחזיות שהונפקו ביום ראשון של 2024, אז האינפלציה היתה 3.3% (בנק ישראל חזה את הירידה ל־2.6%).

ומה לגבי יעד הצמיחה? הנגיד מיהר לבשר על הארכת תוכנית הקלות אשראי שהחלה באוקטובר עם פרוץ המלחמה וניסה להרגיע את הסקטורים הספציפיים שהורדת מחיר הכסף קריטית להם כשציין שעדיין יקבלו אותו זול יותר. אך כאמור, המשק כולו עדיין לא בשל להוזלה כללית נוספת של הכסף.