כך משפיע אלון מאסק על שדה הקרב באוקראינה מהכיסא במשרד

ידע הוא כוח - גורסת האמרה השחוקה אך המדויקת כל כך. ובימינו, מי שנמצא עם האצבע על השאלטר של הידע והעברתו מחזיק בהרבה מאוד כוח. וכוחות הצבא האוקראיניים שלוחמים על עצמאות מדינתם נגד צבא הכיבוש של רוסיה הבינו זאת היטב בשנה האחרונה. במדינה שבה המלחמה הפכה תשתיות תקשורת מסורתיות (קווי טלפון ואינטרנט ואנטנות סלולר) לבלתי אמינות עד לא קיימות - מערכת האינטרנט הלווייני סטארלינק (Starlink), חטיבה של ספייס X של אלון מאסק, הפכה לנכס אסטרטגי מהמעלה הראשונה.

"היא הדם של כל מערכת התקשורת שלנו עכשיו", אמר ל”ניו יורק טיימס” שר הדיגיטל של אוקראינה, מיכאילו פדורוב. "מספר בני האדם שסטארלינק עזרה להציל מוערך באלפים. היא אחד הרכיבים הבסיסיים של ההצלחה שלנו". מפקד אוקראיני בשדה הקרב אמר לעיתון: "בלי סטארלינק אנחנו לא יכולים לעוף, אנחנו לא יכולים לתקשר". בתי חולים, ארגוני סיוע ועסקים נסמכים גם הם על המערכת לתפקוד השוטף שלהם.

אבל על עורק החיים הזה שולט אדם אחד שיכול, אם ירצה, לנקז אותו ולהשבית את כל המערכת. כפי שאכן עשה. מקורות באוקראינה אמרו ל"ניו יורק טיימס" שבכמה הזדמנויות הגביל מאסק את הגישה של הכוחות הלוחמים למערכת סטארלינק. באחת הפעמים דחה את בקשת הצבא להפעיל אותה בקרבת חצי האי קרים שתחת כיבוש רוסי במטרה לשלוח לקרים רחפן עמוס חומרי נפץ. לא ניתן להשתמש בסטארלינק למתקפות רחפנים ארוכות־טווח, הסביר מאסק. ממקום מושבו בקצה השני של העולם מאסק השפיע על האסטרטגיה והמהלכים בשדה הקרב. אדם אחד, בזכות מערכת שיצר, מחזיק בכוח השפעה גדול כמו זה של שליט מדינה, ויכול בלחיצת כפתור להפוך צבא מגובש ומאורגן לפזורה של יחידות מנותקות.

הלוויינים הראשונים של סטארלינק שוגרו לחלל ב־2019, ומשוגרים כמעט מדי שבוע. כיום יש למאסק יותר מ־4,500 לווייני אינטרנט פעילים במסלול היקפי סביב כדור הארץ, 50% מכלל הלוויינים, שמספקים חיבור לווייני לכ־60 מדינות. השאיפה היא להגיע ל־42 אלף לוויינים, שיספקו כיסוי כלל־עולמי.

אף שיש שחקנים אחרים בתחום, סטארלינק היא הדומיננטית ביותר, ושום פרויקט אחר, פרטי או ממשלתי, לא מתקרב להיקף הכיסוי שלה. פרויקט קויפר של אמזון טרם שיגר ולו לוויין אחד. OneWeb הבריטית סבלה מקשיים פיננסיים משמעותיים ונזקקה להצלה כספית מצד ממשלת בריטניה.

באזורי מלחמה, אזורים מרוחקים או מקומות שספגו אסון טבע משמעותי, פעמים רבות היא מהווה את תשתית התקשורת היחידה. בעבור אוקראינה מדובר בנכס אסטרטגי חיוני, והצבא השתמש בסטארלינק כדי לתאם תקיפות רחפנים ולאסוף מודיעין. אקטיביסטים באיראן ובטורקיה השתמשו בה כדי לעקוף מגבלות גלישה מקומיות ומעקב ממשלתי, צבא ארה"ב נחשב ללקוח גדול וצבאות אחרים כמו צבא יפן בוחנים את הטכנולוגיה.

אבל אף שמדובר במערכת בעלת חשיבות צבאית ומדינית רחבה, השליטה בה בסופו של דבר מצומצמת מאוד ונתונה בידיו של אדם אחד: מאסק, שלפי “הניו יורק טיימס” יכול להחליט על דעת עצמו האם לנתק את הגישה לסטארלינק ללקוח או למדינה כלשהם, וגם למנף שימוש במידע הרגיש שאוספים הלוויינים.

השליטה במערכת של מאסק, שבשנה שעברה קידם "תוכנית שלום" באוקראינה שמשרתת את האינטרסים של רוסיה, מעוררת חששות ניכרים במדינה. אלו צפו בשיחה של המפקד העליון של הכוחות באוקראינה, גנרל ולרי זלוז'ני, עם יו"ר המטות המשולבים של ארה"ב, גנרל מארק מילי, במרץ השנה. לפי “הניו יורק טיימס”, זלוז'ני אמר בשיחה שהחלטות בשדה הקרב תלויות בשימוש רציף במערכת סטארלינק, שאוקראינה רוצה בטוחות להמשך גישה ולהרחבתה לאזורים נוספים, ושאל האם יש לארה"ב הערכה על מאסק.

לפחות תשע מדינות נוספות, בהן מדינות באירופה ובמזרח התיכון, העלו את סטארלינק בשיחות עם גורמים אמריקאיים בשנה וחצי האחרונות. חלקן הביעו דאגה לגבי הכוח שיש למאסק על הטכנולוגיה. ואולם, החשש ממאסק בקרב מדינות אלו כל כך גדול, אומרים גורמי סייבר ומודיעין ל”ניו יורק טיימס”, שרק מעטות מסכימות לדבר בפומבי על חששותיהן, מפחד לתגובה מצד מאסק.

חברה אחת, בשליטת אדם אחד, מחזיקה בכוח יוצא דופן בעוצמתו לחבר או לנתק אזורים נרחבים בעולם, כאלו שבהם הצורך בתקשורת יציבה ורציפה הוא מהותי במיוחד, עניין של חיים ומוות, כיבוש או עצמאות. ומה שהכי מטריד, הוא שזה בכלל לא היה חייב להיות ככה.

אינטרנט לווייני הוא לא הטכנולוגיה מבוססת הלוויינים הראשונה שמעצבת את חיי היומיום שלנו. לווייני תקשורת מסורתיים הופכים את העולם למקום קטן יותר מאז שנות השישים. אלו שוגרו לחלל בתחילה על ידי מדינות, וגם היום נחשבים לעסק יקר, בין השאר בגלל המורכבות שלהם וגודלם.

אבל אם אנחנו מחפשים השוואה טובה יותר לסטארלינק, אפשר למצוא אותה במערכות הניווט הלווייני. הלוויינים של המערכת הראשונה, GPS (שהפכה לשם גנרי לתחום), שוגרו ב־1978 על ידי ארה"ב. ב־1982 הצטרפה ברית המועצות עם GLONASS, ב־2000 סין עם BeiDou וב־2011 האיחוד האירופי עם גליליאו. מערכות אלו הן תולדה של עידן אחר בחקר החלל, עידן שבו שיגורים היו עסק יקר להחריד, כזה שרק מעצמות־על יכולות להתמודד איתו, ושגם העניין הלאומי בניצול החלל ובהשקעות הדרושות לשם כך היה גדול יותר. הדבר הוביל ליצירת מערכות משנות חיים וקריטיות לכלכלה העולמית שנמצאות בשליטת מדינות, ושהגישה אליהן פתוחה לכל ללא מגבלה משמעותית.

אינטרנט לווייני הוא בעל פוטנציאל להפוך למוצר יומיומי קריטי בדומה לניווט לווייני, אבל כזה שנולד ממקום אחר. ניסיונות ראשונים לשגר מערכות כאלו נעשו על ידי חברות פרטיות לקראת סוף שנות התשעים של המאה ה־20 ובעשור הראשון של המאה ה־21, תקופה שבה ארה"ב הפחיתה משמעותית את ההשקעות שלה בחקר וניצול החלל, וברית המועצות כבר לא היתה קיימת (ולכן הירידה בהשקעות). אך אלו כשלו בגלל עלויות וקשיים טכניים.

מאסק וספייסX, שנכנסו לפער שהותירו ארה"ב וברה"מ בחקר החלל, בעיקר בכל הנוגע לחדשנות ופיתוח יכולות חדשות, החלו לפתח טילים זולים (יחסית) ורב־פעמיים ב־2002, כאשר לפי דיווחים, העניין של מאסק באינטרנט לווייני אף קדם להקמת ספייסX. כששיגר את הלוויינים הראשונים, היו שטענו שמדובר בחזון כושל. שנתיים מאוחר יותר מאסק הוכיח את טעותם כשהמערכת נכנסה לפעילות מסחרית. כיום היא פעילה ביותר מ־50 מדינות, ובהן ארה"ב, יפן, מרבית אירופה וחלק מאמריקה הלטינית. באפריקה היא זמינה בניגריה, מוזמביק ורואנדה, ועד סוף 2024 תופעל בעוד כתריסר מדינות ביבשת. לסטארלינק 1.5 מיליון מנויים, בהם צבאות, חברות טלקום, חברות תעופה וחברות משלוחים ימיים.

סטארלינק הגיעה להצלחה כזו כי מאסק היה הראשון לזהות ואקום ממשלתי במקום שבו הטכנולוגיה משתנה במהירות והיכולת לחדש ולהקטין עלויות מאפשרת גם לשחקנים פרטיים ליצור מערכת בעלת השפעה או היקף שפעם רק מדינות יכלו להרשות לעצמן. התוצאה היא שעל המערכת שיכולה להזניק את הדור הבא של חדשנות וקדמה תקשורתית שולט אדם אחד, שלא חייב הסברים לאף אחד חוץ מלעצמו.

כמה מדינות מתחילות גם הן להבין זאת. ב־2020 הכריזה סין על תוכנית לשגר 13 אלף לווייני תקשורת משלה. בשנה שעברה הקצה האיחוד האירופי 2.6 מיליארד יורו לבניית מערכת תקשורת לוויינית לשימושים אזרחיים וצבאיים. אבל ייקח זמן עד שתוכניות אלו יניבו פירות ממשיים, ובינתיים סטארלינק ממשיכה להרחיב את הדומיננטיות שלה בלי שנראה באופק שום גורם שיכול לאיים עליה. אמזון, שתכננה לשגר שני לווייני אינטרנט ראשונים במאי, נאלצה לדחות את השיגור למועד בלתי ידוע בגלל בעיות שהתגלו בטיל. מאז הספיקה סטארלינק לשגר כמעט 600 לוויינים חדשים.