הנגיד: "אני מקווה שלא תהיה הורדת דירוג, חשוב שההתאמות בתקציב יבוצעו במלואן"

"אנחנו מקווים שההתאמות שנעשו בעדכון התקציב, יבוצעו במלואן, נעשתה פה עבודה לא מבוטלת. אתם חברי הכנסת צריכים כמובן לעשות את הדיונים. אבל חשוב שהמסגרת של הצעדים תישאר", כך אמר הנגיד, הפרופ' אמיר ירון בדיון בוועדת הכספים שהתקיים היום בכנסת.

הנגיד הראה כי פרמיית הסיכון של ישראל עלתה בשווקים כבר מאז השביעי באוקטובר, ובפועל אנו מתומחרים כמו מדינות עם דירוג אשראי נמוך יותר, אך הנגיד חידד "העליה בפרמיית הסיכון לא מתורגמת אחד לאחד להורדת דירוג, אני מקווה שלא תהיה הורדת דירוג". הדיון שהיה טעון מאוד בשל הנוכחות של בני משפחות החטופים, נערך בכובד-ראש יחסי, והמתיחות רבת החודשים בין הנגיד לבין יו"ר הוועדה משה גפני תורגמה לביקורת מנומסת. גפני שלא התלהב מהארכת כהונת הנגיד, וכינה אותו נגיד רע, פתח הפעם בברכת נימוסין חמימה אך עניינית על "הבחירה מחדש לקדנציה נוספת".

המסר העיקרי של הנגיד היה הניסיון לשכנע את חברי הכנסת כי יש צורך בצעדים קשים מבחינה פיסקלית. הוא הקדיש זמן רב להתמודדות עם הטענה כי אחרי המלחמה תהיה צמיחה גדולה שתגדיל את ההכנסות ממסים כפי שהיה אחרי משבר הקורונה. הנגיד אמר "הטענה שלי היא שיהיה קשה לשחזק את הצמיחה של הקורונה", הנגיד הראה ששיעורי הצמיחה של 21 ו-22 (9.3%, ו-6.5% בהתאמה) הינם חריגים סטטיסטית "מי שבונה על צמיחה חריגה כזו, בונה על אירוע סטטיסטי חריג מאוד". שנית, הנגיד הראה כי "תמיד שהיתה צמיחה חריגה, הצמיחה הגבוהה הזו היתה מותאמת למה שקורה בעולם, והשנה צפויים שיעורי צמיחה נמוכים בעולם". שלישית, הנגיד חזר על הטענה כי מה שמדאיג מבחינה פיסקלית הוא הגידול הקבוע בתקציב בהיקף של 20 מיליארד, ולא העלות החד פעמית שהצמיחה יכולה לממן.

ההופעה של הנגיד בוועדה הייתה עליית מדרגה נוספת בבחירה שלו להתערב ולהתבטא בנושאי מדיניות פיסקלית. נזכיר, כי הנגיד הישראלי מוגדר 'היועץ הכלכלי לממשלה' ולכן הוא נוהג להתבטא בנושאים פיסקליים יותר מנגידים אחרים בעולם. אך מאז החלטת הריבית האחרונה, הנגיד העלה את רף ההתבטאויות. בהחלטת הריבית האחרונה כתבה הוועדה המוניטרית כי 'המשך הורדת הריבית תלוי במדיניות הפיסקלית', וכעת הנגיד דחק באופן ישיר בחברי הכנסת לאשר את התקציב המרסן. הנגיד חזר בועדה על כך כי לעמדתו היה צריך להתחיל עם חלק מהמיסים, דוגמת העלאת המע"מ, כבר ב-2024. הנגיד גם חזר על כך כי "לא קל להביא את הסכומים הנדרשים מצד ההוצאות, ולכן צריך ללכת גם לצד ההכנסות".

מנגד, יו"ר הוועדה גפני הקריא בתחילת הדיון את הפסקאות מחוק בנק ישראל המחייבות את הבנק ואת הנגיד "הנגיד ישמש כיועץ כלכלי לממשלה, לרבות בנושאי צמצום פערים חברתיים וצמצום אי שיוויון בחלוקת ההכנסות". ואמר "כשעולים הנושאים של הבנקים, כשהולכים לעלות את המע"מ, והמע"מ לא מבחין, הוא עולה לכולם. אני מצפה שהנגיד יגיד את דברו, יש משמעות עצומה למה שהנגיד יגיד. וגם בנושא של צמצום פערים חברתיים חשוב מה שהנגיד יגיד, אבל אני לא אומר לך מה להגיד". בהמשך הדיון גפני מתח ביקורת כמה פעמים על כך "שהריבית על המשכנתאות גבוהה, אבל הזוג הצעיר שחוסך לא מקבל כסף בבנק".

הנגיד מצידו ניסה להסביר כי "תהליך הורדת הריבית יהיה איטי יותר מתהליך ההעלאה, והעולם ככל הנראה לא יחזור לריביות שהכרנו לפני הקורונה. לא נהיה בריביות האפס שפעם היינו בהם. עולם שאין בו מחיר לכסף הוא עולם לא נורמלי. אנחנו נגיע לרמה של ריביות בין ה2-3% אולי קצת יותר".

הנגיד גם הדגיש כי למרות שהאינפלציה בסוף השנה התייצבה על 3% וכי היא נמצאת ב"דינימקה של התמתנות", הרי שקיימים סיכונים לאינפלציה. הסיכון הראשון שהנגיד הזכיר לאינפלציה הוא משבר העובדים בענף הבינוי. הנגיד אמר "ככל שצד ההיצע לא יצליח להתרחב, בין אם על ידי עובדים זרים או פלסטינים, אז תהיה עליית מחירים בדירות במחצית השנה של 24, שתגרור עליית מחירי שכירות. תופעה דומה עלולה להתרחש גם בתחומי החקלאות". הסיכון השני הוא "התהליך הפיסקלי הרחב מאוד שהיה כאן מאז המלחמה, אפילו יותר מהקורונה (הממשלה הגדילה את הוצאותיה יותר ממה שהיא הגדילה בתקופת הקורונה, ש"ט), ההרחבה הפיסקלית משפיעה על הצריכה שלנו (מגדילה ביקוש, ודוחפת את המחירים כלפי מעלה, ש"ט) ועל איך השווקים מסתכלים עלינו". הסיכון השלישי הוא שער החליפין שחשוב מאוד ליציבות המחירים. עם זאת, הנגיד הדגיש, "אנחנו רואים תהליך טוב, למרות שיש סיכונים לעתיד, אם התהליך יימשך נוכל להמשיך להוריד את הריבית, אבל אנחנו מבוססי נתונים".