הדרום בוער ומנהלי החברות חוששים: "מגיע למפעל עם נשק"

מנהלי החברות בדרום מצאו עצמם מאז שבת במציאות חדשה. בסבבי המלחמה הקודמים התמודדו הנהלות החברות הממוקמות באזור בעיקר עם איום מטחי הטילים על המשרדים, המפעלים או המחסנים. אולם עתה, בעקבות חדירת אלפי מחבלי חמאס לעוטף, הם צריכים להתמודד עם אתגרים חדשים – חוסר ביטחון של העובדים וטראומה כמעט קולקטיבית.

"יש חשש גדול ממחבלים שעדיין נמצאים בשטח. ביקשתי מכל מי שנושא נשק שיבוא עם הנשק וגם אני מגיע עם נשק למפעלי החברה", אומר ל"כלכליסט" אבי ברססט, מנכ"ל הולנדיה, חברת המזרונים והמיטות שמעסיקה 200 עובדים, מתוכם כ־100 במפעל באזור התעשייה בשדרות. לדבריו, "נעמוד בכמה מקומות אסטרטגיים במפעל. חילקתי את המפעל לחמש גזרות, בכל גזרה יהיה שומר ‑ וכך נוכל לשוב לעבוד. כך העובדים יחושו ביטחון שזה לא פחות חשוב מייצור מזרונים".

על פי ברססט, המתחם של הולנדיה ניזוק מירי רקטות בשבת והחברה אינה עובדת מאז. לדבריו "כמו ב־2019 ספגנו פגיעה ישירה במחסנים שלנו. למזלנו לא פרצה במחסן אש, אבל הטיל פגע בצנרת מים והביא להצפת המחסן. מיום ראשון לא פתחנו, אבל מחר נשוב לפעילות חלקית. לוקח זמן לחזור לפעילות מלאה מאחר שיש לנו עשרות עובדים שנמצאים בים המלח כמפונים. אישרתי לכולם להגיע מתי שהם רוצים ולחזור מתי שהם רוצים. אין חובת חזרה לעבודה, אני מציע לעובדים להגיע בשביל להתאוורר ולהוריד לחץ. קיבלתי עשרות הודעות של עובדים ששמחים לחזור".

העובדים חשים מאוימים?

"למזלי, נכון להיום, אף עובד לא נפגע. אבל כל הדרום הוא משפחה, כולנו נהיה בלוויות בימים הקרובים. יש לנו כמה ממ"דים. אנחנו מוגנים וזה דבר שאני מרגיש איתו טוב. אולם יש כאלו שביקשו שניקח אותם מהבית מאחר שהם חוששים ללכת ברגל למפעל ולהיות חשופים למשך זמן. אאסוף אותם באופן אישי. עד היום נפגשנו פעמיים ביום בזום כדי לראות ולחזק אחד את השני. חילקנו מים ואוכל לתושבים נצורים. אני גר במושב ביצרון (ליד אשדוד; א"ע) וגם שם המצב לא פשוט. אין מנוס מזה".

כמה רגישה הולנדיה לבעיות בייצור?

"יש לנו הרבה התחייבויות ללקוחות שאנחנו רוצים לספק אותם ומכולות לייצוא שאנחנו רוצים להעמיס. אני צריך לשכנע משאיות שיבואו לשנע את הסחורה וזה לא פשוט. אנחנו מתחרים בחו"ל בתחרות קשה ואני מפחד שלקוחות יעדיפו מיטות אחרות בשל האיחור באספקה. זה קרה כבר בעבר. אני חייב לעשות הכל כדי לחזור לפעילות – כל מה שצריך".

הוא הוסיף כי "אני מאמין שאנחנו נצא מזה מחוזקים ואני מעביר את זה לעובדים שלי. גם ב־2019, כשהמחסן הושמד והיה לנו נזק של 60 מיליון שקל, הבטחתי לעובדים שנצא מזה וכך יהיה גם הפעם". משפחת ברססט היא בעלת השליטה בהולנדיה. על פי המנכ"ל, מאז הקורונה פנו לחברה עשרות חברות וקרנות השקעה על מנת לרכוש אותה. קרן ההשקעות פימי של ישי דוידי ניהלה מגעים עם החברה לרכישת השליטה בה לפי שווי של כ־300 מיליון שקל. ברססט ביקש לא להתייחס להצעות.

חברה נוספת שתתקשה לשוב לפעילות בקרוב היא נירלט, שממוקמת בקיבוץ ניר עוז. לקיבוץ, חדרו מחבלים בשבת האחרונה וביצעו בתושביו טבח. מעבר לכך מפעל הייצור לצבעים של נירלט נפגע מטיל שנורה מרצועת עזה, אך הנהלתה אינה יודעת עדיין מה היקף הנזק, מאחר שצה"ל אינו מאפשר לה להתקרב למפעל.

"אנחנו יודעים שהמפעל עומד, אבל אסור לנו לגשת אליו ואנחנו לא יודעים מה מצבו. המפעל כנראה נפגע ממשהו, אבל עומק הפגיעה יהיה ברור רק כשייתנו לנו ייכנס. אני לא בטוח שייתנו לנו לעבוד בשבועות הקרובים. זה לא בשליטה שלנו", מסביר עמרי לוטן, מנכ"ל נירלט.

במה הנהלת החברה עוסקת בימים אלו בעקבות סגירת המפעל?

"הרבה מהאנשים חוו טראומות אנושיות גדולות מאוד. זה אנשים קודם כל. זה מה שאנחנו מתעסקים בו כל הזמן. אנחנו עובדים בניר עוז, ומשם מגיעים רוב העובדים, שחלקם נהרגו, חלקם נחטפו וחלקם שרדו. מי שלא מניר עוז אז הוא מישוב אחר בעוטף, ומי שלא בעוטף יש לו משפחה בעוטף. לכן הנושא האנושי הוא הכי קריטי כרגע. אז אנחנו עסוקים מאוד בחיבוק ובבדיקה איך אפשר לפנות עובדים לצפון או לאילת וים המלח ולתת להם להרגיש בטוחים ולצאת מהטראומה".

על פי לוטן, המצב אליה נקלעה נירלט מחייב מנהיגות. לדבריו, "אני מנסה לעשות ניתוק ממה שאני מרגיש כדי לעשות מה שאני צריך עבור החברה. מנכ"ל הוא לא איש אקסלים או פס ייצור. צריך להיות מנהיג. בשנים האחרונות התמודדנו עם הקורונה, שני מבצעים צבאיים ועכשיו האסון. השרידות של החברה מראה על חוסן של אנשים. נירלט רגילה לנפילות ואזעקות וזו חברה שצריכה להמשיך קדימה כל הזמן. זו גאווה גדולה".

מה המדינה צריכה לעשות על מנת לעזור?

"יש הרבה דברים שהמדינה צריכה לעשות, אבל זה לא הזמן לפרוט אותם. אנחנו לקראת תקופה קשה. נירלט צריכה את העזרה, אבל היא יודעת גם להסתדר בעצמה. נצטרך לעודד עובדים לעבוד במקום ולסייע לחברות בעוטף. זו לא תקופה קלה ואנחנו רק בתחילתה. כרגע יותר חשוב לנצח את המלחמה".

נירלט נמצאת בשליטת החברה הציבורית אינרום, שנסחרת באחוזת בית בשווי של 1.2 מיליארד שקל ורכשה את השליטה בחברה מקיבוץ ניר עוז ונירים לפי שווי של 700 מיליון שקל.