מה הטעם במצלמות לשוטרים אם הן לא פועלות?

16 שוטרים השתתפו במעצר של ערווה שיך עלי, במהלכו הוטבע מגן דוד על פניו, אך אף מצלמת גוף לא תיעדה את האירוע. הפרשה הזו מצטרפת לטענות שעלו באחרונה, למשל במחאה נגד המהפכה המשפטית, על כך ששוטרים לא מפעילים מצלמות גוף כדי למנוע תיעוד של מעצרים אלימים.

מצלמות הגוף של השוטרים הן עניין חדש יחסית והוכנסו לשימוש רק בארבע השנים האחרונות. על פי הוראות ההפעלה של המשטרה, שוטר מחויב ללבוש מצלמת גוף על גופו, כאשר עליו להציב את המצלמה במיקום גלוי ובולט - באזור בית החזה, באופן שבו ניתן להבחין בה.

מטרת מצלמת הגוף של השוטר, כך על פי ההוראות, היא להגביר את שקיפות עבודת המשטרה ולחזק את אמון הציבור בה. בנוסף, מצוין בהוראות כי באמצעות מצלמת הגוף אוסף השוטר חומר בעל משמעות משפטית אשר עשוי לשמש לצרכים ראייתיים ומשפטיים.

אלא בשבניגוד לתיאור הוורוד שבהוראות, לא מדובר בפעילות וולונטרית של המשטרה על מנת לשמור על שקיפות וחיזוק האמון, אלא במידה רבה בשינוי שנכפה עליה. מהפכת הדיגיטל חייבה את המשטרה לתת מענה משפטי ותקשורתי לסרטונים שתיעדו פעילות משטרתית, מתוך הבנה שכל מפגש של שוטר עם אזרח יכול להיות מתועד ולהפוך בן רגע לכר פורה לביקורת על המשטרה.

אלא שעד מהרה הגלגל התהפך – מה שנכפה על המשטרה הפך לכלי בידיה. השוטרים אמנם מחויבים לשאת את המצלמה, אבל את ההקלטה הם רשאים להפעיל על פי שיקול דעתם. השוטרים למדו להפעיל את ההקלטה במקרים שבהם הצילום עובד לטובתם, ואילו במקרים שבהם יש חשש לפעילות לא ראויה של השוטר, נשכחה מהם האפשרות ללחוץ על כפתור הרקורד.

הסיטואציה שנוצרה דורשת שני תיקונים משמעותיים שישלימו אחד את השני: האחד הוא תיקון חקיקה שיעגן את השימוש במצלמות, והשני הוא שינוי בהוראות ההפעלה של המשטרה (בהנחה הלא ודאית כי לראשי המשטרה והמשרד לביטחון פנים יש עניין לשנות את המצב).

כדי לעודד את השוטרים להקליט גם אירועים שבהם יש חשש להתנהלות פסולה מצידם, יש לשנות את החקיקה כך שייקבע באופן חד משמעי כי במקרים שבהם מעורבים שוטר ואזרח, שאינם מתועדים במצלמת גוף ואינם מגובים בעובדות נוספות מלבד עדותו של השוטר (כלומר מקרים של גרסה מול גרסה), על בית המשפט להכריע לטובת האזרח.

במקביל, על משטרת ישראל לשנות את נהלי ההפעלה כך שיקלו, מצד אחד, על השוטרים בנוגע להפעלת המצלמות (הדרישה מהשוטרים לשאת את מצלמת הגוף לכל פעילות שהיא לאורך כל היום היא ממילא דרישה קיצונית מדי, שאינה סבירה בנסיבות העניין ואף לא חוקית, שכן צילום כל מהלך היום שלהם פוגע בפרטיותם). מצד שני, יש להחמיר את האכיפה והענישה כלפי שוטרים שלא הפעילו את ההקלטה במצלמה במקרים שבהם נשאו עליהם מצלמה והתעמתו עם אזרח.

עומר בללי ושלי לוי הם עורכי דין במשרד עומר בללי ושות', המתמחה במשפט פלילי