"עד לא מזמן כל מנכ"ליות הבנקים היו נשים"

כיצד המלחמה תשפיע על המגזר הפיננסי ועל תחום התשתיות? שאלות אלה עלו במהלך פאנל מיוחד בהנחיית כתב כלכליסט עמיר קורץ, במסגרת כנס מובילות את ישראל של כלכליסט ובנק לאומי. בפאנל השתתפו יעל סולומון, סמנכ"לית תשתיות במנהל התכנון וחגית ארגוב, ראש החטיבה הפיננסית, בנק לאומי.

עולם התכנון והנדל"ן הוא גברי וגם המגזר הפיננסי, יש מיעוט של מנכ"ליות. איך החוויה הזאת עובדת?

חגית: "עד לא מזמן כל מנכ"ליות הבנקים היו נשים, יש התפתחות בתחום הזה ורואים יותר נשים - המגזר הפיננסי מוביל בתחום, יש פרגון ויש מקום להתקדם ומי שטובה תצליח. אני חושבת שזו דרך שצריך לעשות, לא לפחד, מי שטובה צריכה להאמין בעצמה ולעבוד קשה ולהתקדם".

יעל: "אני חושבת שהתמונה השתנתה. נושא המגדר אינו אישיו, מי שטובה מתקדמת ויש לנו במנהל התכנון שתי סמנכ"ליות. אני היתי בתפקידים בכירים ומי ששואפת להצליח בישראל מתקדמת. השמיים הם הגבול וכל תפקיד שאני עושה אני רואה בו תפקיד חלונות. אנחנו גוף שמקבל נשים כמקבלות החלטות וכבכירות אבל זה לקח זמן עד שהגיעו להבנה שנשים משנות מציאות. מינהל תכנון כמי שמוביל את תכנון הדיור הוא מקום שרואים את תרומת הנשים בו".

מבחינת המצב הקיים, אנחנו במלחמה, אין סוף באופק, יש גירעון. והנה דירוג האשראי של ישראל נפגע - מה השקפתכן בנושא?

חגית: "ראשית יש הרבה תרחישים להתפתחות המלחמה. אני אגיד שאנו מופתעים לטובה מההתאוששות, הצמיחה גדלה, האבטלה ברף נמוך, האינפלציה התייצבה ואנו צופים שהיא תהיה באזור 2% והורדת הריבית תתאפשר. אני חושבת שהצמיחה תהיה חיובית, יותר ממה שצפינו בתחילת המלחמה, יש אופטימיות, כמדינה וכבנקים נכנסנו למלחמה במצב חזק".

אילו סקטורים במשק יותר פגיעים?

חגית: "עיקר ההתאוששות במגזר הפרטי אבל בנדל"ן יש השפעה, במיוחד על הבנייה, הריבית הגבוהה משפיעה וההתאוששות מורגשת יותר במשקי הבית. בעסקים הריבית הגבוהה משפיעה".

איך במינהל התכנון נערכים לפגיעה בחברות הבנייה? כיצד נערכים למצב כלכלי מלחמתי בפועל?

יעל:"גם מבחינה תכנונית – הממשלה הספציפית מעניקה מענה בתשתיות בנושא תוספות של יחידות דיור, מה שחסר הוא פועלים, ונושא הדיור הוא מנוע צמיחה למשק. מבחינת הפועלים עוד לפני המלחמה קיבלנו פניות על היעדר פועלים. הקמנו צוות חשיבה לנושא ויש כיום מצב בו אזורי תעשייה לא הצליחו להתרומם. אנו פונים לאזורים שצמודים לערים כדי לא להגיע למצב שהפועלים נכנסים למחנות עבודה אלא מתפקדים כחלק מהקהילה, זו הסרת חסמים. אנו פועלים בכיוון זה והכל מיועד לתת פתרון למגורים ותשתיות".

אתם תכננתם את המטרו. לפני המלחמה דובר על 15 שנים לביצוע. יהיה כאן מטרו? מתי?

יעל: "זה יקרה. זה יקרה כי בלי המטרו שהוא פרויקט התשתית הגדול ביותר של מדינת ישראל המדינה תהיה בבעיה. אם זה לא יקרה הנטל הכלכלי יהיה גדול, ההפסד למשק יהיה גדול וזו הדרך היחידה לפתור את משבר הגוטש. הפרויקט הזה החל, הוא קורה, וזה לא רק מבחינת כספי תכנון אלא גם מבחינת זה שהפרויקט מעסיק אנשים, זה פרויקט תשתית ענק שיכול להוציא את המשק ממשברים רבים, הפרויקט הזה קורה במיוחד במובנים של הפקעות שקורות, תשתיות שמונחות, זה עובד".

כשבוחנים למי ניתן אשראי בפרויקטים כאלה, לאילו סקטורים, האם ניהול הסיכונים השתנה?

חגית: "ניהול הסיכונים מוקפד, אנו בודקים למי נותנים כסף. היטב. המלחמה מציגה אומנם תרחישים עתידיים שונים אבל אנו מלווים את הלקוחות, בהלוואות, בהקלות, במקביל אנחנו גם מנהלים סיכונים".

מה יקרה ביום שאחרי המלחמה?

חגית: "אנשים יוכלו להחזיר הלוואות ולחזור לחייהם הרגילים והבנקים ילוו אותם, חובות ייפרסו".

כשאת מסתכלת קדימה איך יראה תחום התשתיות בישראל?

יעל: "אם המדינה לא תתמקד בתשתיות נהיה במקום גרוע, תשתיות הוא עולם ענק של אנרגיה, תחבורה, תעופה, כמה משרדים עוסקים בזה ובלי התמקדות בזה נהיה במקום גרוע כי תשתיות הן מנוף לצמיחה".