ירוק עולה בשוק ההון

הבורסה לניירות ערך פרסמה בחודש שעבר טיוטת מסמך לפרסום דו"חות אחריות ציבורית, הכולל דיווח של חברות בנושאים חברתיים, סביבתיים ותאגידיים (ESG). זהו עוד שלב בדרך ליישור קו של המשק הישראלי עם השווקים ברחבי העולם בתהליך שבו תחום ההשקעות האחראיות הופך מנישה, שמכילה חברות עם אג'נדה חברתית, למיינסטרים, שמשפיע על דירוג של חברות.

השינוי הזה הוא תולדה של כמה גורמים, הראשון הוא מציאות סביבתית, שההנהגה הגלובלית של העולם, שהתכנסה בשנה שעברה בוועידת האקלים בגלזגו, לא יכלה להישאר אדישה כלפיה. הגורם השני מגיע מהשטח. מחקרים מלמדים שצעירים ונשים משקיעים בהתבסס גם על שיקולים ערכיים, והם מעוניינים להשקיע בחברות שעושות טוב לקהילה ולסביבה.

אידית מוסקוביץ', מנהלת חדרי העסקאות בבנק הבינלאומי | יח"צ

הכיוון הזה מתיישב היטב עם תפיסת העולם של אידית מוסקוביץ', המנהלת של חדרי העסקאות בבנק הבינלאומי, שהיא האישה היחידה בתפקיד התובעני הזה בארץ, וגם בעולם אין הרבה נשים דילריות בחדרי עסקאות, תחום שעדיין נחשב מעין "מעוז של גבריות". מוסקוביץ' התחילה את דרכה המקצועית בבנק כסטודנטית לחשבונאות. לתפקידה הנוכחי היא הגיעה אחרי שכיהנה בשורה של תפקידים בצמתים משמעותיים בבנק, בהם מייסדת ומנהלת של יחידת הבקרה של הבנק ומנהלת חדר עסקאות מט"ח. לדבריה, "לכל תפקיד אני מביאה את הערכים שאני מאמינה בהם. זה נכון גם בכל מה שקשור לתפיסת העולם הניהולית שלי, כמנהלת של צוות המונה כ-80 עובדים, מתוכם כ-20 עובדות. וזה מתיישב גם עם תפיסת העולם המקצועית שלי כמנהלת השקעות ובהתנהלות שלי מול הלקוחות".

איך זה בא לידי ביטוי ביומיום?

"המוטיב החברתי שזור בהיבטים רבים בהתנהלות הבנק. החל בכך שאת המתנות לעובדים אנחנו מזמינים מארגונים חברתיים, מתוך מודעות לחיבור עם גופים חברתיים, וכלה בעובדה שבית הבינלאומי הוא בניין המשרדים הירוק הראשון בישראל. במישור המקצועי, אנחנו מוכוונים להשקיע בחברות שעומדות בכללי ה- ESG. זה נכון גם מסיבות ערכיות, חברתיות, סביבתיות ועסקיות, מכיוון שארגונים שפוגעים בסביבה או שלא מנהלים ממשל תקין חשופים לקנסות וענישה, ואנחנו לא רוצים לתרום ולתמוך בחברות כאלה וגם לא להיות חשופים לחברות מזהמות. ה-ESG הוא גם מרכיב בשיקול למתן אשראי. ככל שמשבר האקלים מחמיר ואנחנו מגיעים למזגי אוויר קיצוניים ופגיעה בסביבה, ארגונים שלא תורמים למניעת זיהום בטבע והקטנת פליטת הפחמן לא יזכו לתמיכה ואהדה של הציבור ובסופו של דבר אולי גם לא ישרדו. אני מאמינה שהשקעות אחראיות מביאות בסופו של יום גם לתשואות טובות יותר. במישור האישי, אני נוהגת ברכב חשמלי, הרבה בזכות הבת שלי, שעודדה אותי ומסרבת לעלות לרכב שהוא לא חשמלי, היא שייכת לדור הצעיר שחשוב לו מאוד לא לפגוע בסביבה".

איך משקיעה יכולה לדעת אם חברה היא חברה אחראית?

"מדד Indxx Climate Change Solutions משקף ביצועים של חברות אחראיות הפעילות בנושאים של שינויי אקלים וסביבה ויכול להיות כלי המסייע לאיתור חברות כאלה. המדד מחלק את החברות לארבע קטגוריות: חברות שמשתמשות באנרגיה חלופית, לדוגמה באנרגיית רוח, או תעשיית הרכבים המונעים באנרגיה חלופית כמו טסלה, למשל; חברות שעוסקות בניהול פסולת; חברות שמייצרות כלים לייעול וחיסכון באנרגיה; יצרניות של רשת חכמה, שבוחנות את צריכת הנתונים בכל רגע נתון ונותנות אינדיקציות על צריכת שיא שיש במקומות מסוימים. אפשר גם לעקוב אחרי המדד הזה.

"נוסף על כך, חברות הדירוג הגדולות מנקדות גם את פרמטר ה-ESG, כך שאפשר להיכנס לאתרי החברות האלה ולקבל את המידע".

ואם אני רוצה לעבור לשלב הבא, להשקיע?

"בתחום ההשקעות של חברות ירוקות יש קרנות סל שעוקבות אחרי חברות קלינטק, וקרן שעוקבת אחרי Indxx Climate Change Solutions, כך שמי שמעוניינת להשקיע יכולה לעקוב אחרי הקרנות הללו, או להשקיע ישירות באחת החברות שמופיעות בהן או בתעודת סל שעוקבת אחרי תת-סקטור, לדוגמה תחום האנרגיה הסולארית".

לקראת סיום השיחה, מוסקוביץ' מספרת לי שבית הבנק הבינלאומי הוא בניין ירוק שזכה לקבל, כבר לפני כמה שנים, תעודה של המשרד לאיכות הסביבה כבניין המשרדים הירוק הראשון בישראל. "יש לבניין הרבה מוטיבים סביבתיים, אבל המוטיב העיקרי בבנייה הוא הקיר האקלימי – זכוכית כפולה שבתוכה אוויר כלוא, שמאפשר חיסכון ניכר באנרגיה שדרושה לחמם ולקרר את הבניין. הבנייה של הקיר הכפול ייקרה את הבנייה בשיעורים ניכרים אבל החיסכון באנרגיה החזיר את ההשקעה הזו בתוך כעשור, והרווח הסביבתי כמובן גדול".

# השקעות אחראיות

1. מדד Solutions Change Climate Indxx

2. חברות דירוג האשראי תחת ESG

3. קרן עוקבת Solutions Change Climate Indx

4. קרנות סל שעוקבות אחרי חברות קלינטק

# ישראל הופכת ירוקה, ההתחייבויות בוועידת גלזגו

1. הפחתה של 30% בפליטות מתאן עד שנת 2030 מרמות של שנת 2020.

2. שורה של יעדי הפחתת פליטות מכלי רכב, כולל מכירת כלי רכב מאופסי פליטות עד
2040 או 2035 בשווקים מובילים.

3. מעבר למערכות ייצור מזון חקלאיות בנות-קיימא

לקריאה נוספת על שוק ההון>>