הונאת ג'ונקו: תמרור אזהרה להייטק הישראלי

המשבר בהייטק ובכלכלה העולמית חושף לאט ובעקביות אלו חברות נבנו בצורה נכונה, ואלו רכבו על הגל ונהנו מהגאות ללא בסיס יציב. הפיטורים והמשבר בהייטק הישראלי מציפים טעויות בקבלת ההחלטות ומאלצים יזמים ומשקיעים לחשבון נפש.

הונאת ג'ונקו, שמסעירה כעת את האקוסיסטם הישראלי, היא אות הפתיח לחשבון נפש והתפכחות משנות הבועה. עם זאת, לעניות דעתי היא אינה מראה להייטק הישראלי. ייתכן שעוד ייחשפו פרשות הונאה נוספות בענף, אבל רוב היזמים הישראלים הם פורצי דרך בתחומם, שיודעים לקחת רעיון ולהפוך אותו למוצר בזכות יוזמה, יכולות מדהימות, ועבודה אחראית, מאומצת וחסרת פשרות.

למרות זאת, עם סימנים ראשונים של יציאה מהמשבר ובפתחו של שוק שורי בוול סטריט שיחלחל בהמשך גם למגזר הפרטי, חשוב לבחון אלו לקחים התעשייה כולה – יזמים ומשקיעים - יכולים ללמוד לסבבים הבאים:

בדיקת נאותות לא מתקצרת בזמן גאות – הדברים נאמרים בזהירות המתבקשת מאחר ועוד לא כל הפרטים ידועים, ורמת התחכום של ההונאה הייתה גבוהה. ועדיין, יש להניח שחלק מהנתונים שהונחו בפני המשקיעים לא היו עוברים בדיקת נאותות "רגילה", או שהיו מתגלים בזמן קצר יותר לאחר ההשקעה. תקופת הבועה של 2021 יצרה שוק שבו המשקיעים פחדו לפספס את העסקה הבאה ובחרו ככל הנראה בקיצורי דרך. הסכם העקרונות (Term-sheet) שנחתם תוך 24-48 שעות, לא נחשבו למחזה יוצא דופן באותם זמנים (אך גם לא למחזה המוני, חשוב להדגיש).

אין צורך לדבר רק על ההונאה הנוכחית בכדי להבין שתקופת הבועה אופיינה בכשלי שוק רבים. סטארטאפים לא מעטים עומדים כיום בפני שוקת שבורה – את חלקם מכריע המצב הכלכלי בעולם, אך חלקם היו יכולים להיות ממוצבים היום יותר טוב ביחס למשבר באמצעות צמיחה תואמת לגודלם ומודל עסקי בריא. בדיקות הנאותות צריכות להתקיים ביסודיות ובצורה דומה בתקופות גאות ושפל. המחיר שישלמו משקיעים שיהיו מעורבים בעסקאות מפוקפקות כבד בהרבה מהפחד לאבד עסקה מוצלחת.

סופו של השקר להתגלות – רבים מהיזמים אינם יזמים של סטרטאפ אחד. גם הונאת ג'ונקו שנחשבת למתוחכמת במיוחד בזכות שילוב של גורמים, צפה בסוף אל פני השטח. השוק זוכר היטב יזמים שלא שיקפו את המציאות הנכונה במקרה הטוב, ורימו במקרה רע. כיזם בעברי אני מודע היטב לעובדה שלא תמיד אפשר לדייק ברמה מרבית והפיתוי להוציא נתונים שיעלו את השווי הוא אדיר, אך היושר והמוניטין היא הקרדיט הכי חשוב להצלחת היזמים בסיבוב הבא.

אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר – בניגוד לשוק הציבורי, סטארטאפים שפועלים במגזר הפרטי יכולים להציג פרשנות שונה לנתונים דומים, או "לשחק" עם הנתונים. חלק מהכסף שהגיע לסטארטאפים מקורו בשוק המוסדי-ציבורי, ולכן יכול להועיל אם התעשייה תאמץ כמה סטנדרטים מהשוק הציבורי שיכניסו קצת יותר שקיפות. כמו מדדי הרווחיות שהפכו לחשובים ביותר בתקופת הפוסט קורונה, יזמים שיציגו נתונים בשקיפות ויתנו למשקיעים גישה עמוקה לנתונים יזכו מהם לאמון רב יותר.

הזהרו מ–ARR – אחד מהמדדים המועד ביותר לפורענות ואהוב על יזמים הוא ה - ARR (הכנסה שנתית צפויה). כאן היצירתיות של היזמים ואנשי הכספים מתגלה במלוא תפארתה, והם יכולים לדווח על ARR גבוה שאינו קשור למציאות, אך גם אינו נחשב לרמאות בגלל מרחב הפרשנות בתחום. למעשה, כיום כל חברה מחשבת לעצמה את ה – ARR, בהעדר סטנדרט אחיד. זהו כר פורה לאי-סדרים, שמצריך בדיקה עמוקה מצד אחד, ושאיפה לסטנדרטיזציה בהגדרת המדד מצד שני.

השקיעו ללא משוא פנים – באקוסיסטם הישראלי הקטן כולם מכירים: היזם הזה שירת עם המשקיע ב- 8200, אלו למדו יחד באוניברסיטה, אלה צמחו בחברות מצליחות ומוכרות, אלו כבר עשו אקזיט פעם אחת, ועוד. יש המון מותגים ומילות קסם בהייטק הישראלי שמהווים קיצורי דרך ליזמים. המשקיעים חייבים לבחון כל השקעה לגופה, לעומק, בלי עיגול פינות גם כשמדובר בחברות עם היזמים ה"נכונים".

מורן צ'מסי הוא שותף מנהל בקרן הסקנדרי Amplefields Investments