השלב הראשון בקץ הדמוקרטיה: החלשת שומר הסף

דמוקרטיות אינן נעלמות באחת, הן מתפוגגות לאיטן, משנות מוסדות וערכים. ראשונים להשתנות הם שומרי הסף. החלשתם היא מבוא לשינויים נוספים שיתאפשרו בנקל אל מול התצורה החדשה והרפה שמייעד להם המשטר החדש.

בכדי להבין מה תהא דמותם ותכולתם של היועצים המשפטיים, כנאמני השר הממנה, כפי שמייעדת להם החקיקה החדשה מבית מדרשם של נציגי הנאשם, די אם נביט שנים מעט לאחור, אל שומר הסף, העומד בראשה של משטרת ישראל ומופקד מכוח פקודת המשטרה על מניעת עבירות וגילוין.

תקציר הפרקים הקודמים; בדצמבר 2018 מונה ניצב מוטי כהן כממלא מקום מפכ״ל המשטרה, במקומו של המפכ״ל היוצא, רוני אלשיך. לעובדה כי בתקופתו של האחרון נפתחו חקירות רבות כנגד ראש הממשלה, היתה קרוב לוודאי, השפעה על ההחלטה שלא להאריך את כהונתו. ניצב כהן שימש במשך שנתיים כממלא מקום, אולם למרות שכהונתו הזמנית הוארכה מעת לעת באופן חסר תקדים, המבטא את מידת החולשה של הארגון כולו אל מול הדרג הנבחר, סבר השר הנכנס, כי מינויו למפכ״ל אינו ראוי והעדיף על פניו ועל פני מועמדים ראויים אחרים, את ניצב שבתאי.

מינויו של שבתאי, הפתיע רבים בארגון ומחוצה לו, העדפתו על פני מפקדי מחוזות מנוסים וממלא מקום מפכ״ל שהתמודד עם אתגרי הגלים הראשונים של משבר הקורונה, למרות ואולי בגלל דעת המיעוט של השופט בדימוס גולדברג בוועדה שדנה במינוי, הפתיעה ובלטה בחוסר הגיונה. מתכתבת עם ניסיונותיו הקודמים והפחות מוצלחים של השר למנות ממלאי מקום לתפקיד פרקליט מדינה, בתפקידו הקודם כשר המשפטים.

לאחר המינוי פרסם העיתונאי לירן לוי כי כחודשיים לפני ששבתאי הוכרז כמפכ"ל המשטרה הוא השתתף במפגש עם פעילים פוליטיים וחברי מרכז ליכוד. במקום אחר פרסם העיתונאי ברוך קרא כי שבתאי החל לראיין מועמדים לתפקיד היועץ המשפטי למשטרה, במקומה של היועצת המשפטית למשטרה, שזכתה לביקורת מצידו של יאיר נתניהו.

חוסר ניסיונו של שבתאי ויהירותם של ממניו, עומדים בליבת החקירה של אסון מירון, פגישותיו המקדימות עם פעילי הליכוד, הועברו לבחינת המחלקה לחקירות שוטרים. אולם בשונה מהם, נאמנותו הטוטאלית לממניו, הישנים והחדשים, עשויה להסביר את העדרן של חקירות שחיתות וטוהר מידות כנגד נבחרי ציבור לפני ומאז כניסתו לתפקיד.

לפני כשבוע בראיון לתכנית ״פגוש את העיתונות״ במענה לשאלה האם פסה השחיתות מהארץ ? ענה שבתאי כך: ״היום (ובניגוד לעבר - ע.ק) לא יהיה מצב שאנחנו יוצאים לתקשורת כנגד אותו גורם שנחקר. לא יהיה מצב שנחקר, נפרסם את שמו או נצא עם איזה הצהרה תקשורתית, לפני שנגבש ראיות. אין מצב שאני בא, חוקר יזום, מכניס מקורות מודיעיניים, בשביל לחקור אישי ציבור".

לידיעת המפכ״ל, גם בתקופות קודמות, בהן טרם התברכה המשטרה, במצפן הערכי, שהעניק לה השר אוחנה, לא נהגה המשטרה לפרסם שמות נחקרים, הדבר אסור ומנוגד לחוק ולהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. כל אדם הוא בחזקת זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו ורשויות השלטון העוסקות בפעולות מעצר, חיפוש, חקירה והעמדה לדין חייבות לשוות עיקרון זה לנגד עיניהן בבואן לשקול שאלת הפרסומים של פעולותיהן. כך נהגו לפניך, כך ינהגו אחרי לכתך. יחד עם זאת, בעת הארכת מעצר (שלב בו, כידוע, טרם נתגבשו ראיות) או בסיומה של חקירה בעלת עניין לציבור (שוב שלב שגם בו טרם נתגבשה תשתית ראייתית מספקת מבחינה משפטית), ניתן וראוי לשקול את פרסום שם הנחקר, בהתאם להנחיה המוזכרת.

בורותו המשפטית של המפכ״ל אינה מפתיעה, מטרידה יותר הצהרתו לפיה אין הוא יוזם חקירות כנגד אישי ציבור. פה קבור כלב השמירה של שלטון החוק או במילים אחרות פה טמונה גופתו של שומר הסף. עבירות שחיתות הן עבירות חשיפה, כמו עבירות סחר בסמים, כמו עבירות סחיטה באיומים או עבירות פשיעה מאורגנת. ללא יוזמה, ללא הפעלה של סוכנים, מקורות מודיעיניים, כלים טכנולוגיים, חדירות סמויות לא תפתחנה חקירות. המתנה לתלונות, פירושה אובדן ההרתעה, אבדן ההפתעה ואובדן התחבולה. חובתו של שומר הסף היא לשלטון החוק, לא לאלו שמינו אותו ולא לאלו שתמכו וקידמו את מועמדותו בחצרות רבנים ובמפגשי פעילים.

לפני עשור ומחצה, בבג״ץ 5699/07, שעניינו הסדר הטיעון שהוצע לנשיא קצב, כתב השופט א. לוי, (לידיעת הקורא ש. רוטמן, מדובר בשופט הנחשב לשמרן) בשולי האירועים דאז, דברים שכוחם יפה גם עתה; ״מול השחיתות הציבורית הגוברת יש לחזק את מערכת אכיפת החוק, ובראש ובראשונה את גורמי החקירה, התביעה ובתי-המשפט, כדי שאלה יוכלו לפעול ללא מורא וללא משוא פנים, לחשיפתן של עבירות ולהעמדתם של עבריינים לדין. אלא שגם בתחום זה המציאות אינה מעודדת. לא זו בלבד שחיזוקה של אותה מערכת רחוק מלבם של גורמים בכירים ברשות המחוקקת וברשות המבצעת, אלא שנראה כי לאחרונה הם פועלים ללא ליאות, וכמי שאחזה בהם תזזית, להביא לדה-לגיטימציה של מערכת המשפט, תוך התהדרות באצטלא של סיסמאות נבובות, ש׳הפרדת הרשויות׳ היא אחת מהן״.

השחיתות הציבורית לא נעלמה, לא פסה מעולמנו הדל, חסידיה פעילים, יוזמים וחומסים את נכסיה ומשאביה של המדינה. אמנם זירות החקירה של השחיתות, אינן מזמנות ביקור מתוקשר, אולם השחיתות - פנים רבות לה, יש שימצאו אותה בשלטון המקומי, יש שיגלו אותה במסדרונות הממשל, בחברות הממשלתיות, בהסדרים קואליציוניים, בעסקאות בינלאומיות, ויש שיאתרו אותה, רחמנא ליצלן, דווקא בסמיכות מדאיגה לשומרי הסף.

ערן קמין, תת ניצב (בדימוס), היה בין השאר ראש חטיבת החקירות במשטרת ישראל, מפקד בפועל של היחידה הארצית לחקירות הונאה ונציג המשטרה והמשרד לביטחון לאומי בארה״ב ובקנדה