פוטנציאל לא ממומש? שלוש שנים אחרי הסכמי אברהם הסחר עם בחריין לא ממריא

שר החוץ אלי כהן יצא לביקור מדיני של יומיים בבחריין, מדינה ערבית שחתמה על הסכם נורמליזציה עם ישראל במסגרת הסכמי אברהם בשנת 2020. מרכז הכובד של הביקור היה מדיני וכלל פגישות עם יורש העצר הבחרייני ובכירים נוספים, אך במשרד החוץ ביקשו לשוות לביקור גם היבט כלכלי-עסקי ואל המשלחת הצטרפו כ-30 אנשי עסקים שייצגו חברות ישראליות. גם הבחריינים שמו דגש על היחסים הכלכליים בין המדינות וכהן ואנשי העסקים נפגשו עם שורה של בכירים כלכליים בממלכה דוגמת שר האוצר, שר האנרגיה, שר התעשייה והמסחר, מנכ"ל קרן העושר ומנכ"ל הרשות לעידוד השקעות במדינה.

העיסוק המרובה בנושא הכלכלי נובע ככל הנראה מכך שבשתי המדינות סבורים שהיחסים הכלכליים שנוצרו בין המדינות אינם מספקים. שר החוץ כהן הזכיר בכל נאומיו את הפוטנציאל של היחסים הכלכליים בין שתי המדינות, אך הסאבטקסט הברור הוא הפוטנציאל הלא ממומש. בשנת 2022 היקף הסחר בין שתי המדינות עמד על כ-13 מיליון דולר בלבד, וזאת בהשוואה להיקף סחר של 2.6 מיליארד דולר בין ישראל לאיחוד האמירויות, וזאת למרות שבחריין והאמירויות חתמו בו זמנית על הסכמי אברהם. בישראל מדברים על כך שהיקף הסחר צפוי להכפיל את עצמו פי 3 בשנה הקרובה, אך גם אם זה יגיע ל-40 או 50 מיליון דולר עדיין מדובר בסכומים זניחים. גם התיירות בין המדינות עד כה לא מתרוממת, וב-2022 כ-4,500 תיירים ישראלים בלבד ביקרו בבחריין, וכמות זניחה של תיירים בחריינים שהגיעו לישראל – וזאת למרות השקת קו טיסה של 5 טיסות שבועיות של Gulf Air שמחבר בין נתב"ג לשדה התעופה במנאמה.

כלכלת בחריין מבוססת על משאבים טבעיים דוגמת גז טבעי, נפט ואלומיניום וסקטור האנרגיה עדיין מהווה את המרכיב המשמעותי ביותר להכנסות המדינה (60% נכון ל-2010) וזאת למרות מאמצים משמעותיים מצד ממשלת בחריין לגוון את הכלכלה בכדי להתמודד עם ההידלדלות ההדרגתית של מאגרי הגז הטבעי של המדינה.

במהלך הביקור, ניתן היה לראות את ההבדלים המשמעותיים בציפיות הכלכליות בין שתי המדינות, שייתכן ומובילים לכך שבשני הצדדים מרגישים כי הפוטנציאל לא ממומש. הרושם שנוצר הוא שבבחריין מעוניינים שחברות ישראליות יעבירו את הפעילות העסקית שלהן כמו גם את מרכזי השילוח והייצור שלהן לבחריין, שמשמשת כמקלט מס שמאפשר לחברות זרות לשמור על הבעלות הזרה שלהן. מצד שני, אנשי העסקים הישראלים שהשתתפו במשלחת שיקפו כי ניסיונות שלהם להשקיע במדינה או לעבוד עימה נתקלו בקשיים, ושבניגוד לאמירויות, הממשלה והתעשייה המקומית (שקשה להפריד ביניהן) לא נוטות להשקיע כסף בעצמן. פער התפיסה הזה מוביל לכך שישראל ובחריין פועלות במעין ניגוד אינטרסים – כאשר כל אחת מהשתיים מבקשת למשוך אליה השקעות מהשנייה מבלי להכניס את היד לכיס בעצמה.

למרות היקף הסחר הנמוך, עדיין נוצרו מספר שיתופי פעולה מסחריים בין אנשי עסקים בשתי המדינות בין השאר באמצעות דחיפה של השגריר הישראלי במדינה איתן נאה. במהלך הביקור חברה אחת הכריזה על פתיחה של מרכז לוגיסטי בבחריין, וחברה נוספת חתמה על מזכר הבנות שאמור לטענתם להוביל לעסקה בהיקף של עשרות מיליוני דולרים. כמו כן, נקודת אור כלכלית נוספת ביחסים בין שתי המדינות היא מעורבותם המשמעותית של ערבים ישראלים בכל הקשור ליחסים העסקיים שמתהווים בין שתי המדינות, כאשר אלו היוו בין רבע לשליש מהמשלחת העסקית שהגיעה למדינה. אחד מהם סיפר במהלך אחת הפגישות העסקיות כי חברה בבעלותו מספקת שירותים לוגיסטיים שמאפשרים העברת סחורות בדרך יבשתית במשאיות בין בחריין לישראל דרך סעודיה וירדן. לטענתו, הנתיב היבשתי מאפשר הגעה מהירה של סחורות לעומת האלטרנטיבה של תעלת סואץ, אך מחיר השילוח יוצא יקר יותר פי 1.8 עקב העלויות שכרוכות בביורוקרטיה ובלוגיסטיקה שבהעברת סחורות בין המדינות. במשרד החוץ פועלים לקדם את היוזמה של גשר יבשתי בין המדינות, ומקווים כי התקדמות המגעים לנורמליזציה מול סעודיה יאפשרו לקדם נתיב ישיר ובהמשך גם מסילה.

מבחינת משרד החוץ הביקור עבר בהצלחה יתרה. עם זאת, ניכר כי ההדים סביב התקרית הדיפלומטית שאירעה בשבוע שעבר בעקבות הדלפת הפגישה עם שרת החוץ הלובית עדיין לא שככו. לא פעם נדמה כי במשרד היו בכוננות מכך שהשר ידבר יותר מדי על דברים שעדיף שיישארו בחדרים הסגורים, ומספר פעמים מנכ"ל המשרד רונן לוי רמז לו בעדינות כי עדיף לו לשמור פרטים מסוימים לעצמו. וכמובן שלא ניתן לקיים משלחת דיפלומטית בממשלה הנוכחית ללא נוכחות ליכודית משמעותית, ובאופן חריג התלווה למשלחת העיתונאים ליאור קצב, ראש עיריית קריית מלאכי לשעבר ואחיו של הנשיא המורשע משה קצב – שהצטרף כ"איש עסקים" לאירועים דוגמת הגעתו של השר כהן לבסיס הצי האמריקאי. גם חבר הכנסת עמית הלוי מהליכוד הצטרף לביקור וזאת על תקן "יו"ר אגודת הידידות ישראל-בחריין" שהוא עצמו הודה שפעילותה זניחה, ורשם תקרית דיפלומטית זניחה כאשר התלונן כלפי שר החוץ הבחרייני עבד א-לטיף א-זיאני על כך שלא מספיק תיירים בחריינים מגיעים לישראל.