חשש לגידולי החיטה בארץ בעקבות מחסור בגשמים

במהלך חודש נובמבר, החלו חקלאים בישראל לזרוע חיטה בשדותיהם. הם דישנו את השטח, זרעו את הזרעים הראשונים לעונה, וחזרו לביתם כדי להמתין לגשמי דצמבר, הגשמים שיכריעו את גורלם של השדות. החיטה בשטח כבר החלה לנבוט בעקבות הגשמים הראשונים, אך לפי התחזיות חודש דצמבר עלול להיות יבש מן הרגיל, ולהותיר את מגדלי החיטה אל מול שדה גווע. גידולי החיטה אינם מושקים באופן מלאכותי אלא זקוקים לגשם, וזקוקים לממטרים בפרק הזמן הקריטי לגידולם – עד אמצע ינואר. היעדר משקעים משמעותיים, עלול לגרום לנזקים והפסדים עבור החקלאים.

לפי התחזיות, במחצית הראשונה של חודש דצמבר לא צפויים גשמים משמעותיים, וייתכן אף שחודש דצמבר כולו יהיה שחון מהרגיל. הקוטב הצפוני והאזורים הסמוכים לו חמים מהממוצע לתקופה הנוכחית בשנה, וכתוצאה מכך אוויר חורפי קר מתקשה לזרום דרומה, ונותר באירופה – שם צפוי דצמבר קר ועתיר משקעים. ״אנחנו, במזרח התיכון, נשאר לעת עתה בלי משקעים משמעותיים, עם מזק אוויר אביבי ויבש, אולי אף עד סוף דצמבר״, מסביר ד״ר עמיר גבעתי, מומחה לאקלים מהחוג למדעי סביבה, באוניברסיטת תל אביב והמנהל המדעי בחברת ׳ניהול משאבי סביבה׳.

בישראל מגדלים חקלאים קרוב למיליון דונם של חיטה, ובמרבית השדות אין כל תשתית השקיה. בקנט, קרן הביטוח החקלאית, מסבירים כי דצמבר ללא גשמים יכול לגרום לכך שהחיטה לא תינבט, וגם ינואר גשום במקרה כזה – עלול להיות בבחינת ״מאוחר מדי״ עבור הגידולים. במצב כזה, יאלצו חקלאי החיטה להתמודד עם ההפסדים.

לפי נתוני קנט, בעקבות דצמבר יבש במיוחד בשנת 2017, נאלצו המבוטחים לזרוע מחדש כ-50 אלף דונם של חיטה. קנט שילמה כ-2 מיליון שקלים בגין הנזקים, פי 20 מהממוצע השנתי (כ-100 אלף שקל).

״אנחנו עלולים להיפגע כלכלית מאוד, זה יכול להגיע למאות אלפים ומיליונים לחקלאים״, אומר עופר ליברמן, חקלאי המגדל חיטה בקיבוץ ניר עם, בעוטף עזה. ״היו לנו שנות בצורת, וזה השפיע על שורת הרווח של כל ענף החקלאות. בחיטה בלבד ראינו בשנים מסוימות הפסד של יותר ממיליון שקל. לא לכל החקלאים יש ביטוח, ובכל מקרה יש לחקלאים השתתפות עצמית לא מבוטלת. רוב החיטה שמשתמשים בה בישראל היא חיטת יבוא, אבל מבחינתנו החקלאים, המשמעות היא שאנחנו עלולים לא להרוויח. אנחנו יכולים רק להתפלל לגשם״.

חיטה ושעורה הם שניים מהגידולים העיקריים בעולם המשמשים לייצור מזון ומשקאות, והם הבסיס התזונתי לבני אדם ובעלי חיים כאחד, ולביטחון המזון העולמי. רק כ-20% מהחיטה הנצרכת בישראל מגודלת באופן מקומי, ומרבית הגידולים הופנו לאורך השנים האחרונות למספוא עבור משקי בעלי החיים. כלומר, למשק המזון המקומי. ישראל תלויה מאוד בשווקים העולמיים, גם הם תנודתיים – בין מלחמות ומפגעי אקלים. בשנת 2022, מחירי הדגנים העולמיים חוו את התקופה הפכפכה ביותר מזה יותר מעשור, כשרוסיה ואוקראינה, השקועות במלחמה ארוכה, סיפקו עד השנה כשליש מהחיטה הנסחרת בעולם.

למרות שחיטה נחשבת לגידול עמיד יחסית לשינויי אקלים קיצוניים, גם היא מושפעת מהתהליכים העולמיים, בין אם מדובר בימי חום קיצוני ארוכים, או בהיעדר משקעים. כך למשל, לפי המכון למחקר חקלאי ההודי, כל עלייה של מעלה צלזיוס בטמפרטורה מפחיתה את ייצור החיטה ב-4-5 מיליון טון. לפי מחקר שפורסם בשנת 2018 בכתב העת הבינלאומי לקלימטולוגיה, למרות העמידות היחסית של גידולי החיטה, בשנים 1981-2010, שינויי האקלים העולמיים תרמו להפחתת התשואות הממוצעות של החיטה ב-1.8% ביחס לצפי. לפי מחקר שפרסמה סוכנות החלל האמריקאית (נסא״א) שפורסם אשתקד, שינויי האקלים עשויים להוביל אמנם לירידה של 24% בתפוקת יבולי התירס בשנת 2030, אך דווקא לעלייה של כ-17% בגידולי החיטה – בשל האפשרות לגדלם באזורים חדשים, החווים התחממות.

בימים אלו, מבצעים במשרד החקלאות מחקר רחב היקף, בשיתוף ד״ר גבעתי. במחקר נבדקת השפעת שינויי האקלים על גידולי חיטה, תפוח אדמה וגזר בישראל, במטרה לבחון עד כמה גלי חום ארוכים משפיעים על טון התפוקה לדונם. כבר היום רואים החוקרים בצורה ברורה כיצד גלי חום ועצירת גשמים פוגעים בתפוקת החיטה ותפוח האדמה. כך למשל, לאחר אביב וקיץ חם במיוחד, ישנה ירידה משמעותית בתפוקה, עד כדי כ-15%.

״גלי חום באביב ועצירת גשמים – יכולים לגרום לנזק מקומי גם לגידול עמיד כמו חיטה. לאורך השנים האקלים ישפיע יותר ויותר, בעיקר גלי החום בתחילת עונת הקיץ, והחקלאות שלנו תצטרך להסתגל לתנאים החדשים״, מסביר ד״ר גבעתי. ״אם ישראל הצליחה לפתור את בעיית המחסור במים, היא לא יכולה לנטרל את השפעת גלי החום. החקלאים הישראלים יצטרכו להסתגל למציאות חדשה שבה יש אובדן גבוה יותר של יבול. הסתגלות תהיה כרוכה בשינויים של פרקטיקות חקלאיות, שיטות השקיה ואפילו אזורי גידול. החקלאות בישראל מתוחכמת, אבל יש גידולים שמאוד רגישים לשינויי האקלים״.