בניגוד למלכה: צ'ארלס שבר טאבו עם ביקור רשמי בישראל

במהלך 70 שנות כהונתה ביקרה המלכה אליזבת ב־13 מדינות ערביות, כולל פעמיים בירדן, אך נמנעה מביקור בישראל.

לבחירה הזו ישנם מספר הסברים, כמו רצון להימנע מביקור רשמי "באזורי סכסוך" מתוך עיקרון לשמור על הניטרליות של ארמון המלוכה הבריטי. הסבר נוסף קשור לאינטרסים המסחריים של בריטניה והרצון שלא "להכעיס" את מדינות המפרץ עם ביקור בישראל, כדי לא לסכן את עתידן של עסקאות. כיום, עם התחממות היחסים בין ישראל לבין מדינות המפרץ, סביר כי ביקור של המלך האנגלי בישראל לא צפוי לזעזע את קשרי המסחר בין הממלכה למדינות המפרץ.

יחסי הסחר בין בריטניה לשש מדינות המפרץ ענפים והוערכו בשנה שעברה בכ־40 מיליארד דולר. הצדדים מנהלים בחודשים האחרונים מגעים מתקדמים לחתימת הסכם סחר חופשי. עם קשר או בלי קשר להימנעות מהביקור בישראל, כיבדו מדינות המפרץ וירדן את זכרה של המלכה בהורדת הדגלים לחצי התורן למשך שלושה ימים.

בניגוד לאמו, המלך צ'ארלס ביקר בישראל שלוש פעמים — בהלוויית יצחק רבין ב־1995, בהלוויית שמעון פרס ב־2016 (אם כי הביקורים הללו הוגדרו כלא רשמיים), ובינואר 2020 הוא ערך ביקור רשמי במסגרת האירועים לציון 75 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ־בירקנאו. צ'ארלס ניצל את הביקור גם כדי להגיע לבית לחם.

בביוגרפיה על צ'ארלס שפורסמה ב־2018, נכתב כי הוא מאמין שהסכסוך הישראלי־פלסטיני הוא הסיבה לאיבה ולתסיסה בעולם האסלאמי. בנאומו בבית לחם הביע צ'ארלס את צערו על "הסבל" שעובר על העם הפלסטיני תחת "הכיבוש הישראלי". בעולם הערבי שיבחו אז את הנאום וטענו כי אלה היו האמירות האמפתיות ביותר כלפי העם הפלסטיני שנשמעו אי פעם מבן משפחת המלוכה הבריטית. במהלך ביקורו גם עלה צ'ארלס לקברה של סבתו הנסיכה אליס מבאטנברג, שהצילה יהודים בשואה, וטמונה בהר הזיתים בירושלים.