מנהלת האקלים מציגה: תקציב של מיליון וחצי שקל לשני ימי עיון בשנה

הממשלה היוצאת הרבתה לדבר על נושא האקלים, ולוועידת האקלים האחרונה, אף הגיעה עם משלחת חסרת תקדים בגודלה. אלא שמבדיקת "כלכליסט" עולה שדווקא מנהלת האקלים הממשלתית שהוקמה ב־2018 כדי לייצר מאמץ מתואם בין משרדי הממשלה והרשויות הציבוריות בנושא, התכנסה ב־2022 רק פעמיים, לימי עיון בלבד. גורמים במשרדי הממשלה החברים במנהלת מסבירים כי באותן התכנסויות לא התנהל דיון, לא התקבלו החלטות ולא גובשה תוכנית עבודה.

הממשלה הקימה את המנהלת לפני כארבע שנים, בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו, והפקידה על ניהולה את המשרד להגנת הסביבה. המטרה: לתאם פעילות בין המשרדים השונים, ולייצר פעילות משותפת שתקדם ״מוכנות גבוהה להשפעות האקלים המשתנה באמצעות יישום תוכניות פעולה וצעדי מדיניות שיקטינו את הסיכון הבריאותי, הסביבתי והכלכלי, ושתבאנה לניצול הזדמנויות ותועלות אפשריות הקשורות לשינויי אקלים״.

המנהלת נדרשה לגייס את הממשלה כולה ויחידותיה להתמודדות עם השלכות משבר האקלים ויצירת תוכניות ממוקדות בתחום – שכן במשרד להגנת הסביבה מצויות מעט סמכויות הנוגעות לנושא. כך למשל, משרדי האנרגיה והתחבורה מופקדים על התחומים בעלי הפליטות הגבוהות ביותר, משרד החקלאות נאלץ להתמודד עם שאלות הנוגעות לעתיד גידולי החקלאות בצל האקלים המשתנה, רשות הכבאות עם עידן של שריפות גוברות ורשות המים והביוב עם הצפות. בסך הכל, חברים במנהלת 32 גופים – ממשרדי ממשלה, ליחידות סמך, השלטון המקומי ואף התאחדות התעשיינים.

תחת המנהלת ועדות משנה בתחומים שונים: ועידה מדעית עליונה מייעצת, קידום מחקר, הערכת סיכונים, קידום מדיניות הסתגלות ועוד. גם תתי הוועידות, לא מרבות להתכנס. כך למשל, הוועידה המדעית התכנסה לאחרונה רק לפני כשלוש שנים. זאת, למרות שהממשלה קבעה שהמנהלת תוביל את השילוב של מדע ומדיניות, כדי ליצור אסטרטגיות שימושיות למקבלי ההחלטות. נכון להיום, למשרדי הממשלה אין מסגרת מדעית מקצועית שתשמש בסיס להחלטות בתחום.

למרות ההצהרות, ישראל לא מצליחה להשיג התקדמות משמעותית בתחום. לפני כשנה, הגדיר זאת מבקר המדינה כ״התקדמות בטווח שבין פיגור לאפס״. תכלול הנושא ותיאום פעילות משותפת, הם הכרחיים להתקדמות. המנהלת הופקדה על תיאום בין המשרדים –שנדרשו להציב לעצמם יעדים ולדווח למנהלת על התקדמותם, לצד מעקב אחר ביצוע האסטרטגיה הלאומית להסתגלות, ויישום תוכנית ההיערכות לשינויי האקלים ועדכונה מעת לעת. בשלב זה המנהלת לא מנחה את משרדי הממשלה בהכנת תוכניות הערכות להתמודדות עם משבר האקלים ולא מנטרת את ההיערכות וההתקדמות, ובשנה החולפת אף לא הגישה דו"ח שנתי כפי שמחויבת לעשות לפי החלטת הממשלה.

השנה, לראשונה, הוקצה למשרד להגנת הסביבה תקציב של מיליון וחצי שקל עבור המנהלת, אך הוא מתקשה לגרום לה להגשים את תכליתה. מתגובת המשרד להגנת הסביבה, עולה כי הוחלט באופן חד צדדי לשנות את פעילות המנהלת ולהתאימה למוגדר בחוק האקלים – הפיכתה לוועדה מייעצת, למרות שהחוק – הכולל מעטפת של גופים נוספים, כלל לא עבר, והחלטת הממשלה עודנה בתוקף. יתר על כן, על אף שהמשרד להגנת הסביבה אמור מתוקף תפקידו לתכלל את פעילות המנהלת לפי מטרות שהוגדרו לו בתור הגוף המקצועי בתחום, ולמרות שלאחרונה הוקם אגף חדש במשרד ומונתה סמנכ״לית שתופקד על ניהול המנהלת, בימים אלו מנהל המשרד הליך התקשרות עם ״גוף מקצועי״ חיצוני, שיקבל תשלום כדי ״להעניק את המעטפת לפעילות המנהלת ולסייע בהליך עדכון מטרותיה״.

גורמים בממשלה השותפים במנהלת איתם שוחחנו סבורים כי פעילותה בשנים האחרונות לא משקפת את הצרכים בשטח. ״במקום לשפוך כסף על חברות חיצוניות, צריך לייצר קבוצת עבודה של משרדי ממשלה. המנהלת במתכונתה הנוכחית לא עובדת כמו שצריך. היא התרחבה מאוד, וצורפו אליה המון אנשים. המפגשים הפכו לכנסים עם יותר מ-100 איש, וקבוצות כאלו גדולות לא יכולות לקדם שום דבר. במקור, המנהלת היתה אמורה להתנהל באמצעות ועדות שיקדמו נושאים שונים, קבוצות קטנות יותר וממוקדות יותר שהיו אמורות לעשות את העבודה בפועל. אולם רובן לא פעילות באופן שוטף״.

בממשלה אף תוהים האם המשרד להגנת הסביבה הוא הגוף הנכון להובלת תיאום ורתימה של כלל משרדי הממשלה, ומעלים את האפשרות של העברת המנהלת לניהול משרד ראש הממשלה או המל״ל, להם משקל סגולי רב יותר מול הגורמים השונים בממשלה.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: ״פעילותה המנהלת העלתה משמעותית את התודעה הציבורית והממשלתית לצורך בהיערכות למשבר האקלים. לאור השינוי הארגוני במשרד הכולל, בין היתר, הקמת אגף חוסן אקלימי, מגבש המשרד מטרות ויעדים מעודכנים למנהלת, לפיהם תקבע פעילותה. בנוסף לשינוי הארגוני, הוחלט שהמנהלת תתחיל לעבוד בהתאם לחוק האקלים, למרות שהחקיקה לא הושלמה. התקציב הושקע בהליך הארגון מחדש של המנהלת. לא הוגש דו"ח שנתי כתוצאה מהיערכות מחודשת״.