שיאומי 12 פרו: המסך? מרהיב. המצלמה? מעולה. הסוללה? נגמרת מהר

שיאומי היא אחת מיצרניות הסלולר החביבות על הישראלים מכיוון שהצליחה לפצח את מה שגורם לנו להתמוגג בחנות - הרבה מאוד תמורה למחיר נמוך. אבל עם השנים הפרדיגמה הזו הלכה ונשחקה עד שבשנים האחרונות החברה לא מסתפקת במכשירים זולים אלא מנסה גם להציע משהו מול אפל וסמסונג, מובילות קטגוריית הפרימיום בתחום.

כמו סמסונג היא החלה לפצל את מכשירי הדגל שלה לשלוש רמות - מכשיר בסיס, דגם פרו ודגם פרימיום שמכונה אולטרה. אם בשנה שעברה השיאומי 11 לסוגיו הציג כמה הברקות כמו למשל מצלמה מרשימה מאוד ועיצוב בולט לעין - השנה החליטו בשיאומי להוריד הילוך ולספק עיצוב סולידי יותר לדגם ה-12 לסוגיו. אבל בחברה לא שינו לגמרי את הגישה והמשיכו עם מספר פיצ'רים שכבר ראינו ב-11. מכשיר הבסיס של סדרת ה-12 קצת אכזב אותנו בגלל התמחור שלו שלא העניק לו את הכלים להתמודד מול התחרות. כעת אנחנו מנסים את הדגם היותר מתקדם, הפרו, שיש לו מספר יתרונות לא קטנים: מסך גדול יותר, מספר שדרוגים במצלמה ותמיכה בטעינה של 120 וואט. אבל האם זה מספיק כדי להכות את התחרות הישירה?

עיצוב ומבנה: סולידי אך ללא תקן הגנה מפני מים

ה-12 פרו משדר קצת יותר רצינות מהפרו של שנה שעברה. במקום צבעים פוטוכרומיים (כלומר שמשנים את הגוון בהתאם לזווית התאורה) כאן דגם הבדיקה שקיבלנו מציע סכמה אפורה-כחלחלה, שהיא במקומות מסוימים התגלמות חוסר הרצון להתבלט. אבל מצד שני, הוא מאוד נעים. שלדת המכשיר בנויה מאלומיניום, המסך והגב מצופים בזכוכית גורילה ויקטוס חזקה מאוד - מהניסיון שלי עימה בטלפונים שונים היא מצליחה להתמודד יפה מאוד עם נפילות ותלאות היום - אם כי היא עדיין רגישה לשריטות. אין הבדל מהותי בעיצוב ביחס ל-12, ולמעט גודל המסך כנראה שיהיה קל להתבלבל ביניהם. הדבר היחיד שאני לא אוהב בעיצוב הזה הוא המסך המשתפל לצדדים - התעקשות של יצרניות סיניות להמשיך בעיצוב זה למרות שבעולם כולם זנחו אותו ומסיבה טובה, הוא מאוד לא נוח ובעיקר פוגע בחוויית השימוש בהרבה מאוד אפליקציות שאינן מותאמות לתצורה הזו.

מבחינת גודל, הרי שמדובר במכשיר די מגודל. הוא רחב ב-5 מ''מ מה-12 הרגיל, שזה לא מעט. עוביו - 8.2 מ''מ - אינו הגרוע ביותר בתחום אבל דקיק הוא לא. הוסיפו לכך כיסוי ואת העובדה שהמצלמה די בולטת מהגוף ובסופו של דבר זה מכשיר שתרגישו היטב בכיס שלכם או בתיק. הוא שוקל כ-205 גרם שזה לא מעט. אבל זה המחיר שצריך לשלם על מכשיר מגודל. עוד דבר שחסר לי פה הוא תקן IP להגנה מפני מים ואבק. גם וואן פלוס נמנעה השנה מלצייד את מכשיר הדגל שלה בתקן הזה ואני לא מבין למה. הרי בסך הכל אם מסתכלים ברכיבים ניכר שהחברה ממשיכה לאטום אותו ברמה גבוהה - לדוגמה איטום של מגירת הסים עם גומייה - אבל רשמית המכשיר לא עמיד למים ולאבק. כלומר, העדיפו להימנע מלקחת אותו לבריכה או לים - האחריות שלו לא תכסה את הנזק במקרה הזה.

חומרה: חזקה מאוד, אבל הסוללה לא מרשימה

גולת הכותרת של חומרת ה-12 פרו הוא המסך המרהיב. מדובר בשדרוג אמיתי ביחס למסך של דגם הבסיס. זהו פאנל LTPO AMOLED בעל קצב רענון של 120 הרץ ותמיכה ברזולוציה של עד 1,440 על 3,200 פיקלסים. כלומר הוא מקביל באיכותו למסך שתמצאו במכשירי הגלקסי S22 פלוס ואייפון 13 פרו. הבהירות המקסימלית שלו מגיעה ל-1,500 ניט על נייר או כ-1,000 ניט במצב אוטומטי. הנראות שלו בשמש דווקא טובה מאוד. אבל אינה הטובה ביותר שראיתי. עם זאת עבור רוב המשתמשים זה בסדר גמור. מנגד איכות התצוגה מדהימה, הצבעים מדויקים וצפייה בסרטונים, משחקים או תכנים ויזואליים מרשימה מאוד. הדבר היחיד שיש לי נגד המסך הוא העובדה ששיאומי מאפשרת יותר מדי אפשרויות לכוון את הצבעוניות, את קצב הרענון או את הרווייה. היישום של הגדרות התצוגה קצת מבלבלות למי שלא רוצה להסתבך. ישנם שלושה מנגונני שיפור תמונה אבל הם לא ניתנים להפעלה במקביל. בקיצור שיפור התצוגה קצת בעייתי, הוא מסובך מדי או פשוט מדי, תלוי איך מסתכלים על זה. מנגד קצב רענון המסך עובד היטב ומסוגל להוריד את הנתון עד ל-1 הרץ במצב קריאת ספרים דיגיטליים כמו באפליקציית קינדל למשל.

המעבד כאן הוא הסנאפדרגון 8 Gen 1 שכבר הספקנו להכיר אצל מכשירי הדגל המתחרים. זהו מעבד מצוין, מהיר ובעל יכולת להניע כל אפליקציה או משימה שתדרשו לה. כולל ריטוש תמונות, עריכת סרטונים ומשחקים עתירי גרפיקה. עם זאת הוא סובל מבעיה שממנה סובלים כל מעבדי הדגל בסמארטפונים - הוא מתחמם. במכשירים אחרים זו בעיה קשה. בשיאומי פתרו את זה בקלות - תוכנת המכשיר נוטה לסרס באגרסיביות את עוצמת הפעולה של המעבד. זה מתורגם במעין גמגומים או קפיאות קצרצרות של הממשק כשהמכשיר חם מאוד. אבל זה לא קורה הרבה למעט בשימוש בווייז ביום חם במיוחד, במשחק עתיר גרפיקה של יותר מכמה דקות או כשאתם מצלמים סרטונים ברזולוציה גבוהה. מרחב האחסון בן ה-256 גיגה-בייט וזכרון הפעולה בן ה-12 גיגה-בייט מבוססים על תקנים מהירים ומודרניים אבל אין כאן חריץ הרחבה למי שמעוניין ביותר מרחב אחסון.

שיאומי 12 פרו. דקיק הוא לא | רפאל קאהאן

מה שמביא אותנו לחיי הסוללה שלצערי די מביכים למכשיר עם מפרט כזה. כבר בשנה שעברה נוכחנו לגלות שטווח הפעולה של מכשירי הדגל אינו מרשים בלשון המעטה. והמסורת הזו ממשיכה גם כאן. ל-12 פרו יש סוללה בקיבול 4,600 מיליאמפר שעה - על הנייר נתון סביר - אבל בחיים האמיתיים המכשיר לא שורד יותר מיום בשימוש קל כלומר בלי משחקים, צילומי סרטונים או פעולות שדורשות מאמץ מצד החומרה. אם תוסיפו גם משימות מכבידות המכשיר יגיע לישורת האחרונה שלו בתחילת הערב. הפתרון של שיאומי זה תמיכה בעוצמת טעינה של עד 120 וואט. ראינו את היכולת הזו כבר בשנה שעברה עם ה-11T פרו שהרשים מאוד. כעת ה-12 פרו נהנה ממנה גם וזה מאפשר לטעון אותו באופן מלא בתוך 18 דק'. עם זאת שימו לב שהגדרת הטעינה הזו אינה מופעלת כברירת מחדל ומהירות הטעינה מהקופסה מאפשרת טעינה מלאה בתוך כ-25 דקות. בנוסף, טעינה של 8 עד 10 דקות מספקת לכם כבר 50% סוללה. בקיצור, זה מרשים ומחפה על חיי הסוללה הקצרים יחסית. אבל עדיין דורש שתסתובבו עם מטען נוסף כבד. מנגד, מטען כזה יכול לשמש גם לטעינת לפטופ אז אפשר לחסוך ולשלב.

תוכנה: החולייה החלשה

MIUI 13 היא הגרסה האחרונה של ממשק ההפעלה של שיאומי. היא מבוססת על אנדרואיד 12 ומספקת הרבה מאוד ממשקים לכל דבר כמעט, ועדיין אפשרויות ההתאמה האישית שלה פחות מפורטות מאשר במכשירי קבוצת BBK למשל. גם הממשק של סמסונג מרגיש הרבה יותר מהוקצע מאשר זה של שיאומי. נראה שהחברה תקועה קצת במקום מהבחינה הזו. החברה עדיין מציידת את המכשיר עם שלל אפליקציות משלה שעושות בגדול בדיוק את מה שאפליקציות גוגל מבצעות אבל בשילוב עם שיתוף נתונים גם עם שיאומי. בקיצור, מיותר ובחלק מהמקרים הן גם לא ניתנות להסרה. עוד ביקורת שעלתה שנים רבות בסקירות שלי על מכשירי שיאומי זה הפרסום שהחברה משלבת בתוכנה שלה, אפשר לחסום את השימוש בפרופיל פרסום אבל זה עדיין לא מונע תצוגה שלהן בכל מיני מקומות. מנגד גם סמסונג החלה לשלב פרסומות בממשק שלה - אמנם מעט ולא באגרסיביות - אבל זה קיים. בסך הכל MIUI 13 היא הטובה מבין גרסאות הממשק של שיאומי - הוא מתאים לכל סוג של משתמש. מהמקצוענים ועד לאלה שרק רוצים שהטלפון יעבוד להם.

מבחינת אבטחה, יש כאן את אפליקציית הניהול של שיאומי שכוללת מנהל זיכרון, חבילת אבטחה ועוד כהנה וכהנה יכולות. לא ברור מה יתרונותיה אבל על פניו היא משפרת את התנהלות הטלפון אז נהדר. ממשק נעילה יעיל עם סורק טביעות אצבעות עובד מהר והיטב, גם בחושך ואפילו כשהאצבעות רטובות או כשיש טיפות על המסך. יש גם פתית נעילה עם מצלמת הסלפי אבל שלא כמו באייפון כאן מדובר בזיהוי פנים דו ממדי בלבד. כלומר פוטנציאלית אפשר לפתוח את הנעילה גם עם תמונת פנים באיכות טובה. לסיום ה-12 פרו מצויד בכל תקני התקשורת העדכניים וכולל אפילו את עינית האינפרה אדום של שיאומי שמאפשרת להפוך אותו לשלט רחוק, לממיר, לטלוויזיה או למזגן אם רוצים. אגב, הרמקולים המובנים, הגם שמעולים על הנייר אינם מרשימים מאוד בהאזנה למוזיקה. גם כדיבורית הם לא יוצאי דופן בגלל עוצמת שמע קצת נמוכה לטעמי במכונית.

מצלמה: מעולה אבל בלי זום אמיתי

אם יש סעיף בו שיאומי השתפרה באופן מרשים מאוד בארבע השנים האחרונות זה הצילום. בעוד שבעבר המצלמות שלה היו די גרועות, כעת היא מספקת תמיכה בצילום באיכות שמתחרה גם בסמסונג ואפל. מכשיר ה-11 אולטרה משנה שעברה אף נבחר לסמארטפון הצילום הטוב ביותר בדירוג אתר DXOMark הצרפתי שנחשב לאורים ולתומים בתחום. המכשיר אפילו עקף את אלופת המצלמות וואווי ואת סמסונג ואפל חביבות הקהל. לצערנו, היבואנית הרשמית המילטון לא הביאה אותו לארץ בשנה כך שפספסנו מתחרה לאייפון 13 פרו מקס ולסמסונג S21 אולטרה. נקווה שהשנה נזכה לראות את ה-12 אולטרה המאוד חמקמק בישראל ביבוא רשמי - ולו רק כדי לקבל עוד אופציה במכשירי הסופר-פרימיום. בחזרה ל-12 פרו - המצלמה שלו מבוססת על חיישן ראשי של סוני בן 50 מגה-פיקסל שגודלו 1/1.28 אינץ'. מדובר בחיישן גדול יותר מזה שמצייד את ה-S22 אולטרה ומכשירי דגל פרימיום נוספים.

מבט נוסף על שיאומי 12 פרו. מצלמת הסלפי מרשימה | רפאל קאהאן

לצד החיישן הראשי יש חיישן זווית רחב בן 50 מגה-פיקסל של סמסונג עם רוחב שדה של כ-115 מעלות - לא הנתון הכי טוב בקטגוריה - וגם חסר מיקוד אוטומטי (אוטופוקוס). החיישן השלישי - גם הוא של סמסונג - הוא עבור הזום ומספק רזולוציה של 50 מגה-פיקסל. בעוד החיישן הראשי מצויד בייצוב תמונה אופטי (OIS), שני האחרים לא. אבל באופן מפתיע זה לא ממש גורע מאיכות התמונה. המצלמה הראשית מנפקת תמונות מעולות - ביום אבל גם בלילה. היא מתחרות בקלות בכל תמונה של סמסונג או אפל ולפעמים גם עולה עליהן בבירור. הבעיה היחידה כאן זה הזום המוגבל. הגדלה של פי שניים זה לא ממש מרשים בעיקר במכשיר שעולה כמו המתחרים. מנגד, כמו שאמר לי פעם צלם מנוסה, זום עושים עם הרגליים. ועדיין, זה לא קל עבור מי שאוהב לצלם מרחוק בצביטה. צילומי הזווית הרחבה והזום אולי אינם הטובים בקטגוריה - אבל בשילוב עם תמונות המצלמה הראשית הייתי אומר שזו מצלמה שתספק תמורה נאה עבור 90% מהמשתמשים.

תמונות הדיוקן מדויקות למדי וההפרדה בין הנושא לרקע נראית טבעית גם אם לפעמים התוכנה קצת מגזימה עם טשטוש הרקע. מצלמת הסלפי בת ה-32 מגה-פיקסל לעומת זאת מרשימה בכל שלב. היא מספקת טווח דינמי נרחב וקל לתפוס איתה צילומים באיכות טובה. הבעיה היחידה בה הוא מחסור באוטופוקוס כך שצריך לעבוד קצת יותר כדי לקבל צילום באיכות טובה יותר. אבל מנגד, למרות שהנתונים שלה על הנייר לא מרשימים - התוצאות ממש טובות. צילום סרטונים הוא גם נקודה חזקה. אפשר לצלם ברזולוציה של עד 8K אבל שימו לב לגודל קובץ הסרטון הסופי שיכול לאכול לכם בקלות כמה עשרות גיגה-בייט עבור מספר קטן של דקות צילום. בנוסף זה אחד המקרים בהם המעבד ממש מתחמם. אבל אם תסתפקו ברזולוציה נמוכה יותר ב-FHD או אפילו 4K ב-30 Fps עדיין תקבלו סרטוני וידאו באיכות מעולה ובלי חימום מיותר.

סיכום ואלטרנטיבות: מכשיר דגל פרימיום עם תחרות קשה

מחירו הרשמי של ה-12 פרו בישראל הוא כ-3,800 שקל. עם זאת כיום כבר ניתן למצוא אותו במחיר נמוך יותר - בין כ-3,200 שקל ל-3,500 שקל בהתאם למקור היבוא. נאמר שאם אתם מוצאים אותו במחירים האלה מדובר בעסקה לא רעה בכלל עבור מכשיר ברמה הזו. תקבלו מצלמה איכותית, מסך מעולה וטעינה מהירה שלא אפל או סמסונג יכולות להתחרות בה. מנגד, אין תקן הגנה מפני מים ואבק, הסוללה מחזיקה פחות מיום עבודה ומדובר בסך הכל במכשיר בלי יותר מדי סקס אפיל - בייחוד ביחס לאייפון או לוואן פלוס למשל. המתחרים הישירים שלו הם: האייפון 13 פרו מקס שעולה כאלף שקל יותר במקרה הטוב; הסמסונג S22 פלוס שלטעמי מספק את החבילה הטובה ביותר כיום בעולם האנדרואיד; והוואן פלוס 10 פרו המעולה שלו יתרונות בדמות מצלמה מצוינת ובעיקר ממשק הרבה יותר מהודק. שני האחרונים ניתנים לרכישה במחירים דומים מאוד לאלו של ה-12 פרו כך שיתרון המחיר לא ממש עובד עבורו.

אז למי הוא מתאים? ה-12 פרו יתאים בעיקר למי שמאוד אוהב את מכשירי המותג ורגיל לממשק שלה. הוא גם מעולה אם אתם שונאים להמתין לטעינת הסוללה בין אם בחיבור חוטי או אלחוטי. הוא יתאים לכם אם אתם רוצים מכשיר דגל שלא רואים בכל מקום (אפל וסמסונג) ואם אתם רוצים מכשיר שיסמן וי ברוב התיבות בלי שתיאלצו להוציא עליו משכורת מינימום חודשית מלאה. אל תקנו אותו אם יכולת זום במצלמה חשובה לכם; אם אתם מסתובבים הרבה בדרכים רחוק ממטען; אם אתם אוהבים ממשקי אנדרואיד נקיים או אם אתם לא אוהבים מסכים עם שוליים מעוגלים.