אלון מאסק טוויטר | צילום: AFP
פרשנות
מאסק ישנה את טוויטר או טוויטר את מאסק?
השבוע פורסמו העקרונות של חוק השירותים הדיגיטליים החדש של האיחוד האירופי, שמעביר לרשתות החברתיות את האחריות על התוכן המתפרסם בהן. כשהכללים ייכנסו לתוקף ב־2024, אי ציות מצד החברות עלול לעלות להן בקנס של מיליארדי דולרים. חלק מהרעיונות של מאסק יסייעו לו להתמודד עם הרגולציה האירופאית החדשה
עדיין לא ברור כיצד תיראה טוויטר תחת הנהגתו של אלון מאסק. בזמן שכל משתמשי הרשת החברתית מנסים ללקט רמזים משברי ציוצים, דבר אחד כבר ברור - הזמנים בהם הבעלים של הרשתות החברתיות קובעים לעצמם את החוקים קרובים לסיומם.
קראו עוד בכלכליסט:
"אני מאמין בפוטנציאל של טוויטר להיות פלטפורמה לחופש ביטוי ברחבי העולם, ואני מאמין שחופש ביטוי הוא חיוני לדמוקרטיה מתפקדת", הסביר מאסק במכתבו לדירקטוריון טוויטר. הוא מעוניין לצמצם את ניטור התוכן בפלטפורמה למינימום האפשרי, ולשנות את העונש על הפרת כללי הקהילה ל"פסק זמן" במקום השעיה לצמיתות. המטרה של מאסק אולי נשמעת אוטופית אבל ספק רב אם היא אכן תשפר את חופש הביטוי, ואינה מתיישבת עם התפתחות הרגולציה בנושא בעולם.
רוב המדינות כבר הבינו שהבעיה המרכזית ברשתות החברתיות היא שהתמריץ המרכזי המנהל אותן הוא הכלכלי, כשהשאיפה שלהן היא להשאיר את המשתמשים כמה שיותר זמן בפלטפורמה למקסום הרווח שלהן מפרסום. המולך הוא האלגוריתם הקובע לאיזה תוכן ייחשפו המשתמשים. אלא ש"פייק ניוז" לעולם יהיו מעניינות יותר מהאמת ולכן יתפשטו בקלות ברשת, בעידוד האלגוריתם. גם תוכן המלבה רגשות כמו שנאה, כעס, קנאה ומייצר קיטוב - תמיד ימשוך את תשומת הלב יותר מתוכן המוביל לרגשות חיוביים או ניטרליים.
מאסק טוען שהרשת החברתית צריכה להיות כיכר העיר, המנוהלת ללא צנזורה הנובעת מאידיאולוגיה. אבל האמירה הזו מתעלמת מכך שהאלגוריתם של טוויטר מכתיב בעצמו את השיח בכך שהוא בוחר לאיזה תוכן נחשף.
על בסיס הנחת יסוד זו פורסמו השבוע העקרונות של חוק השירותים הדיגיטליים (DSA) החדש של האיחוד האירופי, שמעביר את האחריות לידיים של הרשתות החברתיות עצמן. הרשתות הגדולות יידרשו למסד אכיפה הדוקה יותר על תוכן לא חוקי, לחשוף כיצד האלגוריתם שלהן תורם להפצה של תוכן מפלג ולהפסיק להציג פרסומות רק לקהל הבנוי על בסיס נתונים כמו מוצא אתני, דת או מאפיינים מפלים אחרים.
כשהכללים ייכנסו לתוקף ב־2024, אי ציות מצד החברות עלול לעלות להן בקנס של עד 6% מהמכירות השנתיות העולמיות שלהן, כשעבור החברות הגדולות מדובר במיליארדי דולרים. כל אתרי האינטרנט יהיו כפופים לחוק, אבל פלטפורמות עם יותר מ־45 מיליון משתמשים יצטרכו לציית לכללים מחמירים יותר, כמו תשלום עמלת פיקוח של עד 0.1% מההכנסות השנתיות העולמיות שלהן והגשת דו"חות שנתיים לאיחוד האירופי על תוכן לא חוקי ומזיק באתרים שלהן.
״החוק מעביר לענקיות הטכנולוגיה מסר חד: עם כוח רב מגיעה אחריות רבה, ועליכן לקחת אותה ברצינות. בין היתר, חברות שירצו להציע את שירותיהן למדינות האיחוד יידרשו לנסח כללי שימוש ברורים ופשוטים, לייצר מנגנונים לדיווח על תוכן לא חוקי, לייצר הליכי בירור תלונות ולהסביר כיצד הן נערכות להתמודד עם סיכונים בפלטפורמות שלהן", אומר ד"ר אלעד גיל, ראש המחקר במכון תכלית וחוקר במכון פלדמן של האוניברסיטה העברית.
חלק מהרעיונות של מאסק - כמו להרחיב הסרת משתמשים פיקטיביים, לבצע אימות לכל משתמש ולהפוך את הקוד של טוויטר לפתוח - יסייעו לו להתמודד עם הרגולציה האירופאית החדשה, והמעבר של טוויטר להיות חברה פרטית יקל עליה לציית לחלק מהחוקים החדשים ללא חשש תמידי לגבי מחיר המניה. גם הכיוון של הגדלת ההכנסות ממנויים במקום מפרסום יסייע לטוויטר לצמצם את הנזקים מהחוקים החדשים המגבילים את הפרסום ברשתות.