סבסוד המעונות - רק למעמד הביניים לא נשאר

מסיבת העיתונאים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר החינוך יואב קיש סביב "תוכנית החינוך לגילאי 3-0" השאירה סימני שאלה רבים, גם אנשי כלכלה ותיקים לא הצליחו להבין לגמרי את הפרטים. הבלבול לא היה מקרי - הפוליטיקאים חשו מחויבים להיצמד לסלוגן הבטחת הבחירות "חינוך חינם", בזמן שעיקר התוכנית לא עוסק דווקא ב"חינוך", והיא רחוקה מאוד מלהיות "חינם". ולכן, למרות המצגת המהודקת ונאומי הפוליטיקאים המשויפים, יש צורך לעשות סדר בפרטים.

מה המהלך המרכזי שמתוכנן?

המהלך המשמעותי ביותר הוא סיוע כלכלי להורים לילדים בגילאי 3-0. לפי המהלך המוצע, יינתנו 2 נקודות זיכוי נוספות לכל הורה בגין כל ילד בגילאים אלו. המשמעות היא שאם ההורים עובדים וחייבים במס, הם יקבלו זיכוי של 960 שקל בחודש בגין כל פעוט. חשוב לזכור שכבר היום יש לא מעט נקודות זיכוי להורים לילדים ולכן המהלך לא ישפיע על כולם. לדוגמה, במשפחה שלה שלושה ילדים בגילאי 0, 2 ו־4, האב יצטרך להרוויח מעל ל־14.5 אלף שקל בחודש בשביל להתחיל ליהנות מנקודות הזכות הנוספות, והאם תצטרך להרוויח מעל ל־15.1 אלף שקל בשביל להתחיל ליהנות מנקודות הזיכוי.

רגע, ומה עם ההורים שמרוויחים מעט? הם לא יקבלו שום תוספת?

נקודות זיכוי הן "הטבת מס" ולכן הן רלבנטיות רק למי שחייב במס. אלא שבשנים האחרונות ניתנו נקודות זיכוי רבות לאבות ולאמהות, וכל נקודת זיכוי נוספת הופכת להיות רלבנטית רק לשכבות אוכלוסייה חזקות יותר שמשתכרות הרבה ולכן יש להן חבות מס גבוהה יותר. לכן, הפעם הממשלה ניסתה להשלים את המהלך באמצעות "מענק עבודה" לבעלי הכנסה נמוכה מאוד. כלומר, בני זוג שמרוויחים מעט (לכל היותר 7,400 שקל בחודש לבן או בת זוג במקרה של משק בית עם שלושה ילדים ויותר) יהיו זכאים לקבל "מענק עבודה" (המכונה גם "מס הכנסה שלילי") בגובה נקודות הזיכוי הללו, זאת בנוסף למענק העבודה השנתי שמגיע לכ־4,000 שקל בשנה. עבור משפחות אלו מדובר במהלך כלכלי משמעותי מאוד - תוספת הכנסה של כ־500 שקל בחודש עבור כל פעוט, עבור כל בן זוג שעובד.

ולמי לא נשאר?

ניחשתם נכון: חלק עיקרי במעמד הביניים, זוגות עם ילדים שמרוויחים שכר ממוצע וחציוני סביב 12-10 אלף שקל בחודש - או אפילו יותר, במקרה שיש להם הרבה ילדים - ממילא לא משלמים מס כי יש להם כבר נקודות זיכוי רבות. ומאידך, הם לא זכאים למענק העבודה.

כמה המהלך הזה יעלה, ואיך הוא ישפיע על שוק העבודה?

כאמור, המהלכים הללו (נקודות זיכוי ומענק עבודה) הם המהלכים העיקריים והם יעלו יחד כ־2.15 מיליארד שקל בשנה: 1.3 מיליארד שקל עבור נקודות הזיכוי ו־850 מיליון שקל למענק העבודה. היתרון במהלך הזה מבחינת שוק העבודה הוא שכל ההטבות הללו ניתנות רק למי שעובד, ולכן הן מתמרצות אוכלוסיות שלא משתתפות בשוק העבודה לעבוד לכל הפחות בעבודה חלקית ולהיות זכאים למענק העבודה. כך לדוגמה, מי שירוויח רק כ־2,240 שקל בחודש יהיה זכאי לקבל תוספת של כ־470 שקל בחודש מקופת המדינה. מנגד, ייווצר תמריץ משמעותי להישאר ברמת הכנסה של פחות מ־7,400 שקל בשביל להמשיך ליהנות ממס ההכנסה השלילי. עובד ברמת שכר זו יעדיף לקבל את מענקי העבודה מאשר לקבל העלאת שכר של 600-400 שקל בחודש. בנוסף, יש חשש משמעותי שתהיה עלייה בתופעה של "תלושים פיקטיביים" של אנשים שלא באמת מועסקים ומקבלים תלוש משכורת, שכן הרווח הכלכלי מהונאת רשויות המס צפוי לטפס משמעותית.

רגע, אבל זו לא "תוכנית חינוך", זו תוכנית "נקודות זיכוי"?

נכון, החלק הזה בתוכנית לא קשור באופן ישיר ל"חינוך". הוא סיוע כלכלי שיינתן להורים לפעוטות בלי קשר לשאלה האם הילד הולך למעון או נשאר עם סבתא בבית. ולכן הפוליטיקאים השתמשו בצעד הזה כצעד שנועד "להתמודד עם יוקר המחיה" באופן כללי. ואכן, יש כאלו המבקרים את הממשלה שהצעד המרכזי שלה בתוכנית החינוך הוא "הגדלת ההכנסה הפנויה" של ההורים במקום לקחת אחריות על מערכת החינוך לגיל הרך ולספק את השירות הזה לאזרח.

איזה סיוע ניתן באופן ישיר לסבסוד חינוך החינם?

כיום במעונות המפוקחים (מעונות הסמל) לומדים 120 אלף ילדים, שהם 22% מתוך כ־545 אלף ילדים בסך הכל. המעונות הללו מסובסדים כתלות בהכנסת משק הבית ובשעות העבודה של בני הזוג. בשנה האחרונה נוצר צורך להעלות את מחיר המעונות בעיקר בשל הצורך להעלות את שכר הגננות. הממשלה התחייבה אמש כי אותה העלאה לא תושת על ההורים, והמדינה תגדיל למעשה את הסבסוד. כך שבדרגה המזכה בסבסוד הגבוה ביותר (כשההכנסה לנפש היא עד 2,100 שקל בחודש) הסבסוד יגיע ל־1,700 שקל בחודש לעומת כ־1,200 שקל בחודש כיום. מדובר במהלך שיעלה כ־750 מיליון שקל בשנה.

כדאי להזכיר, הזכאות לסבסוד למעונות מחושבת לפי הכנסה לנפש, ולכן משפחות ברוכות ילדים עשויות לזכות לסבסוד משמעותי גם אם הכנסת בני הזוג גבוהה. כך לדוגמה משק בית שמרוויח כ־30 אלף שקל בחודש, אם יש בו שלושה ילדים, לא זכאי לסבסוד. אך אם יש במשק הבית שישה ילדים, הוא יזכה לסבסוד של כ־650 שקל (לפני העדכון).

אז בעצם אין מקום במעונות הללו לכל מי שירצה?

נכון לעכשיו, יש בעיית מקום רצינית. הבעיה חריפה במיוחד באזור תל אביב, שם מטפלות פרטיות מקבלות שכר גבוה, והן מעדיפות להרוויח יותר מחוץ למערכת הרשמית. במשרד האוצר מקווים כי הגדלת שכרן של המטפלות בהיקף של כ־20% יגדיל את מספר המטפלות, ובכך יהיה ניתן להגדיל את הקיבולת במעונות ב־50 אלף מקומות. עם זאת, אפילו עם ההגדלה, מדובר רק בכ־31% מהילדים.

הפוליטיקאים גם הצהירו על הגדלת היצע הגנים באמצעות בינוי של כ־1,800 כיתות גן בשנים הקרובות בעלות כוללת של כ־2.4 מיליארד שקל. בנוסף, מדברים באוצר על הקלות רגולטוריות להקמת גנים חדשים. סמוטריץ' וקיש נקבו במספר "80% מהילדים בתוך חמש שנים", אך לפי גורמי המקצוע, ספק רב אם מדובר בתוכנית ריאלית. בנוסף, לפי הצהרת שר האוצר, הגידול בהיצע הגנים יהיה ממוקד דווקא בפריפריה.

מה נעשה לגבי איכות החינוך?

הפוליטיקאים ניסו להדגיש שהתוכנית גם תשפר את "איכות המעונות", והצביעו על שלושה צעדים עיקריים. הצעד הראשון הוא תקצוב הדרכה והרחבת הכשרות למטפלות בהיקף של עשר שעות חודשיות, ובעלות של 200 מיליון שקל בשנה. הצעד השני הוא תוספת של 50 תקני פיקוח. והצעד השלישי הוא העלאת שכר המטפלות שצפוי להביא כוח אדם איכותי למערכת.

לסיכום, האם יהיו אזרחים שיזכו לחינוך חינם מגיל 0 עד 3?

ברמה המהותית, תהיה קבוצה קטנה של אזרחים, החלשים ביותר בחברה, שיזכו לחינוך חינם מגיל 0. מדובר בקבוצת האזרחים שזכאים לסבסוד המקסימלי במעונות (כלומר, הכנסה של עד 2,000 שקל לנפש במשק בית), ובתנאי שהם גם מקבלים מענק עבודה בגין שני בני הזוג.

מדובר בקבוצות אוכלוסייה שאינן בהכרח חופפות זו לזו. יש אנשים שזכאים למענק עבודה, אבל לא לסבסוד מלא, וגם להפך. ברמה הטכנית, גם קבוצה זו תשלם למעון את ההשתתפות שהיא משלמת כיום. אלא שכאמור, המדינה הגדילה להן את הכנסתן הפנויה בגובה ההשתתפות במעון. אגב, יש לציין כי ייתכן שאחת התוצאות של המהלך תהיה עלייה מסוימת במחירי המעונות הפרטיים, אך מכל מקום, העלייה לא תהיה בגובה הגידול בהכנסה הפנויה.

האם התוכנית היא יישום מלא של הבטחת הבחירות של נתניהו "חינוך חינם מגיל 0־3"?

לא. במסמכים הרשמיים של הפוליטיקאים לא הופיע המונח "חינוך חינם", הוא הופיע רק בנאומיהם של הפוליטיקאים. לכן אפשר להבין את הסרקזם של אמירתו של נתניהו "חינוך חינם במהרה בימינו" כשברור שהוא מבין שזה לא מה שקורה היום. אך יש להודות על האמת, אי־העמידה המדויקת בהבטחה אינה בהכרח נקודת גנאי: תפקידו של פוליטיקאי הוא לתרגם את הלחצים הציבוריים למדיניות נכונה מבחינה כלכלית.

מה יש להגיד על התוכנית מבחינה כלכלית?

התוכנית מנסה להתמקד בשכבות החלשות העובדות. עם זאת, ספק רב אם התוכנית תשפר את איכות החינוך במעונות כפי שנדרש בכדי שהתשואה של המעונות תהיה גבוהה.

בנוסף, נשאלת השאלה האם הכיוון שאליו הולכת מערכת המס של ישראל, אשר בה הורים שמשתכרים שכר חציוני לא משלמים מס, הוא כיוון נכון, הן מבחינת הצפיפות והילודה הגבוהות בישראל, והן בשל העובדה כי יש שונות דרמטית בין המגזרים השונים בכמות הילדים, ולכן סבסוד ילדים בידי המדינה נתפס כהעברות בין שבטים שונים באוכלוסייה הישראלית.