לממשלה אסור לפגוע ב"טובת הכלל"

לאחר מכתב ומחאת ההייטקיסטים אתמול, הגיעה היום (ד') עצומת הכלכלנים, המשך ישיר ומתבקש למחאת פרופ' משה חזן שאף עשה מעשה ופרש מבנק ישראל עבור החופש לזעוק ולהתריע.

ההייטקיסטים הם התורמים המרכזיים לכלכלת ישראל והכלכלנים הם אלה שמבינים בה. אלה ואלה זועקים ומתריעים מפני הסכנות שהרפורמה המשפטית תביא לכלכלה, וזו כבר לא מחאה שניתן לקטלג כשמאלנית ואפילו לא כפוליטית. זה לא הכיבוש או זכויות אדם שמזמן נצבעו כאן כשמאל פוליטי ו'רק לא ביבי', זו פגיעה ישירה בכל אוכלוסיית ישראל. זו פגיעה ב"טוב המשותף", "טובת הכלל", "הטוב כללי" – מונחים מהפילוסופיה ומדעי המדינה המתייחסים לכל מה שמיטיב ומשותף באופן טבעי לכל חברי הקהילה, בהשוואה לדברים המועילים ל"טוב הפרטי" של אנשים, מגזרים או פוליטיקאים סקטוריאליים.

שוחחתי אתמול עם פרופ' ברק אורבך משפטן ישראלי שחי, מלמד ועובד בארה"ב, בין היתר כיועץ לחברות בענייני תחרות וממשל תאגידי. לפרופ' אורבך אין ספק לאן תוביל הרפורמה. לעליית יוקר המחיה, לירידת דירוג האשראי, להפרטת הכלכלה, לאוליגרכים ולמקורבים לשלטון ולבריחת השקעות. "כבר היום בישיבות דירקטוריונים שאני מכיר", הוא אומר, "עולה עניין ההשקעה בישראל. כבר מדברים על זה. חברות לא אוהבות להשקיע במדינות לא דמוקרטיות" (הריאיון המלא יפורסם בשבוע הבא).

נתניהו אמור להבין את הקשר בין דמוקרטיה לכלכלה. להבין שכלכלה חזקה יכולה להתקיים רק במשטר דמוקרטי, בגלל ששניהם – הדמוקרטיה והכלכלה – תלויים בעצמאות מערכת המשפט, תלויים בידיעה שהשלטון לא יכול לעשות, בשתי הזירות האלה, ככל העולה על רוחו. לדמוקרטיה ולכלכלה יש קשר עמוק יותר מההיזקקות למערכת משפט עצמאית. כלכלה, במיוחד הישראלית שתלויה בהון האנושי, (נפט ומשאבי טבע אין לנו), זקוקה לסביבה חופשית, גלובלית, פלורליסטית. היא לא יכולה להתפתח בסביבה דיקטטורית או תיאוקרטית – שני הכיוונים שהקואליציה הזו מוליכה אליהם. הכלכלה הישראלית נסמכת על הצד הדמוקרטי במשוואה של "מדינה יהודית ודמוקרטית" המבטאת את זהותה החוקתית של ישראל.

גדיעת הרגל הדמוקרטית היא סכנה ברורה ומוחשית לכלכלה. ואת זה זועקים ההייטקיסטים והכלכלנים, וגם טייסים, קצינים, רופאים, מרצים למשפט ועוד קבוצות שנושאות בעיקר העול החברתי ומשיאות את התרומה המרכזית לחוסנה הכלכלי והביטחוני של המדינה. באמצעות המיסים והטכנולוגיה שהן מעמידות לרשותה. והם זועקים נגד הפגיעה ב"טובת הכלל", שגם לרוב של 64 חברי כנסת אין לגיטימציה ואין סמכות מוסרית לפגוע בה. הרוב שבחר בהם לא הסמיך אותם להשחית ולהרוס את הכלכלה כפי שמסבירים מומחים רבים שחלקם אפילו עבד עם בנימין נתניהו ומבינים בכלכלה לא פחות משר האוצר הנוכחי שלו.