הבנקים גלגלו רק 66% מעליית הריבית לפקדונות של עד 3 חודשים

מאז העלאת הריבית במשק באפריל 2022 היקף הפיקדונות נושאי הריבית הוכפל, והוא הגיע בינואר האחרון לשיא של 346 מיליארד שקל, כך עולה מהדוח השנתי של הפיקוח על הבנקים. עם זאת, העלייה בהיקף הפיקדונות לקחה זמן ולא הייתה מובנת מאליה: לאחר כמעט עשור של סביבת ריבית אפסית, לציבור לקח זמן להיזכר בקיומם של הפיקדונות ולהעביר אליהם כספים.

לקריאת ידיעות נוספות מדו"ח הפיקוח על הבנקים - לחצו כאן

חלק משאננות הציבור קשורה לכך שהבנקים גלגלו באופן מאד חלקי את עליית הריבית לפקדונות. בתחילת העלאות הריבית הם גלגלו 25% בלבד מהעלאת הריבית לריבית בפקדונות. כלומר, על כל העלאת ריבית של אחוז אחד הריבית על הפיקדונות עלתה ב-0.25%.

לאחר ביקורת ציבורית נרחבת בעניין, שיפרו הבנקים את שיעור העלאת הריבית, והוא עלה בהדרגה עד שהגיע בפברואר האחרון ל-74% (בפקדונות שקליים ולא צמודים לכל התקופות).

העלייה האיטית של הריבית בפקדונות לעומת העלייה המלאה ברובה בריבית באשראי, שיפרה את המרווח הפיננסי של הבנקים - מדד שמייצג את הפער בין המחיר שהבנקים משלמים על הכסף (למשל בריבית על פיקדונות) למחיר שהם גובים עליו (במתן אשראי). המרווח הפיננסי עלה לאורך 2022 והגיע בדצמבר האחרון ל- 2.4%, זאת בהשוואה ל-2.02% בסוף 2021.

מהשוואה שערכו בפיקוח על הבנקים עולה כי נכון לפברואר האחרון, יחס התמסורת (שיעור העלאת הריבית על הפקדונות מתוך שיעור העלאת ריבית בנק ישראל) בישראל הוא מהגבוהים בעולם המפותח. בעוד שבארה"ב הוא עמד על 27% בלבד, בגוש היורו על 58% ובבריטניה על 80%, בישראל הוא עמד על 82%, שני בהשוואה רק לאוסטרליה שבה היחס עמד על 91%.

יחס התמסורת בהשוואה מייצג פיקדונות שקליים בריבית קבועה לא צמודה, שלפי בנק ישראל הינו בעל המאפיינים הדומים ביותר לפיקדונות המקבילים במדינות המושוות, אך יש לקחת בחשבון שמערכות הבנקים ומוצריהן שונים ממדינה למדינה ולכן ההשוואה אינה מדויקת לחלוטין.

יחס התמסורת מושפע ממשך הזמן בו הפיקדון מופקד: בעוד שיחס התמסורת על פיקדונות של עד שלושה חודשים עומד על 66% בלבד, בפיקדונות של שלושה חודשים עד שנתיים הוא מטפס ל-93%. אלא שעל אף הפער הגדול, 72% מהפיקדונות מופקדים לתקופה של עד שלושה חודשים ובכך מפספסים אפשרות ליהנות מריבית גבוהה יותר על כספם. לכן, כדאי לציבור שמשתמש בפיקדונות לתקופה זו לשקול, בהתאם לצרכיו ולאפשרויות העומדות בפניו, להפקיד את הכספים לפרק זמן ארוך יותר.

הדו"ח השנתי של הפיקוח על הבנקים מתייחס גם לסוגיית סגירת סניפי הבנקים. לפי הדו"ח משנת 2012 נרשמה ירידה של 19.5% מהסניפים- מ-1,231 סניפים ב-2012 ל-991 סניפים ב-2022.

חלק מהירידה ממותנת על-ידי סניפים חלקיים וניידים - שמספקים מבחר מצומצם של שירותים בנקאיים, ומספרם ב-2022 עמד על 70. לפי הסקירה, באזורי הפריפריה פתיחת סניפים אלו הצליחה לקזז באופן מלא את סגירת הסניפים הקבועים.

בהשוואה בינלאומית, מספר הסניפים ל-100 אלף מבוגרים בישראל נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD, ועומד על 15.3 בלבד, זאת בהשוואה ל-21.2 ב-OECD. עם זאת, הסיבה המרכזית לכך היא ריכוז האוכלוסיה הגבוה בארץ, ובהשוואה בינלאומית של מספר הסניפים לשטח המדינה ולא למספר התושבים, ישראל הרבה מעל לממוצע ב-OECD עם 48.2 סניפים ל-1,000 קמ"ר, זאת בהשוואה לממוצע של 25.3 ב-OECD.