אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האוצר והפרקליטות בולמים תוספת השכר למורים חרדים אביגדור אוחנה, מנכ"ל רשת החינוך של ש"ס בני יוסף. במכתב ששלח למורים כתב מי מעכב לו את הכספים | צילום: ויקיפדיה

האוצר והפרקליטות בולמים תוספת השכר למורים חרדים

משרד החינוך כבר גיבש נוסח תקנות לחלוקת הכספים, אך עתירה לבג"ץ מעכבת את המהלך, והמדינה דורשת זמן לברר סוגיות כמו בקרה על מורים

03.04.2024, 06:00 | שחר אילן

מנכ"ל רשת החינוך של ש"ס בני יוסף, אביגדור אוחנה, חושף במכתב למורים שהפרקליטות והאוצר מעכבים את מתן תוספות השכר למורים ברשתות החינוך החרדי, אחרי שמשרד החינוך כבר גיבש נוסח תקנות. בינתיים המדינה ביקשה השבוע מבג"ץ לדחות לפחות בחודש וחצי את הדיון בעתירת עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון נגד תשלום התוספות. בבקשת המדינה מוגדרת המחלוקת כ"עבודת מטה בין־משרדית".

בתקציב 2024 סכום של 600 מיליון שקל מהכספים הקואליציוניים מיועד לתוספות שכר למורים החרדים ברשתות החינוך המפלגתיות, החינוך העצמאי של אגודת ישראל ובני יוסף של ש"ס. כדי ליצור מראית עין של השוואת תנאים מוגדרות התוספות כהצטרפות לרפורמת אופק חדש, אף שמדובר ברפורמה של החינוך הממלכתי, ואילו הרשתות החרדיות הן חינוך פרטי. הנושא תלוי ועומד בעתירה של עמותת חדו"ש, אבל לא הוצא צו ביניים לעצירת התשלומים. מצד שני, שר החינוך יואב קיש מתקשה להביא לאישור התיקון לתקנות חוק חינוך ממלכתי שיאפשר את התוספות.

מדי חודש שולחים מנכ"לי שתי הרשתות החרדיות מכתב למורים שבו הם מסבירים את העיכוב בקבלת התוספות. במכתב ששלח שלשום אוחנה הוא כתב: "בהתערבות יו"ר התנועה הרב אריה דרעי, ובטיפול השר (האחראי לחינוך החרדי) חיים ביטון, משרד החינוך אישר את פרסום התקנות המסדירות את יישום אופק חדש ברשת". אלא ש"משרד המשפטים, משרד האוצר והפרקליטות עדיין מערימים קשיים ולא מאפשרים את פרסום התקנות".

ביום שני הגישה הפרקליטות את תשובתה לעתירת חדו"ש, וביקשה לדחות לפחות בחודש וחצי את הדיון בעתירה. הפרקליטות מסבירה ש"עבודת המטה על תיקון התקנות מצויה בעיצומה. המדובר בעבודת מטה בין־משרדית מהותית ומורכבת שבמהלכה נבחנות הערות הציבור שהתקבלו בנוגע לתקנות וכן הטענות והקשיים המשפטיים שעלו במסגרת העתירה, בין היתר על ידי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי".

בתשובת הפרקליטות נאמר עוד ש"רק בתום עבודה זו תושלם עמדת המדינה ביחס לתנאים המהותיים הדרושים לשם כניסתם של המוסדות המוכרים שאינם רשמיים, ובכלל זה הרשתות, לרפורמת אופק חדש, לרבות אופן הפיקוח על העמידה בחובת לימוד לימודי הליבה". על רקע זה ביקשה הפרקליטות לדחות את הדיון בבג"ץ, שאמור להיערך בשבוע הבא, ולאפשר לה להגיש עדכון נוסף עד 21 במאי.

מקור באוצר הסביר שהוויכוח הוא בשאלות כמו האם תיקבע בתקנות חובת העמידה במבחנים ארציים ובינלאומיים כתנאי ליישום אופק חדש, והאם תהיה בקרה על הכשרת המורים, נושאים שהועלו בעתירת חדו"ש.

סמנכ"לית חדו"ש, עו"ד יפעת סולל, מסרה בתגובה: "הגיע הזמן שהמדינה תדבר בקול אחד ותמנע את המשך גזילת כספי הציבור על ידי הרשתות החרדיות".

ממשרד החינוך נמסר: "המשרד יגיב לעתירה בין כותלי בית המשפט, כמקובל". משרד המשפטים הסתפק בהפניה לתשובת המדינה לבג"ץ.

תגיות