"כבר יש האטה בהשקעות סייבר, גם אם פחות מתחומים אחרים"

"ברבעון השלישי של השנה אנחנו כבר רואים האטה בהשקעות בתחום הסייבר, אם כי התחום נפגע פחות מתחומים אחרים שהיו קודם תחת hype מאוד גבוה", אמרה דינה פסקא רז, שותפה וראש מערך הטכנולוגיה ב־KPMG ישראל במסגרת מפגש בסדרת The Next Big Thing של "כלכליסט" ו־KMPG סומך חייקין, שהתמקד בתחום הסייבר בתקופה של משבר כלכלי".

רפאל פרנקו, סגן ראש מערך הסייבר הלאומי לשעבר ומייסד חברת Code Blue, אמר כי מלחמת רוסיה־אוקראינה הביאה להתעוררות באירופה בכל מה שקשור למודעות סייבר ופרטיות, אולם הוא מזהה שלוש מגמות שעדיין בתוליות: "ראשית, אין לנו היום מענה טכנולוגי לכל עולם הפייק ניוז; שנית, אין לנו טכנולוגיות ליום שאחרי ההתאוששות מהמשבר; ושלישית, שגיאות הגורם האנושי. יש טכנולוגיות שמדלגות על הגורם האנושי וחודרות לתוך ארגונים".

עופר שרייבר, שותף מנהל ב־YL Ventures, וליאור סיימון, שותפה ב־Cyberstarts, עומדים בחזית השקעות בסייבר. על השאלה של כתב "כלכליסט" מאיר אורבך עד כמה הם חשים שהמשבר הגיע לפתחה של תעשיית הסייבר, ענתה סיימון: "תעשיית הסייבר עדיין מאוד יציבה יחסית. לקוחות מספרים שיש צרכים חדשים שדורשים מענה ופתרונות שונים ושהתקציבים ברובם לא נפגעו. עם זאת התעשייה לא לגמרי חסינה כי כשמערך ה־IT של ארגון נפגע ופוחת ב־20% בשנה, זה בסוף משליך על הסייבר, וגם אם צוותי הסייבר מאוד רוצים את הפתרון, אז ברכש ישנם תהליכים ארוכים והאטה ופגיעה בקצב של המכירות".

מימין עופר שרייבר, ליאור סיימון, מאיר אורבך, דינה פסקא-רז ורפאל פרנקו

שרייבר אמר: "מעניין להסתכל על המגמות לאורך שלבי הסטארט־אפים. אני בהחלט לא רואה האטה בכל מה שקשור ליזמים שרוצים להקים סטארט־אפים חדשים. ארגונים עדיין מאמצים טכנולוגיות חדשות, עוברים לענן, משתמשים במובייל, עובדים מרחוק. זה דרייבר משמעותי לתעשיית הסקיוריטי. ככל שמשטח התקיפה של ארגונים משתנה ומתרחב, הם נדרשים למצוא פתרונות אבטחה. עוד אלמנט ייחודי לתעשייה זה שהיא מתמודדת עם תוקפים בצד השני שמאתגרים אותנו, וברוב המקרים נמצאים צעד אחד לפני המגינים. כך ששני הדרייברים המרכזיים האלו גורמים לתעשייה הזו להיות מאוד דינמית, מתפתחת וצמאה לחדשנות, ולכן רואים שהחדשנות ממשיכה גם בתקופות מאתגרות כאלו.

"המשבר או האתגרים הפיננסיים תופסים את תעשיית הסקיוריטי בהמשך הדרך, חברות הצמיחה. חברות שבשנתיים האחרונות נהנו מהקלות היחסית של לגייס כסף בשווי חברה גבוה לאו דווקא הצדיקו את הגיוסים והשוויים האלה באמצעות הכנסות ובאמצעות market traction. הן החברות הראשונות שמתחילות למצוא את עצמן יחסית באתגר. בשנת 2022 האתגרים עדיין לא נראו בצורה מובהקת, אבל ב־2023־2024 יהיה הרבה יותר מאתגר לחברות סקיוריטי שגייסו הרבה בתקופה האחרונה. נראה קיצוצים, סבבים לא מוצלחים ואקזיטים שהרבה מהמשקיעים שלהם לא יהיו שמחים".

על השאלה אם מדובר בכאבים כלל־עולמיים ענתה פסקא רז: "הקושי היותר גדול יהיה בסבבים המתקדמים של הגיוס. גם אם ניכנס למיתון, בעוד שנתיים כשנצא ממנו לא רק שסיכוני הסייבר לא ייעלמו, אלא שתהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית ילכו ויגדלו, ולכן יזמים שבאים היום בשלבים מוקדמים מצליחים לגייס. הקושי הוא באמת בחברות צמיחה. רואים בעולם ובארצות הברית שארגונים עושים מעבר מתכנון לטווח ארוך ואסטרטגי להתמודדות עם המשבר בטווח הקצר. אנחנו גם צפויים לראות מיזוגים ורכישות עם הרבה חברות שהצליחו לגייס סבבים יחסית מוקדמים ועכשיו לא מצליחים הלאה. רואים כרגע תחושה של התכנסות. לסייבר אולי יש חסינות יחסית, אבל בסופו של דבר כשהתאגידים הגדולים מקטינים תקציבים ויש התמקדות בטווח הקצר, נראה היחלשות".

לטענה שיש הרבה חברות שעושות את אותו הדבר, השיב פרנקו: "בעולם של המניעה, הגילוי והזיהוי אני רואה פתרונות דומים, אבל יש עולמות לא מפוצחים. התוקפים עברו לתקיפות בזמן אמת ואנחנו חייבים להעביר את עצמנו לניהול סייבר בזמן אמת לא רק ברמה הטכנולוגית אלא ברמה המבצעית, הניהולית והארגונית. תהליך נוסף הוא היכולת להשתקם מאירוע. אנחנו חלשים באזור הטכנולוגי בכל העולם של היום שאחרי, ונשמח לראות פתרונות טכנולוגיים בתחום הזה. זמן התאוששות לארגון לוקח שבועיים וחצי, וזה מציב אותו במצב של חדלות פירעון כלכלי ופוגע במוניטין".