המלחמה של ביידן בטיקטוק עלתה הילוך במונטנה

אם יש היום פלטפורמת מדיה חברתית שהאמריקאים, ובפרט מנגנוני השלטון, חוששים ממנה זו כנראה טיקטוק. כן, יש הרבה סיבות לשנוא את פייסבוק של מטא. טוויטר בראשות אלון מאסק מייצרת לא מעט טינה. אבל טיקטוק היא זו שמייצרת את הפחד הגדול ביותר, תוצאה של חשש משליטה אפשרית של ממשלת סין באפליקציה ובפתח שהיא מספקת לה להפצת דיסאינפורמציה.

החשש מטיקטוק כבר הוביל למהלכים כמו איסור על התקנת האפליקציה במכשירים שמנפיק הממשל הפדרלי לעובדיו, עם איסורים דומים שאושרו או מקודמים ביותר ממחצית המדינות בארה"ב. אבל בשבוע שעבר נקטה מונטנה את הצעד הקיצוני ביותר עד כה. צעד, שאף שכוון נגד אפליקציה סינית, מזכיר, למרבה האירוניה, את המהלכים שמיישמת סין נגד אפליקציות מערביות. מושל המדינה גרג ג'יאנפורטה חתם על חוק שמטיל איסור מוחלט על טיקטוק במדינה. לא רק במכשירים של עובדי ציבור, אלא בכלל. האיסור צפוי להיכנס לתוקף ב־1 בינואר, בהנחה שישרוד את הקרבות המשפטיים שצפויים לו, לא רק מצד טיקטוק אלא גם מצד גופים כמו ארגון זכויות האזרח ACLU. שלא לדבר על המשוכות הטכנולוגיות שכרוכות ביישומו.

חברות מערביות נכנעו

טיקטוק נמצאת בבעלות ענקית הטכנולוגיה הסינית בייטדאנס, והחשש העיקרי של ארה"ב ומדינות נוספות הוא שאחיזת החנק שיש לבייג'ינג על חברות מקומיות תאפשר לממשלה שם גישה למידע שאוספת טיקטוק על אזרחים זרים, ותספק לה חלון להשפעה והתערבות בתהליכים במדינות אחרות. חשש זה יש לו על מה להתבסס. החוק בסין מחייב חברות מקומיות להעניק סיוע לממשלה בסוגיות מסוימות, והיו בעבר מקרים שאפילו חברות מערביות נכנעו לדרישות הללו.

מה שקורה במונטנה הוא לא תוצאה של הליכים פרטניים במדינה, לא קמפיין של המושל, אלא שיקוף של הליכים רחבים יותר ברמה הפדרלית. את ראשיתם אפשר לאתר בשנתו האחרונה של דונלד טראמפ כנשיא ארה"ב, שכחלק ממאבקו בסין הכריז חרם על טיקטוק בארה"ב וקידם מהלכים למכירת פעילותה בארה"ב לחברה אמריקאית. מהלכים אלו נבלמו בבית המשפט וכתוצאה מחוסר היכולות הניהוליות הכלליות של ממשל טראמפ, אבל החשש שהצית ממשיך לבעבע גם תחת ממשל ביידן.

על רקע זה ניהלה טיקטוק בחודשים האחרונים מגעים עם הממשל למציאת הסדר שיהיה מקובל על כל הצדדים. מהלכים שנקטה עד עתה, ובהם אחסון מידע על אמריקאים בשטח ארה"ב בדאטה סנטרים שבשליטת חברות מקומיות, לא היו מספקים מבחינת הממשל. בחודש מרץ הוא התריע שעל בייטדאנס למכור את כל ההחזקות שלה בטיקטוק, או שהאפליקציה תיחסם לחלוטין בארה"ב.

החשש השתקף גם בקונגרס, שבסוף 2022 אישר חוק שאוסר על התקנת טיקטוק במכשירים שמונפקים לעובדים פדרליים. מהלך זה הוביל לקידום שורה של חוקים דומים במרבית מדינות ארה"ב. הוא גם היה רק צעד ראשון מבחינת הקונגרס שבימים אלו פועל על מנת להעביר בחקיקה חרם גורף על טיקטוק, מהלך שגם מדינות אחרות בארה"ב מובילות בבתי המחוקקים שלהן. מונטנה היא רק הראשונה שהשלימה מהלך זה, אבל בוודאי שלא האחרונה.

כל זה הופך את המהלך שלה למעין חזרה גנרלית לחסימה רחבה, וצפוי להדגים את הקשיים המשפטיים כמו גם את האתגרים הטכנולוגיים שביישומו. לפי החוק שעליו חתם המושל, על טיקטוק ייאסר לקיים פעילות בשטח מונטנה. כלומר, היא לא תוכל להפעיל שם מרכזי מו"פ, לקיים פעילות מכירות מול מפרסמים מקומיים או להקים דאטה סנטרים. בנוסף, על גוגל ואפל ייאסר לאפשר הורדה של טיקטוק מחנויות האפליקציות שלהן, ואם כן, הן ייקנסו ב־10,000 דולר ליום. משתמשים פרטניים בטיקטוק לא ייענשו.

"ג'יאנפורטה חתם על חוק שפוגע בזכויות תושבי מונטנה לפי התיקון הראשון בכך שהוא אוסר על טיקטוק באופן לא חוקי", נמסר מטיקטוק בתגובה. "בתי המשפט יכריעו האם החוק מפר את החוקה".

עוד לפני בתי המשפט יש בחוק כמה לקונות. באשר לאיסור על טיקטוק לפעול במדינה, מדובר בעיקר במהלך הצהרתי — לטיקטוק אין כיום פעילות במונטנה והמדינה לא בדיוק מהווה מוקד משיכה לחברות טכנולוגיה גדולות. היא תסתדר גם בלי מרכז מו"פ במדינה שממוקמת במקום ה־43 ברשימת המדינות המאוכלסות ביותר בארה"ב.

בכל הנוגע לאיסור על גוגל ואפל להציע את טיקטוק בחנויות האפליקציות שלהן, -הסנקציה שמטיל החוק היא מגוחכת. אם החברות יבחרו להתעלם מהחוק ולשלם את הקנס, מדובר בעלות של 3.7 מיליון דולר בשנה. במקרה של אפל, כ־2.5 דקות של הכנסות. לא ממש סנקציה שתייצר הרתעה. גם אם הקנס גבוה יותר מהכנסות החברות במונטנה, מבחינה תדמיתית יהיה כנראה עדיף לספוג אותו.

מושל מונטנה גרג ג'יאנפורטה. החוק משקף הליכים ברמה הפדרלית | צילוםף בלומברג

בנוסף, החוק לא באמת יכול לאסור שימוש באפליקציה. מי שירצה מאוד להוריד אותה, יוכל לנסוע מחוץ לגבולות מונטנה, להשתמש ב־VPN, או אם יש לו אנדרואיד, להוריד אותה שלא דרך חנות האפליקציות של גוגל. כדי למנוע שימוש בטיקטוק במונטנה צריך לחסום את האפשרות להתחבר לשרתי הפלטפורמה מתוך המדינה, למשל באמצעות חסימת הגישה לכתובות ה־IP שלהם. אבל מהלך כזה ספק אם אפשרי מבחינה חוקית, ועוד יותר מבחינה טכנית: פלטפורמות גדולות עושות שימוש בשירותי ענן ולרוב חולקות כתובות IP עם שירותים אחרים. לטיקטוק אין כתובת IP שאפשר לחסום בלי לפגוע בגישה לאתרים ואפליקציות נוספים ולשם כך תידרש תשתית טכנולוגית מסיבית כפי שעשתה סין עם חומת האש הגדולה. כלומר, כדי למנוע גישה לאפליקציה סינית, מונטנה תצטרך להפוך למדינה שממנה היא חוששת כל כך. ואותו הדבר נכון לארה"ב כולה, במידה שתבקש ליישם איסור דומה.

אבל עוד לפני האתגרים הטכנולוגיים, יישום החוק יצטרך לצלוח משוכה משפטית משמעותית, וזו, יותר מכל דבר אחר, תקבע את הסיכוי שממשל ביידן יקדם איסור פדרלי דומה. טיקטוק כמובן מתעתדת לתקוע את יישום החוק בדיונים משפטיים, ותלך עם זה עד לביהמ"ש העליון אם יידרש.

והיא לא תעשה את זה לבד. ה־ACLU, אחד הגופים הוותיקים והמשמעותיים בהגנה על זכויות פרט בארה"ב, צפוי גם הוא לצאת למאבק. "באיסור זה, המושל ג'יאנפורטה והמחוקקים של מונטנה רמסו את חופש הביטוי של מאות אלפי אזרחי מונטנה שעושים שימוש באפליקציה על מנת לבטא את עצמם, לאסוף מידע ולנהל עסקים קטנים, והכל בגלל סנטימנט אנטי־סיני", אמר מנהל המדיניות המקומית ב־ACLU, קיגן מדרנדו, בהודעה לעיתונות.

טיעוני סכנה לביטחון לאומי

פרופ' ג'מיל ג'אפר, ראש מכון נייט לתיקון הראשון לחוקה באוניברסיטת קולומביה, אמר ל"וול סטריט ג'ורנל", שכל דיון משפטי בנושא ייטה בצורה חדה לטובתה של טיקטוק. "למונטנה יהיה קשה מאוד לשכנע את בתי המשפט שאיסור מסוג זה הולם את התיקון הראשון", הוא הסביר.

מנגד, תומכי החוק סבורים שטיעונים כמו סכנה לביטחון הלאומי יכולים לשמש כצידוק. כמה תקדימים משחקים לטובתם. ב־2010, למשל, ביהמ"ש העליון אישר חוק שאסר על מתן "סיוע מהותי" לארגוני טרור זרים, גם במקרים שסיוע זה כלל ייעוץ בסוגיות חוקיות לגמרי, הגם שיש בכך פגיעה בחופש הביטוי. ב־1986 אישר בית המשפט סגירה של חנות ספרי זימה, בטענה שהיא מאפשרת זנות.

"בית המשפט פסק בנוגע להתנהלות החנות, לא התוכן שלה", אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" עורך הדין ג'ואל ת'אייר ממכון המחקר העצמאי Digital Progress Institute. "מונטנה מתייחסת להתנהלות של טיקטוק, כמו מערכת היחסים שלה עם בייטדאנס. השאלה היא האם בית המשפט יראה את החוק של מונטנה ככזה שמאסדר התנהלות או ביטוי".

החתימה של מושל מונטנה על החוק איננה סוף הסיפור, אלא רק ההתחלה. המאבק שיתנהל בחודשים הקרובים, אולי אפילו בשנים הקרובות, יכול לעצב מחדש את סוגיית חופש הביטוי בארה"ב, ובהשלכה במדינות אחרות, ואת הסביבה המשפטית והמדינית שבה פועלות פלטפורמות בינלאומיות גדולות.

כך ייראה המהלך של מונטנה לבלימת טיקטוק

• חרם בתחומי המדינה: החל ב־1 בינואר 2024 ייאסר על טיקטוק לקיים פעילות בתחומיה של מדינת מונטנה
• איסור על פרסום: טיקטוק לא תוכל להפעיל שם מרכזי מו"פ, לקיים פעילות מכירות מול מפרסמים או להקים מרכזי מידע
• הגבלת גוגל ואפל: על גוגל ואפל ייאסר לאפשר הורדה של טיקטוק מחנויות האפליקציות שלהן
• סנקציה במקרה הפרה: במידה שגוגל ואפל יפעלו נגד האיסור הן ייקנסו ב־10,000 דולר ליום