ידידתי מרחוב ארנון: בית עגנון יקיים מחווה ליוצרות ישראליות

השבוע נפתח בבית עגנון בירושלים מיזם מיוחד תחת הכותרת "אורחת נוטה ללון: מחווה ליוצרות הישראליות שבתיהן וחדרי העבודה שלהן לא נשמרו". החדרים, הדירות או הבתים שחיו בהם יוצרות כמו רחל, לאה גולדברג, דליה רביקוביץ ואחרות — לא נשמרו.

בבית עגנון החליטו לתקן את העוול ההיסטורי, ומדי שנה בחודש האישה הבינלאומי "יארח" המקום אישה יוצרת ויציג את פועלה וחייה, בבחינת "חדר משלך". האורחת הראשונה היא לאה גולדברג, שגם הכירה את עגנון. בין חללי הבית מוצגת תערוכה המוקדשת לגולדברג ובה ציורים שלה, מכתבים שכתבה לעגנון לרגל זכייתו בפרס נובל, צילומיה, יצירותיה הכתובות ושיחות מוקלטות איתה. לאורך השנה יתקיימו אירועים הקשורים לגולדברג: הרצאות, מפגשי קריאה ומופעים לילדים המבוססים על יצירתה.

"בישראל גם בתיהם של רוב הסופרים הגברים כמעט לא שומרו על ידי עיריות או המדינה", אומרת ד"ר אורית מיטל, מנהלת בית עגנון. "מלבד בית ביאליק ובית עגנון יש בתים שנקראים על שם יוצרים, אבל הם עצמם לא גרו בהם, למשל בית אצ"ג, בית שלום עליכם, בית שלום אש בבת ים — לנשים אין אפילו את זה. אין אפילו אולם על שמן איפשהו שהפעילות בו מוקדשת ליצירתן. זו תולדה של האיחור בפריצת הכתיבה הנשית. סופרות כבשו את מקומן בשדה הספרות לא כל כך מזמן, עניין של 30-20 שנה, זה לא הרבה במונחים של הבנה ושינוי בהכרה של קובעי המדיניות".

לדברי מיטל, המיזם נועד לסמן את הצורך בשינוי תודעתי ובתיקון. "צריך לחשוב על הבתים של הסופרות והמשוררות החיות היום, ואיך לשמר את חדרי העבודה שלהן: מה הן ראו מבעד לחלון, באיזו סביבה גרו. יש משמעות לבית. הגעתי מהאקדמיה ובהתחלה חשבתי שהיצירה עומדת לעצמה, וצריך להשקיע כסף בחוקרים ובכנסים שישמרו אותה. אבל אחרי 11 שנה בבית עגנון למדתי שאין כמו ביקור של קהל בבית של סופר או משורר — עבור ילדים ביקור בבית של סופרים זו חוויה מטלטלת. יש לנו, למשל, הקלטה של לאה גולדברג מספרת בקולה על ביקור שלה כילדה בבית של טולסטוי, איך היא זכרה במשך שנים את הבית שלו ואת כוס המים שהייתה על השולחן ואיך זה ריגש אותה".

במסגרת הפרויקט אירח בית עגנון למשך שבוע את המשוררת שלומית נעים נאור. "באותו שבוע היה ביקור של ילדים והם היו בהלם לראות אותה יושבת וכותבת, הם בכלל לא העלו על דעתם שיש דבר כזה — הם ישבו ודיברו איתה, שאלו למה היא צריכה את זה, והיא הסבירה להם והיה מקסים".

בשנה הבאה היוצרת ש"תתארח" בבית עגנון תהיה ככל הנראה זלדה. "מוסדות צריכים לסמן את זה כדבר חשוב", אומרת מיטל. "סופרת או משוררת זה עניין חשוב ומכובד שהמדינה צריכה להעניק ערך גם לסביבת המגורים שלה, למקום שבו נוצרה היצירה. בזמנו עיריית ירושלים הציבה ליד בית עגנון תמרור שמבקש להיות בשקט כי יש שם סופר שעובד וכותב — אנשים רואים את זה ולא מאמינים למראה עיניהם".