יו"ר ועדת הכספים משה גפני: "יש לבחון את הסרת חלק מהחיסיון על פעילות קצא"א"

״אני לא אעשה חיים קלים לקצא"א, כי מה שהיה נכון פעם, כבר לא נכון היום. הנושא הזה של קצא"א ימשיך להיות על סדר היום של הכנסת״, כך אמר יו״ר ועדת הכספים של הכנסת ח״כ משה גפני בדיון שערך היום (ג׳) בנושא חידוש צו החיסיון על חברת הנפט הממשלתית קצא״א (קו צינור אילת אשקלון). גפני הטיל ספק בהמשך הצורך בחיסיון על החברה במתכונתו הנוכחית, ואמר כי ״אני יודע את הסיבות, שבגללן יש לחברת קצא"א חיסיון, אבל ייתכן והעמדה הגורסת כי יש לתת חיסיון מקיף כזה, היא אנכרוניסטית ויש לשנות את המצב הזה, לאור המציאות של היום״.

ועדת הכספים של הכנסת קיימה היום דיון על ההחלטה להאריך את תוקפו של צו החיסיון על קצא״א ב-5 שנים נוספות. חברת הנפט הממשלתית נהנית מחיסיון כמעט מלא על פעילותה מאז הקמתה בשנות השישים כחברה משותפת לישראל ואיראן. השותפות עם איראן פורקה זה מכבר ובשנת 2017 הוקמה קצא״א מחדש, אך החיסיון נותר. בחודש האחרון, הוגשו על ידי הציבור יותר מ-300 הסתייגויות לצו הארכת החיסיון, אך למרות זאת אישרה הממשלה את דרישת משרד האוצר להאריך את החיסיון, וכעת מופקדת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת על אישור צו החיסיון.

דיוני ועדת החוץ והביטחון הם חסויים, ולכן ביקש ח״כ יוראי להב הרצנו ממפלגת יש עתיד, לערוך דיון בנושא נחיצות החיסיון של קצא״א בעידן הנוכחי, שעה שגם חברות ביטחוניות אינן נהנות מחיסיון כה רחב על פעילותן. גפני אמר בדיון כי יבדוק האם ישנה אפשרות לקיים את הדיון על החיסיון בוועדת הכספים, ואם אין אפשרות כזו – יגיע לדיון בוועדת החוץ והביטחון, ו״לא אעשה חיים קלים לקצא״א. אי הפקעת נושאי איכות הסביבה מהחיסיון מביא לביקורת״.

לפי צו החיסיון, מידע העוסק באיכות סביבה, תכנון ובנייה, ורישוי עסקים, לא נחשב סודי, אולם בשל החיסיון הרחב המוטל על החברה, גם בנושאים הללו, לא תמיד ישנו מידע שקוף ומלא. במהלך הישיבה, שהתקיימה על רקע בקשת הממשלה להאריך את חיסיון פעילות החברה, עלו טענות, מצד איגוד ערים אשקלון וגופים סביבתיים כי למרות שהחיסיון אינו חל על נושאי איכות הסביבה, בעת אירועים סביבתיים החברה אינה חושפת מידע הנוגע לסוגיה זו, בטענה שאלה כרוכים בהיבטי חיסיון נוספים. בחברה טענו מנגד לחשיפה מלאה בכל הנוגע לנתוני איכות סביבה, ומנכ״ל החברה איציק לוי אמר כי ההחלטה להאריך את החיסיון על החברה היא של משרד האוצר והמדינה – ללא מעורבות החברה.

ח״כ להב הרצנו אמר בדיון כי אין להותיר את החיסיון על קצא״א כפי שהוא. לדבריו, ״ברירת המחדל צריכה להיות שקיפות. אם צריך להטיל חיסיון על חלק מהפעילות, שיבואו ויוכיחו שזה נדרש, ושזה יהיה היוצא מהכלל. אני לא מבין מה אינטרס הממשלה בהארכת החיסיון, אני לא מזלזל בצרכים ביטחוניים, אבל האינטרס הציבורי מחייב שקיפות, אסונות הטבע מחייבים שקיפות״.

נציגי המשרד להגנת הסביבה ציינו בדיון כי בשנים האחרונות, עלתה משמעותית כמות מכליות הנפט הפוקדות את נמל קצא״א באילת, המצוי בסמוך לשונית האלמוגים הרגישה. ד"ר יובל ארבל, סמנכ״ל בעמותת צלול, ציין בדיון כי: "קצא"א היא חברה פריווילגיית שגורמת להרבה תקלות סביבתיות וזיהומים. נאמר שהנפט שקצא"א מובילה הוא ברובו לצרכי מדינת ישראל, אבל המציאות היא שהאנרגיה הזו מיוצאת, כל המכליות שהגיעו לאילת בשנה שעברה העמיסו נפט וייצאו אותו מכאן".

המשרד להגנת הסביבה הגביל את כמות הנפט שאותה יכולה לשנע קצא״א דרך מפרץ אילת ל-2 מיליון טון בשנה, בשל הרצון לשמור על מדיניות של אפס תוספת סיכון בסביבה הימית הייחודית והרגישה לזיהומים. קצא״א ניגשו להליך משפטי מול המשרדבמטרה לבטל את ההגבלה שהוטלה על החברה, הפוגמת ביכולתה לממש את הסכם רד-מד להפיכת ישראל לגשר יבשתי לשינוע נפט מאיחוד האמירויות לעולם. בית המשפט החליט להשיב לתוקפו את היתר הרעלים הקודם של החברה לתקופת ביניים. לכן, הכמות בפועל שיכולה קצא״א לשנע עד לכניסת ההיתר החדש לתוקף לאחר סיכום המחלוקות מול המשרד להגנת הסביבה, גדולה מ-2 מיליון טון.