לבעלי המשכנתא כבר קשה לעמוד בהחזרים, והבנקים מגיבים ללחץ

סנונית ראשונה להתמודדות הבנקים עם העלייה בהחזר החודשי של לקוחותיהם במשכנתא: בנק הפועלים, שהוא בעל תיק משכנתאות של 123 מיליארד שקל, הודיע היום כי יאפשר ללקוחותיו להאריך את תקופת המשכנתא במסלול הצמוד לריבית הפריים תוך שמירה על תנאי ההלוואה המקוריים. ההצעה הזו פתוחה לבעלי משכנתאות בהם יתרת התקופה של ההלוואה במסלול הפריים עומדת על בין 5 ל־25 שנים.

משמעות הדבר, למשל, שאם ההחזר החודשי עלה ב־500 שקל בעקבות התייקרות הריבית במסלול הפריים, אז לקוחות יוכלו לפרוס את ההלוואה על תקופה ארוכה יותר, כך שההחזר החודשי יישאר באותה רמה כמו לפני עליית הריבית.

חשוב להדגיש כי אין ארוחות חינם, ולצעד כזה יש עלות - הארכה של תקופת הלוואה משמעותה הגדלת משך הזמן בו נצברת ריבית על ההלוואה, ולכן היא מגדילה את סך תשלומי הריבית. לכן יש להשתמש בהצעה הזו רק אם באמת קיים צורך - למשל אם העלייה בהחזר החודשי כבדה מדי על משק הבית והוא לא יכול להתמודד איתה באמצעות קיצוץ של הוצאות אחרות.

היתרון במסלול הפריים הוא שניתן לבצע בו שינוי ללא עמלת פירעון מוקדם. ולכן, אם בעתיד ההכנסות של הלווה יעלו או שהריבית במשק תרד, ניתן יהיה לעשות את הפעולה ההפוכה - להגדיל את ההחזר החודשי, לקצר את טווח ההלוואה - ולחסוך חלק מתשלומי הריבית.

בעלי משכנתאות מתמודדים היום עם עלייה חדה ומהירה בריבית ובהחזר החודשי. הריבית במשק עלתה בתוך חצי שנה מ־0.1% ל־2.75%, ולפי תחזית בנק ישראל היא תגיע ל־3.5% בשנה הבאה. הודעת הבנק המרכזי האמריקאי בשבוע שעבר כי בכוונתו להמשיך בתהליך העלאות הריבית, צפויה לאלץ את בנק ישראל להמשיך במגמה.

לפי חישוב של בנק ישראל, עליית הריבית מ־0.1% באפריל ל־3.5% (תחזית הריבית לשנה הבאה) מייקרת את ההחזר החודשי במסלול הפריים בממוצע ב־755 שקל (בהתבסס על תמהיל משכנתא ממוצעת שנלקחה בשנה וחצי האחרונות).

מסלול הפריים אינו המסלול היחיד שמושפע ממצב המאקרו־כלכלי הנוכחי. לווים במסלול צמוד מדד, הצמוד לאינפלציה שהרימה ראש בשנה האחרונה, וכן במסלול הריבית המשתנה, שבו הריבית צפויה להתעדכן אצל כל לווה במועד אחר בהתאם לתנאי ההלוואה, צפויים גם לראות עלייה של מאות שקלים בהחזר החודשי.

במערכת הבנקאית מדגישים שהם עדיין לא רואים שעליית הריבית משפיעה לרעה על מוסר התשלומים: "אין עלייה בבקשות לפריסה או להסדר, ובטח ובטח שלא בהיקף הפיגורים", חוזרת אותה תשובה דומה בבנקים שונים.

אז למה בכל זאת יצא בנק הפועלים במהלך כזה? הסיבה היא הנתונים שמתחת לפני השטח. לבנקים יש מידע רב על הלקוחות. הם רואים בכמה גדלים תשלומי המשכנתא וכמה גדל יחס ההחזר להכנסה - זהו נתון חשוב שמעיד על יכולת משק הבית לספוג עלייה בהוצאות - ככל שהיחס נמוך יותר, היכולת של משק בית להתמודד עם עלייה בהוצאות היא טובה יותר. הנתון הזה נמצא בעלייה, שהחלה במשכנתאות החדשות עוד לפני תהליך עליית הריבית. היא נבעה מהעלייה החדה במחירי הנדל"ן, שאילצה את רוכשי הדירות ליטול משכנתא גבוהה יותר. מנתוני בנק ישראל עולה כי ב־45% מהמשכנתאות שנלקחו בספטמבר יחס ההחזר מההכנסה היה גבוה יחסית - כלומר יותר מ־30% מההכנסה. לעומת זאת, בתחילת 2020 פחות מ־30% מהמשכנתאות שנלקחו, עמדו יחס החזר גבוה. הנתונים הללו נכונים ליום נטילת המשכנתא, וכיום הם מתעדכנים כלפי מעלה בעקבות עליית הריבית, שגוררת עלייה בהחזר החודשי.

ככל שהריבית במשק תעלה, יחס זה יילך ויגדל. ולכן כדי להקדים תרופה למכה, בנק הפועלים מציע פתרון להקלה על ההכבדה בתזרים. בבנק מציינים כי זהו רק מהלך ראשון בלתחום התמודדות הלקוחות עם העלייה בהחזר החודשי.סביר שנראה בנקים נוספים שיציעו פתרונות דומים.

השאלה היא האם גם בנק ישראל יירתם לסוגיה, כשם שעשה בתקופת הקורונה, כאשר איפשר לבנקים לבצע הקפאת תשלומים ללקוחותיהם. חשוב להדגיש שאנחנו לא נמצאים בסיטואציה משברית כמו הקורונה, שמצדיקה הקפאה גורפת. בתקופת הקורונה האבטלה הגיעה בשיאה ל־20%. האבטלה היא הגורם המרכזי שפוגע ביכולת של משק בית לעמוד בתשלומי משכנתא, ומבחינת אבטלה הנתונים במשק הישראלי הם חזקים נכון להיום. אולם גם התמודדות עם פגיעה בתזרים של משק בית היא עניין לא מבוטל הדורש טיפול מקדים שימנע משבר.