תקציב רשות שוק ההון נמוך מדי, ובכל זאת לא מנוצל כראוי

מזה יותר משנה לא מינה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יו"ר במשרה מלאה לרשות שוק ההון, ואת התפקיד ממשיך למלא כממלא מקום עמית גל, שהחליף את משה ברקת שפרש באוקטובר 2022.

בדוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שפורסם היום (ב') הוקדש פרק לפעילות של רשות שוק ההון בשנים האחרונות, ומהממצאים עולה שקריטי למנות יו"ר במשרה מלאה, שיוביל לא מעט שינויים ברשות שמפקחת על נכסים בהיקף של 2.2 טריליון שקל.

דוח המבקר מצא שורה של נושאים שיש לשפר ברשות, ביניהם הטיפול בכל נושא הביקורת מול הגופים המפוקחים, שיפור הפיקוח על ניהול סיכונים וסייבר, ושיפור התקציב של הרשות שנחות לעומת רגולטורים פיננסים אחרים, וגם הוא לא מנוצל במלואו.

מרשות שוק ההון נמסר בתגובה: "דוח המבקר טרם התקבל ברשות. לאחר שהרשות תקבל אותו, היא תבחן את ההמלצות ואת הטמעתן כמקובל".

במשרד המבקר ציינו כי משאבי הרשות דלים, בוודאי בהשוואה לרגולטורים פיננסים אחרים. כך למשל בעוד תקציב רשות ניירות ערך עמד בשנת 2022 על 192 מיליון שקל, תקציב רשות שוק ההון היה נמוך ביותר מ-60% ועמד על 74 מיליון שקל.

"המחסור במשאבים מעלה חשש כי תשומות הרשות לא יתאימו לכל תחומי הפעילות הנדרשים ממנה ויפגעו ביכולתה לפקח ביעילות על כספי החוסכים בחיסכון ארוך טווח", כתב המבקר, והמליץ כי רשות שוק ההון יחד עם אגף תקציבים יפעלו לגבש תקציב הולם עוד בהכנות לתקציב הנוכחי.

בנוסף לכך, מהדוח עולה כי גם התקציב הנמוך יחסית שיש לרשות אינו מנוצל במלואו, ושיעור הניצול עמד בשנים האחרונות על 40%-80%.

בנוסף לכך, במשרד המבקר חושבים כי נדרשים לא מעט שיפורים בתהליכי העבודה ובניהול תהליכי הביקורות הנעשות מול הגופים המפוקחים (חברות הביטוח והמוסדיים).

לפי הדוח, תהליך ביקורת ממוצע ארוך למדי ולוקח 37 חודשים. בנוסף: "נמצא כי אין ברשות מתודולוגיה סדורה לתעדוף נושאי ביקורת וגופים מוסדיים שיעברו ביקורת", נכתב בדוח.

במשרד המבקר מתריעים כי עולה חשש שייווצר מצב של ריבוי ביקורות בגוף מוסדי אחד ומיעוט ביקורות בגופים אחרים, ועל כן יש צורך בריכוז המידע בדבר כלל הביקורות המתנהלות אצל גורם אחד ברשות יאפשר ראייה רוחבית של פעילות הביקורת בה ותיאום בין החטיבות השונות.

בנוסף, נמצא כי ברשות אין מנגנון של מעקב אחר תיקון ליקויים שעלו בעקבות הביקורות שערכה, ואין לה מידע סדור בדבר היקף תיקון הליקויים על ידי הגופים המוסדיים שבוקרו.

דוח המבקר מתייחס גם לנושא היתר שליטה בחברות ביטוח. לאורך השנים היו מספר אירועים שבהם חברות זרות ניסו לרכוש שליטה בחברות ביטוח כמו כלל או הפניקס. רשות שוק ההון לא סרבה להם רשמית, אך הם הבינו בסופו של דבר הם הבינו שלא יקבלו אישור שכזה, והעסקאות בוטלו.

במשרד המבקר לא אהבו את ההליך הזה, וציינו בדוח שעל רשות שוק ההון להכין נוהל עבודה מסודר לאישור רכישת שליטה בחברת ביטוח, לרבות התייחסות לרכישות על ידי זרים.

"מומלץ לרשות לפעול בהתאם לנוהל מסודר כזה ולהיעזר בוועדה המייעצת לאישור השקעות זרות, כדי להבטיח שיישקל מכלול האינטרסים - הבטחת חוסנם של הגופים המוסדיים, טובת המבוטחים והחוסכים והשמירה על הביטחון הלאומי של ישראל - טרם ביצוע עסקה משמעותית עם גורמים זרים", כותב המבקר, ומתריע כי אי-עדכון הנוהל פוגע באפשרות של משקיעים, ובפרט משקיעים זרים, לקבל מידה מסוימת של ודאות לגבי פעולות ורכישות של עסקים בישראל.

הדוח מתייחס גם לריכוזיות המאפיינת את השוק של המשקיעים המוסדיים, ולפיו שמונה גופים מוסדיים מחזיקים בכ-90% מחסכונות הציבור, שהיקפם מעל ל-2 טריליון שקל, ומהווה כ-130% מהתמ"ג.

דוח המבקר מזכיר את המחקר של בנק ישראל ורשות ני"ע משנה שעברה ולפיו קיים דמיון גבוה בין תמהיל ההשקעות של הגופים המוסדיים, מה שמעלה בין היתר חשש שבמקרה של חוסר יציבות פיננסית, גופים בעלי החזקות דומות יפעלו בצורה דומה בעת חשיפתם לזעזועים ובכך יעמיקו את השלכות המצב.

על רקע זה, קורא המבקר לממש את ההמלצה של הצוות שבחן את התיקונים לחוק הריכוזיות, ושהמליץ להקים ועדה לבחינת הקטנת הריכוזיות של המוסדיים.